ההסכם התאפשר לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הפקיע את הטיפול במשא ומתן ממשרד החוץ והעביר אותו לשרת המשפטים, ציפי לבני, שאף חתמה עליו מול שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון.
מדינת ישראל והאיחוד האירופי הגיעו אמש להסכם שיאפשר השתתפות ישראל בתוכנית המסגרת למו"פ מדעי הוריזון 2020. ההסכם, עליו חתמו הצדדים מבהיר שכל ישות ישראלית שפועלת בתחומי הקו הירוק תוכל להגיש בקשה למימון מהתוכנית, גם אם יש לה שלוחה בהתנחלויות. באשר לעצם מעמד ההתנחלויות והשתתפותן בתוכנית, הצדדים הסכימו למעשה שלא להסכים. כל אחד מהם יצרף להסכם נספח בו יביע את דבריו בנושא: האיחוד האירופי יכתוב שהוא יממש את מדיניותו, שאוסרת להקצות להן כספים, בעוד הממשלה תכתוב שהיא מתנגדת לעמדה האירופית או להנחיות כלשהן בעניין זה - בין אם משפטית או מדינית. הוסכם אף שייבחנו דרכים כדי לוודא שהכסף מ-Horizon 2020 לא יושקע בהתנחלויות בשום צורה.
ההסכם התאפשר לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הפקיע את הטיפול במשא ומתן ממשרד החוץ והעביר אותו לשרת המשפטים, ציפי לבני, שאף חתמה עליו מול שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון.
שרי הממשלה סיכמו לקראת החתימה על ההסכם כי המדינה תפצה מתנחלים שייפגעו כתוצאה מהחרם האירופי. עם זאת, לדברי פרופ' יצחק בן ישראל יו"ר המולמו"פ, אמר בהתייחס לחשש שמא חוקרים באוניברסיטאות שבתוך הקו הירוק שמתגוררים בשכונות הנמצאות מעבר לקו הירוק: "הנוסח של הנספח שהאירופים יצרפו יחריג אותם בכך שהוא יעסוק במוסדות ולא באנשים. נכון שלא ייעשה שימוש בכסף שמגיע מההתנחלויות, נכון שאוניברסיטה שקיבלה כסף אירופי לא תוכל להשקיע אפילו אגורה בשטחים, אבל לא מדובר במתנחלים עצמם".
הוא לא מתרגש מהעובדה שמחיר ההשתתפות ב-Horizon 2020 גבוה בשיעור ניכר מעלותה של התוכנית הנוכחית. "אנחנו מקבלים בכל מקרה יותר ממה שאנחנו נותנים, ולכן המחיר הוא לא הנקודה העיקרית", הוסיף.
אתמול, לפני חתימת ההסכם, אמר פרופ' בן ישראל "אם Horizon 2020 לא תצא אל הפועל, המדע הישראלי יחזור עשרות שנים אחורה". היום הוא אומר כי ההסכם שנחתם מהווה "הקלה גדולה למדע הישראלי. כל מה שנשאר כעת הוא להתמקד במדע".