גם ידע הוא תשתית חיונית

הדרך ממחקר גישוש בסיסי ליישומים מעשיים אינה חד־כיוונית או לינארית: מדובר בתהליך מורכב ומחזורי. טכנולוגיות שמניב התהליך מאפשרות בתורן תגליות בסיסיות נוספות. כך, מכניקת הקוונטים הובילה לפיתוח שבבי מחשב ולהמצאות ופיתוחים אחרים שיש להם חלק נכבד בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ארה"ב.

כדי לנצל את הפוטנציאל המלא של האינטלקט והדמיון האנושי, עלינו למצוא איזון בין ציפיותינו בטווח הקצר ובין השקעותינו לטווח הארוך. וכפי שמומחה פיננסי לעולם לא ימליץ ללקוחותיו לפדות את כספי קרן הפנסיה ולהעבירם לחשבון הבנק המרופד ממילא שלהם, כך עלינו לקדם מדיניות שקולה ותיק השקעות מאוזן ביוזמות מדעיות קצרות־טווח וארוכות־טווח גם יחד. ואולם, במציאות שבה חלה ירידה מתמשכת במימון של מחקרים מדעיים, ועל רקע אי הוודאות הכלכלית, אי השקט הפוליטי בעולם, ולוחות הזמנים ההולכים ומתקצרים של פרויקטים מדעיים, מסתמנת מגמה מסוכנת של השקעה במחקר הממוקד במטרות קצרות־טווח העוסקות בבעיות עכשוויות, על חשבון מחקר בסיסי, שיש בו כדי להבטיח התקדמות מדעית רבת חשיבות בטווח הארוך.

הירידה בהשקעות במחקר הבסיסי בעשורים האחרונים, הן בהשקעה הציבורית והן בהשקעה הפרטית, במונחים של אחוזים מן התמ"ג, אכן מעוררת דאגה. בייחוד בולטת מגמה זו לאור העלייה חסרת תקדים בהשקעות במדע ברחבי העולם בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה, ובין השאר, הקמת קרנות לקידום המדע, דוגמת הקרן הלאומית האמריקנית למדע, וההשקעות המסיביות בתשתיות מחקר. אך כאמור, בשנים האחרונות, חל קיצוץ ניכר בהשקעות האלה. המימון הציבורי ההולך ופוחת אינו מדביק את הקצב ואינו עונה על הצרכים, בעוד שהמדע ממלא תפקיד משמעותי יותר ויותר בחברה המודרנית המבוססת על ידע. תקציב המחקר והפיתוח הפדרלי של ארה"ב, הנמדד בשיעורו באחוזים מן התמ"ג, צנח מערך שיא של 1.92% ב-1964, בעיצומם של המלחמה הקרה והמרוץ לחלל, לפחות מ- 0.8% כיום. התקציב של המכונים הלאומיים האמריקנים לבריאות (NIH) מצוי גם הוא בירידה מתמדת מאז 2003.

התקציב הממשלתי המיועד למימון מחקר מדעי מופנה בשנים האחרונות בעיקר להתמודדות עם אתגרים חברתיים חשובים כשהם לעצמם, כגון המעבר לאנרגיה נקייה בת-קיימה, המאבק בשינוי האקלים ומניעת מַגֵּפוֹת ברחבי העולם, אך מסגרת המימון נותרת קבועה או פוחתת. וכתוצאה מכך, המחקר הבסיסי ומימונו נדחקים לשוליים.

אך טבעי הוא שבעת מצוקה תקציבית, הנטייה תהיה להתמקד בצרכים הדוחקים. אבל השקעה במחקר הבסיסי, בדומה לחיסכון לקראת פרישה לגמלאות, היא תנאי מוקדם והכרחי להבטחת רווחה, חדשנות וקִדְמָה חברתית. השקעות ארוכות־טווח במחקר בסיסי הן צורך חיוני. ויותר מזה, הן מובילות להגשמת מטרה נעלה אף יותר ולמימוש היתרונות הגלובליים שבאימוץ התרבות המדעית של דיוק, חיפוש אחר האמת, חקירה ודיאלוג ביקורתיים, ספקנות בריאה, כבוד לעובדות ולאי הוודאויות, ופליאה לנוכח עושרו של הטבע וכוחה של הרוח האנושית.