בהכרזה הגדולה ביותר אי פעם של כוכבי לכת חוץ-שמשיים, נאס"א הודיעה כי הצליחה לוודא את אמינותן של 1,284 תגליות של כוכבי לכת שנעשו על ידי טלסקופ החלל קפלר. הגודל של כ-100 מתוכם דומה לזה של כדור הארץ, ומתוכם 9 נמצאו באזור הישיב סביב הכוכב אותו הם מקיפים, ועשויים בכך להתאים לקיום חיים.
ההכרזה החדשה של נאס"א מעלה את מספר כוכבי לכת החוץ-שמשיים (או במונח הלועזי "אקסו-פלנטה") הידועים ל-3,200, מתוכם 2,325 זוהו על ידי טלסקופ החלל קפלר, והשאר זוהו ברובם על ידי תצפיות מהקרקע.
"לפני שיגור טלסקופ החלל קפלר, לא ידענו האם כוכבי לכת חוץ-שמשיים נפוצים בגלקסיה. תודות לקפלר ולקהילת החוקרים, אנו יודעים כעת שייתכן שיש יותר כוכבי לכת מכוכבים", אמר פול הרץ, מנהל חטיבת האסטרופיזיקה בהנהלת נאס"א. "מידע זה יאפשר לקבוע משימות עתידיות שנחוצות כדי לקחת אותנו קרוב יותר מאי-פעם לדעת האם אנחנו לבד ביקום".
כוכבי הלכת החדשים אינם "חדשים" במלוא מובן המילה, אלא נלקחו מהמאגר הרב של "מועמדים" לכוכבי לכת, כאלו שזוהו על ידי טלסקופ החלל קפלר אך לא אומתו עדיין. קפלר זיהה במהלך המשימה המרכזית שלו (בין 2009 - 2013) כמעט 5,000 "מועמדים".
עד כה התהליך של אימות התצפיות של טלסקופ החלל קפלר היה מסובך למדי והתנהל באיטיות. הסיבה לכך נעוצה בשיטה הלא-ישירה שבה קפלר מזהה כוכבי לכת - שיטת הטרנזיט. מכיוון שבטכנולוגיה הקיימת אי אפשר לצפות ישירות באקסופלנטות (אם כי מספר קטן מאד של כוכבי לכת מרוחקים וגדולים מאד זוהו באופן ישיר), החוקרים נעזרים בשיטות לא-ישירות, והשיטה שבה משתמש קפלר דורשת אימות משיטות נוספות.
שיטת הטרנזיט מנצלת את המעבר של כוכב הלכת סביב הכוכב שלו, בדומה למעבר ביום שני של כוכב חמה על פני השמש שלנו. במידה ומישור המסלול של כוכב הלכת נמצא במקרה בזוית הראיה של הטלסקופ, הוא יעמעם במקצת את האור של הכוכב שנקלט על ידי הטלסקופ. במידה ועמעום זה מתרחש באופן קבוע ורצוף אפשר להסיק מכך שהגורם הוא כוכב לכת שמקיף את הכוכב. קפלר דורש לפחות 3 תצפיות כאלו כדי לקבוע שנצפה כוכב לכת.
https://www.youtube.com/watch?v=8v4SRfmoTuU
שיטת הטרנזיט דרשה עד כה תצפיות נוספות מהקרקע, במיוחד שיטה שמכונה "מהירות רדיאלית" (radial velocity), שמודדת את ההשפעה של כוכב הלכת על תנועת הכוכב במהלך המסלול שלו סביבו. מכיוון שתצפיות קרקעיות אורכות זמן רב יותר, התהליך של אישוש התצפיות של קפלר ארך זמן רב עד כה.
בקטלוג הנוכחי שפורסם, צוות משימת קפלר השתמש בשיטה חדשנית שמאפשרת לוודא ברמת אמינות של למעלה מ-99% את התצפיות, ללא צורך בתצפיות המשך מהקרקע. השיטה בוחנת את המידע שהפיק קפלר בנוגע לעמעום האור של הכוכב וכן מידע קיים לגבי הסברים חלופיים פוטנציאלים שעשויים לשלול את התצפית. הסברים חלופיים כאלו יכולים להיות למשל מערכות כפולות של כוכבים. באמצעות ניצול הידע הקיים של כמה נפוצות מערכות כפולות כאלו והיכן הן ממוקמות בגלקסיה, אפשר להגיע לסבירות גבוהה של 99% ומעלה.
החוקר שפיתח את השיטה החדשה, טימות'י מורתון מאוניברסיטת פרינסטון בניו ג'רזי, הסביר שגם בעבר היו שיטות כאלו אך עד כה הן נעשו באופן מצומצם ולא אוטומטי. השיטה החדשה שהוא פיתח נעשית באופן ממוחשב ומחשבת את הסבירות לכל כוכב לכת בתוך מספר דקות בלבד.
"אפשר לחשוב על מועמדים לכוכבי לכת כמו פירורי לחם", מורטון הסביר. "אם תפיל פירורי לחם גדולים על הרצפה, תוכל לאסוף אותם אחד אחד. אבל, אם תשפוך חבילה שלמה של פירורים זעירים, תצטרך מטאטא. הניתוח הסטטיסטי הזה הוא המטאטא שלנו".
במסיבת העיתונאים שבה הכריזה נאס"א על התגלית נמסר שמבין כוכבי הלכת החדשים בערך 100 מוערכים כבעלי פחות מ-1.2 מסות ארץ, ולכן רוב הסיכויים שהם סלעיים בדומה לכדור הארץ. "סלעיות" כוכב הלכת אינה מספיקה בחיפוש אחר "הגביע הקדוש" של אקסופלנטות – כוכב לכת דמוי ארץ שנמצא באזור הישיב סביב כוכב הלכת, לא רחוק מדי ולא קרוב מדי לכוכב האם שלו, כך שהוא מקבל מספיק אנרגיה כדי לאפשר קיום של מים נוזליים על פני כוכב הלכת.
מתוך 100 אלו 9 זוהו בתוך האזור הישיב. ביחד עם שאר כוכבי הלכת הידועים באזור זה, המספר שלהם עומד כעת על 21 כוכבי לכת שעשויים להתאים לקיום חיים.
חשוב לציין שלמרות זאת הם עדיין עשויים להיות עויינים לקיום חיים, מכיוון שגורמים נוספים משפיעים על כך. כך למשל, כוכב הלכת נוגה נמצא לפי חלק מההערכות בקצה של האזור הישיב של השמש שלנו, אך עקב האטמוספירה הצפופה שלו שמורכבת בעיקר מפחמן דו-חמצני, התרחש בו תהליך מואץ של אפקט חממה, שמביא את הטמפרטורות בפני השטח למעל 400 מעלות צלזיוס. בהחלט לא מקום שמעודד חיים.
טלסקופ החלל קפלר שוגר ב-2009 והמשיך את משימתו המרכזית עד 2013, אז קרתה בו תקלה מכנית שחייבה את הפסקת המשימה המרכזית. מנהלי המשימה הצליחו "להציל" את הטלסקופ והמשיכו במשימה משנית המכונה K2, שמחפשת גם היא אחר כוכבי לכת חוץ-שמשיים, אך כוכבי הלכת שהוכרזו כעת נלקחו מהתצפיות הקודמות של המשימה המרכזית. לפי נאס"א ישנם עוד 1,327 מועמדים שרוב הסיכויים שיאומתו ככוכבי לכת, ועוד 707 תצפיות שככל הנראה יתבררו כמוטעות.
טלסקופ החלל קפלר הוא אחת המשימות הראשונות לאיתור כוכבי לכת חוץ-שמשיים, בענף מחקרי שמתפתח בקצב אסטרונומי בשנים האחרונות. מלבד התצפיות הקרקעיות שהולכות וגדלות משנה לשנה, בשנה הבאה ישוגר לחלל טלסקופ החלל TESS של נאס"א. TESS יזכיר מאד את קפלר וישתמש גם הוא בשיטת הטרנזיט, אולם הוא יצפה על כל כיפת השמיים ועל כוכבים קרובים ובהירים יותר למשך זמן קצר יותר, בעוד קפלר צפה על נקודה מצומצמת וקבועה בשמיים לזמן ממושך של 4 שנים. טלסקופ נוסף של סוכנות החלל האירופאית בשם CHEOPS ישוגר ב-2018 וישתמש גם הוא בשיטת הטרנזיט.
ב-2018 ישוגר גם טלסקופ החלל ג'יימס ווב שישמש כ"יורש" של טלסקופ החלל האבל הוותיק. ווב, שיהיה הטלסקופ הגדול ביותר ששוגר אי פעם לחלל, יוכל לנתח את ההרכב הכימי של האטמוספירות של כוכבי לכת אלו. הרכב כימי כזה, בדומה לאטמוספירה של כדור הארץ שמלאה בעדויות לקיום חיים (כמו חמצן ומתאן), עשוי להעיד על קיום חיים על כוכבי לכת מרוחקים. מדעני נאס"א מתכננים גם משימות מתקדמות עוד יותר, כאלו שיוכלו להסתיר את האור של הכוכב שסביבו חגים כוכבי הלכת ולצפות בהם באופן ישיר (כגון טלסקופ החלל WFIRS).