ההחלטה המשך הפקת חשמל מאנרגיה גרעינית היא החלטה גורלית לעתידה הכלכלי של יפן

כך אומרת ד"ר רחל שאול מהחוג ללימודי מזרח אסיה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב. לדבריה התוכנית להגביר את השימוש באנרגיה גרעינית עלולה להיגנז ובכך תחזיר את יפן, לפחות בטווח הקצר, להשענות גוברת בנפט וגז שמקורם בין היתר במדינות מזרח תיכון בעייתיות

מפעילי הכורים הגרעיניים בפוקושימה הצליחו להוריד בחזרה את רמות הקרינה. כך מסרה הערב ממשלת יפן. רמות הקרינה הגיעו במהלך היומיים האחרונים לדרגה מסוכנת לאחר שריפה ושתי פיצוצים נוספים התרחשו באתר.
דוחות מטאורולוגיים הראו שלפחות מזל אחד יש ליפנים והוא שהרוחות נושאות את הקרינה הנפלטת מן הכורים לעבר עומק האוקיאנוס השקט.
רעידת האדמה של יום שישי, שכעת מוגדרת כבעלת עוצמה 9 והצונאמי שפגע בחוף הצפון מזרחי של יפן בעקבותיה גרמו עד כה ל-3,000 הרוגים ולכ-7,000 נעדרים. כחצי מיליון בני אדם הפכו לחסרי בית.
השלטונות פינו את התושבים ברדיוס של 30 קילומטרים מהכור, ומהנותרים - במרחק 20 קילומטרים ומעלה הם ביקשו להישאר בבתיהם ולא לצאת לאוויר הפתוח. יפן גם הכריזה על איזור ברדיוס של 30 קילומטרים כאיזור אסור לטיסה.
את האיזור הפגוע ממשיכים לפקוד רעשי משנה אחד מהם, היום היה בעוצמה 6.2 וזעזע מבנים בעיר טוקיו.

אירועי הימים האחרונים ביפן, ובראשם הנסיונות למנוע דליפה גרעינית מהכורים הגרעיניים בפוקושימה, או לפחות למזער את היקפה, העלו את נושא מאזן האנרגיה של יפן והשפעתה על כלכלה מדינה לראש סדר היום.
"לאסון רעידת האדמה הקשה ביותר בתולדות יפן והצונאמי שבא אחריה ואשר גרמו בין היתר לעשרת אלפים הרוגים ולפגיעה בתחנות הכוח הגרעיניות תהיה השלכה ארוכת טווח," מסבירה ד"ר רחל שאול, מהחוג ללימודי מזרח אסיה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב בשיחה עם אתר הידען.
"מדובר בשילוב של שתי סוגיות שכל אחת מהן בעייתית. מצד אחד הפגיעה במקורות אנרגיה גרעינית אשר מהווה כיום כשליש מאספקת החשמל ביפן, בה קיימות 55 תחנות כוח גרעיניות. והדבר השני - הכלכלה היפנית המדשדשת למעלה משני עשורים. לשתי הסוגיות הנ"ל תהינה השלכות מרחיקות לכת בטווח הבינוני והארוך".
בשנת 2006 הכריזה הממשלה היפנית על תוכנית אנרגיה חדשה, שעל פיה, תצרוכת האנרגיה הראשונית של יפן על סמך אנרגיה גרעינית שואפת להגיע ל-40% עד 2030 . על סמך האירועים האחרונים, יש סיכוי סביר כי תוכנית זו תבחן מחדש ואולי אף תגנז.
"שאלות של דעת קהל, בפרט שאלות בנוגע לנכונות אוכלוסיה להתגורר בסמוך לכורים גרעיניים, תהינה בעלות השפעה על מדיניות הגרעין שתבנן לאחר סיום שיקום המדינה מהאסון הכבד. במקרה כזה, תצטרך ממשלת יפן לתת את הדעת לגבי מהם מקורות האנרגיה אשר ישלימו את תצרוכת האנרגיה. צפויה הישענות גוברת על מקורות נפט וגז טבעי, שברובם מגיעים כיום מהמפרץ הפרסי. קרוב ל-90% מהנפט המיובא ליפן מגיעים מהמפרץ הפרסי כתוצאה ממדינית האנרגיה של יפן מזה שנים ארוכות”.

"יפן תצטרך לתת את הדעת על הרחבת היבוא של נפט וגז טבעי. המפרץ הפרסי כפי שאנו עדים לאירועים בחודשים האחרונים הוא איזור בלתי יציב עם לא מעט מדינות סוררות כמו אירן. הדבר מהווה אתגר לא קטן."
"הכלכלה היפנית מתמודדת כבר מתחילת שנות התשעים עם בעיות כלכליות מרחיקות לכת. למרות שראש הממשלה קויזומי הכריז על יציאת יפן מהמיתון ב-2002 כלכלת יפן לא ממש התאוששה באופן משמעותי עד היום. בעיות רבות כמו דפלציה ואי צמיחה של המשק מכאיבות ומכבידות על יפן. ביחד, עם הקשיים הכלכליים, התלות במקורות אנרגיה, יוצרים אתגר משמעותי, מורכב ובעייתי. מחירי אנרגיה גבוהים, לצד ספקים הנתונים בתנאים פוליטיים רעועים, מקשים על יציאה מהמשבר”.
האם מאמצי השיקום לא ישפרו את המצב?
"אם מאמצי השיקום ישפרו את הכלכלה השיפור יהיה מאוד נקודתי ולטווח הקצר בלבד. אם האופציה של אנרגיה גרעינית אכן תרד מהפרק, תהיה לכך השלכה בעייתית מבחינה כלכלית. עלייה בתלות בנפט, בעידן בו מחירו עלול להאמיר, תכביד על כלכלה שממלא מתמודדת עם קשיים כלכליים. שיקום ובנייה מחדש של תשתיות עשויים להיות בעלי השלכות כלכליות חיוביות לטווח הקצר אולם אלה לא יחלצו את כלכלת יפן מהצמב הכלכלי הרעוע הנמשך מזה למעלה משני עשורים."
האם בתחום האנרגיה הגרעינית יפן עצמאית?
ד"ר שאול: "על מנת לייצר אנרגיה גרעינית יפן צריכה גם ליבא אורניום. אולם ספקי האורניום העיקריים ליפן הן מדינות אמינות יותר כמו אוסטרליה, קנדה וארה”ב. אם כי גם בתחום זה יפן שואפת להקטנת התלות באמצעות פיתוח של כורים גרעינים דור שלישי הפועלים ליצירת מעגל גרעיני סגור (Closed Nuclear Fuel Cycle)”.

איפה היתה השגיאה , האם בבניית הכורים באיזור רגיש לרעידות אדמה?
"ביפן ניתנת הדעת הן בתקנים ובבנייה לאילוצים הסיסמים. רעידות אדמה זה דבר שבשגרה ביפן. המייחד את האירוע האחרון הוא עוצמתו חסרת התקדים כמעט והשילוב עם גלי הצונאמי. הסכנה הגדולה היא היתוך של הכור. גם ב-2007 התרחשה רעידת אדמה באותו איזור, בנגאטה, ואחד הכורים "קשיוואזקי קריוואה”, ניזוק. בעקבות זאת חלק מהכורים הושבתו ועמדו תחת פיקוח והערכות מחדש לתקני בנייה שמסוגלים להתמודד עם רעידות אדמה עד 7.9 בסולם ריכטר, זאת בעקבות חקיקהשבאה בעקבות האירוע. הבעיה מתעוררת כאשר אסון טבע בקנה מידה כה עצמתי מכה ומתיר את הטכנולוגיה הקיימת ללא מענה."