כך חושף פרופ' עמרי ונדל, אסטרופיזיקאי במכון רקח באוניברסיטה העברית במחקר חדש. הוא הוסיף פרמטרים חדשים למשוואה שמתחשבים בתגלית של נפוצות כוכבי לכת דמויי כדור הארץ באיזורי החיים של המערכות שלהם
נתוני טלסקופ החלל קפלר שחיפש במשך מספר שנים אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש מעודדים בכך שהם מגדילים את הסיכויים לגלות כוכב לכת נושא חיים, ואף חיים תבוניים במרחק של אלפי שנות אור בודדות מכדור הארץ. כך אומר פרופ' עמרי ונדל ממכון רקח באוניברסיטה העברית.
לאחרונה התפרסם בכתב העת הבינלאומי International journal of astrobiology מחקר של פרופ' ונדל בו הוא מנתח את הסבירות לגילוי כוכב לכת נושא חיים בעקבות הגילויים הרבים שהותיר אחריו טלסקופ החלל קפלר. פרופ' ונדל אף הרצה על הממצאים בועידה בניו זילנד שעסקה באסטרוביולוגיה.
"הנתונים שהצבטרו לאחרונה בידי טלסקופ החלל קפלר הראו שכוכבי לכת קטנים די נפוצים ושלשיעור משמעותי של השמשות יש כוכב לכת דמוי כדור הארץ באיזור החיים. ממצאים אלה משתלבים בנוסחת דרייק ממנה ניתן לגזור את הצפיפות המרחבית של כוכבי לכת ביוטיים כפונקציה של אי הודאות הקטנה יחסית בנונים האסטרונויים והסבירות (שאינה ידועה עד כה) להתפתחות חיים ביוטיים (Fb)."
"ניתן יהיה לדייק יותר בערכו של Fb באמצעות תצפיות ספקטרליות בסמנים ביולוגיים בכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. אם Fb נמצא בטווח 0.001-1 אזי יש לצפות לכוכב לכת נושא חיים בין 10 ל-100 שנות אור מכדור הארץ. הרחבת התוצאות הביוטיות לחיים מתקדמים נגזר מהביטוי למרחק לציויליזציה הנמצאת בשלבים התחלתיים במונחים של שני פרמטרים נוספים לנוסחת דרייק – הסיכוי להתפתחות תרבות (Fc) ואורך החיים המוצע של תרבות תבונית. לדוגמה, הערכה אופטימיסטית של ערכי ההסתברות (כלומר Fb ו-Fc שווים לאחת) ואורך החיים של יכולת שידור בכמה אלפי שנים, המרחק הסביר לתבונה הקרובה ביותר שניתן לאתר באמצעות מערכות לחיפוש חיים תבוניים ביקום ((SETI היא מסדר גודל של אלפי שנות אור בודדות. הסיכוי לגילוי אותות תבוניים באמצעוט טלסקופים קיימים ועתידים מחושב במאמר זה כפרמטר בנוסחת דרייק."
לבסוף, מתאר פרופ' ונדל כיצד גילוי של אותות מתבונה חוץ ארצית יתחמו את הפרמטרים של נוסחת דרייק.
עוד בנושא באתר הידען