הידען - Hayadan

אירופה ירוקה?

דר. אסף רוזנטל ·

Summary: דלק ירוק זה דבר טוב, אך לא על חשבון גידולי מזון, משום מה יש כאלה שמעדיפים לנצל את השחיתות באפריקה במקום לעזור לתושביה לא תישא את שם הסביבה לשווא, במיוחד משום שהדבר גורם לשונאי הסביבה תירוצים להחזיר אותנו אל הנפט האוזל והפחם המזהם, בטענה שעדיין אין תחליף. ואין תחליף כי אלו שהיו אמורים לספק אותו עושים זאת תוך בגידה ברעיון הסביבתי. יותר גרוע מלהיות לא ירוק, זה לעשות את עצמך…

דלק ירוק זה דבר טוב, אך לא על חשבון גידולי מזון, משום מה יש כאלה שמעדיפים לנצל את השחיתות באפריקה במקום לעזור לתושביה

לא תישא את שם הסביבה לשווא, במיוחד משום שהדבר גורם לשונאי הסביבה תירוצים להחזיר אותנו אל הנפט האוזל והפחם המזהם, בטענה שעדיין אין תחליף. ואין תחליף כי אלו שהיו אמורים לספק אותו עושים זאת תוך בגידה ברעיון הסביבתי. יותר גרוע מלהיות לא ירוק, זה לעשות את עצמך ירוק, ב'כאילו'.

במסגרת מסע באפריקה עברתי במחוז קיסוארה שבטנזניה, מהכרות כללית ציפיתי לראות שדות תירס, קסווה, בננות וגידולים מקומיים אחרים לכן תפס שדה ענק את תשומת ליבי. השדה נראה כמו גידול יחיד ואחיד ("מונוקולטורה") בארצות המערב, ניתן היה להבחין בשרידי מערכת טיפטוף להשקיה ובכל זאת רוב השיחים היו בשלבים מתקדמים של התייבשות. בבחינה מקרוב התברר לי כי אלו הם שיחי ז'טרופה. ידעתי כי אזורים נרחבים באפריקה סבלו מבצורת ארוכה אבל נחל מים זורמים בקרבת מקום ורישות במערכת הטפטוף לא התאימו לשדה שנפגע מבצורת, חקרתי, שאלתי ובדקתי והרי התשובה :

קיסוארה Kisarawe הוא מחוז במערב טנזניה בו מתקימים הכפריים מחקלאות ומעט דייג. בעקבות המדיניות האירופית להפוך 10% מצריכת האנרגיה לירוקה עד 2020 (Renewable Energy Policy.)
מחפשים יזמים שטחים לגידול מטעי ז'טרופה שישמשו כדלק ביולוגי‪,‬ מחפשים ומוצאים באפריקה שטחים שמוחזקים ע"י כפריים קשי-יום שמוציאים פרנסתם משדות חקלאות ע"י ייצור מזון לצריכה עצמית ויתרה מועטה למכירה בשווקים אזוריים כמו בקיסוארה. כך ברחבי אפריקה חיים חקלאים "מהיד לפה" בתנאים פשוטים ועלובים, עד שמגיע ה"גואל" בדמות יזם (זר) שמציע לכפריים שיפור מצבם … ע"י מכירת או החכרת שדותיהם. ברוב המקרים הכפריים מתפתים ו"שיפור המצב" נשאר כהבטחה שאינה מקוימת, כל זאת תחת הסיסמה של "אירופה ירוקה".

בעבר כתבתי על הז'טרופה
https://www.hayadan.org.il/jatropha-curcas-171105/
https://www.hayadan.org.il/food-or-fule-0804114/
והדגשתי כי כדאיות גידולו של הצמח היא באזורים יובשניים ובקרקעות בהן לא ניתן לגדל צמחי מאכל, או בשילוב עם עצי פרי וצמחי מזון רב שנתיים, כך שגידול דלק לא יבוא על חשבון גידולי אוכל, בעקבות הרשימה הראשונה קיבלתי הצעות ובקשות ליעץ במיזמי גידול ז'טרופה אלא שהתברר לי
כי הכוונה לגדל במקום צמחי מזון ולכן דחיתי את ההצעות (המפתות) על הסף.

מאחר ולא אני "גיליתי" את יתרונות הז'טרופה, לא הייתי תמים ולא חשבתי שבלעדי לא יושקו המיזמים ואכן יותר ויותר שטחי ז'טרופה ניטעים בעולם כולו ואפילו בארצנו ניטע מטע ז'טרופה /קיקיון נסיוני ראשוני בקיבוץ יוטבתה. כך הולך ומתממש החשש כי גידולי דלק יתפסו מקומו של גידול מזון
והסובלים המידיים הם המקומיים.

למעלה כתבתי כי הכפריים בקיסוארה מתקיימים מחקלאות….. ראוי היה לכתוב התקיימו (בעבר), שכן חברה בריטית British Sun Biofuels רכשה/חכרה בהבטחות שווא ובדרכי כחש כשמונים אלף דונם מתושבי 11 כפרים. הקרקע נרכשה במטרה לגדל עליה ז'טרופה. על פי דווח שניתן לו השם "דלק למחשבה" "Fuel for Thought," מפרסם ארגון ActionAid I את סיפור קיסוארה ונתונים נוספים כדי ללחוץ על האיחוד האירופי למנוע פעילות מזיקה של חברות ויזמי "גידול דלק ירוק" בארצות מתפתחות, מזיקה שכן לדברי הדווח פעילותן של חברות אירופיות (במטרה להפיק דלק ביולוגי) תביא לעלית מחירם של זרעי חמניות ב33%, זרעי תירס יעלו ב 22% קנה-סוכר יעלה ב 21% ומחיר החיטה יעלה ב 10% עד 2020, כולם גידולים שמקורם בגידול למזון אבל בלחץ ה"יוזמה הירוקה" הם מוסבים לתעשיית הדלק.

חזרה לקיסוארה, בגלל שנות בצורת וחוסר הצלחה בגידול הז'טרופה מכרה החברה הבריטית את השטחים (שנרכשו בכחש) לצד שלישי והכפריים עומדים מול "שוקת שבורה", שכן החברה הבריטית הבטיחה לשלם למקומיים 800.000 שטרלינג כפיצוי על הפגיעה וכחכירה ל-99 שנים, כמו כן התחיבה החברה לבנות בתי ספר ומרפאות, לשפר את הדרכים, לחפור בארות ולהניח מערכת צנורות למי שתיה …….. דבר לא נעשה. למקומיים שולמו רק 300.000 בלווי מכתב שמסביר את סיום העסקה ‫(‬מכתב שמופנה לתושבים שרובם אינם יודעים קרוא וכתוב ).

בשם התושבים פנה נציג ארגון עזרה (למסכנים) Land Alliance לממשלת טנזניה וביקש כי הממשלה תלאים את השטח ותחזירו לכפריים שהונו וסובבו בכחש ע"י חברה אירופית (תחת העילה של "אירופה ירוקה" ), מאחר ומקרה קיסוארה אינו מקרה בודד נדרשת שרת האדמות של טנזניה Minister for Lands לקבוע כי בכל מקרה בו נרכשות זכויות קרקע יהיה מעורב מרכז ההשקעות הטנזני Tanzania Investment Center (TIC) שיתנה את הרכישה במילוי התנאים וההבטחות. הבעיה היא כי שרים ומנהלי משרדים בטנזניה ניתן לשחד ולכן טובת הכפריים אינה בראש מעיניהם.

החברה הבריטית מתכוונת להשקיע כ 20מליון שטרלינג לצורך הפקת דלק מז'טרופה, כמוה יש חברות ותעשיינים רבים שפועלים תחת לחץ האיחוד האירופי להשקיע באנרגיה ירוקה. ההערכה היא כי כדי ליישם את התכנית האירופאית של 10% אנרגיה ירוקה עד 2020 יש צורך לגדל דלק בשטח של כ-180 אלף קמ'ר. על פי שיטת החברה הבריטית זה אומר שיהיה צורך לסלק מאדמתם מאות אלפי כפריים. זה ירוק?
האם לא נכון יותר לעזור לכפריים ע"י ישום שיטות עיבוד יעילות? האם לא נכון יותר לפתח את שטחי הז'טרופה באדמות מליחות, בשולי שדות חקלאיים ובאזורים יובשניים?

נשאלת השאלה עד כמה ירוקה אנרגיה שמופקת ע"י סילוק כפריים מאדמתם? עד כמה ירוקה אנרגיה שכדי להפיקה נפגעים החלשים והעניים שבתושבי אפריקה? עד כמה ירוקה אנרגיה שיצורה מונע גידולי מזון?

ה"נציב הארופי" European Commission אמור לדווח לגוף שמווסת את מיזמי האנרגיה הירוקה Renewable Energy Directive על ההשלכות החברתיות של המיזמים, רוב הדיווח יתיחס לייצור ה"דור הראשון" של דלק ביולוגי. ActionAid קורא לנציב האיחוד הארופי לחקור את ההשלכות המלאות של מדיניות הדלק הירוק, איך משפיעה המדיניות הירוקה על מליוני אפריקאים?

אחרי שסימתי את הכתיבה ראיתי ידיעה על חברת "ביופילדס" המקסיקנית שמתכננת שדות קיקיון נרכבים במקסיקו, ראוי לציין כי הקיקיון "קרוב משפחה" של הז'טרופה אבל לעומת הז'טרופה הוא דורש יותר מים. לכן שוב ראוי לשקול את הכדאיות הרחבה של גידול דלק
בשדות בהם ניתן לגדל אוכל.