כדוגמה לצורך במניעת זיוף תעודות זהות ודרכונים ציין אורן כי היו מקרים לא מעטים של שוכרים שמתחזים לבעל הדירה ומוכר את הנכס, כך גם לגבי מכוניות). זיופי דרכונים ישראליים בידי אירנים שרוצים להגיע לאירופה וזיופי בחירות. את עו"ד יהונתן קלינגר מהאגודה לזכויות דיגיטליות זה לא שכנע
חודש וחצי מאז הופעל לראשונה המאגר הביומטרי, המלווה להנפקת תעודות זהות ודרכונים דיגיטליים. רק 15 אלף איש טרחו להרשם למאגר ולקבל את תעודות הזהות החדשות.
במשרד הפנים הבינו שמדובר בהצבעה ברגליים אם כי לטענתם הפרשנות צריכה להיות הפוכה - ש-15 אלף איש הסכימו לחכות מספר ימים לדרכון, משום שדרכון לא ביומטרי ניתן לקבל במקום, ובדרך כלל בתקופה כזו של השנה זה לא דבר של מה בכך.
אתמול קיימו אתמול נציגים בכירים של רשות המאגר ביומטרי מסיבת עיתונאים ובלוגרים. את המשרד יצגו יורם אורן , יועץ טכנולוגי העובד עם משרד הפנים, גון קמיני, מנכ"ל הרשות ועמיר אלף מנהל מערכות המידע ברשות.
מסביר אורן: "השינוי מתבטא בכמה דברים, ראשית – בשידרוג אדיר של סימני הבטחון שיש בדרכון ובתעודת הזהות. אם בתעודות יש מעט סימני בטחון שתוכננו לפני הרבה זמן ולא מספקים את הסחורה, יש יותר סימני בטחון ויכולים לשרוד וגם דברים שאומרים לזייפן שאין להם טעם לנסות לזייף את התעודה החל מהנייר, הדפוס הרקע, הסיבים ועוד. בשני מסמכי הזיהוי משולב שבב של כרטיס חכם, העובדה שכל אחד מאיתנו משתמש ב-2-3 כרטיסים חכמים – סים בתוך הטלפון, כרטיס בתוך הממיר של הטלוויזיה ויש כרטיס בנקאי.
"כרטיס חכם זה מחשב לכל דבר, כוח חישוב כמו של מחשב אישי מלפני 15-20 שנה אך עם רמת אבטחה מאוד גדולים. גם כאן יש כונן C וירטואלי וקבצים ותיקיות. למשל קובץ התמונה, השבב נמצא בכריכה האחורית של הדרכון, לא ניתן לראות אותו. בתוכו יש קובץ של טביעות אצבע, נתונים אלפאנומריים, נתונים מנהלתיים ובעיקר חתימה אלקטרונית. אם החתימה נעשית נכון, גם מעצמת על לא תדע לזייף אותו. אין ולו מקרה מתועד אחד של זיוף של דרכון אלקטרוני שהצליח. יש צורך בקריאה אופטית שלאחריה נוצר מפתח הצפנה, כאשר לא כל הקבצים פתוחים באותה מידה, התמונה כן, טביעת האצבע לא."
קמיני: "את הפרצה הזו אנחנו בהסתברות גבוהה סתרנו. אף זייפן לא מסוגל לעשות אותם. כשאתה סותם פרצה אחת אתה צריך לעשות ניהול סיכונים ושאול את עצמך איפה הפרצה הבאה שמחכה לי מעבר לפינה, ברגע שאתה מרחיק את המסמך מהזייפן , הזייפן הופך מזיוף המסמך לזיוף הזהות. כדי למנוע את אותו זיוף זהות, נדרש המאגר הביומטרי.
"ההיסטוריה של המאגר מתחילה בשנת 1996. תקופת פיגועים מאוד קשים. באו גורמי בטחון ואמרו שמצבנו מבחינת תעוד לא טוב, גם המחבלים וגם הסייענים מזייפים תעודות זהות. הממשלה קיבלה החלטה לשנות את התיעוד הקיים בארץ. ב-2001-2003 עוזי ברלינסקי הקים ועדה ליישומים ביומטרים שחקרה את הנושא וב-2002 התקבלה עוד החלטת ממשלה שמשנים את התיעוד בארץ והולכים לתיעוד ביומטרי. גם אז לא קרה כלום."
"ב-2007 שר הפנים מאיר שטרית – כל משרד משך אליו את הטכנולוגיה. הוא הטיל את העבודה על המל"ל – המועצה לבטחון לאומי הכוללת בתוכה את היחידה ללוחמה בטרור. שהקימה צוות של מומחים לתיעוד, כולל נציגים של רמו"ט. תוצר העבודה של 2007 היא חוברת שנקראת תורת הפעלה לתעוד ביומטרי משולב מאגר במדינת ישראל. החוק עבר בדצמבר 2009 חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכים ובמאגר שנבנה על עבודת מטה מאוד סדורה. "
כדוגמה לצורך במניעת זיוף תעודות זהות ודרכונים ציין אורן כי היו מקרים לא מעטים של שוכרים שמתחזים לבעל הדירה ומוכר את הנכס, כך גם לגבי מכוניות). דרכון ישראלי – לא מזייפים להגיע לישראל הם פוחדים מזה שיש לנו שפה מיוחדת ובועה תרבותית שבקר גבול יודע לזהות אלא דווקא בידי אירנים שרוצים לנצל את ההסכם שיש לישראל לכניסה לאירופה ללא ויזה, וכן מקרים של נסיונות לזייף הצבעה בבחירות.
אורן גם תיאר את המצב במדינות שבהם ניתנות תעודות זהות דיגיטליות אך לא מתקיים מאגר, שבהן תופעת גניבת הזהויות גואה. הזייפנים עברו לזיוף זהות במקום זיוף תעודה.
קמיני: התיעוד החדש יאפשר שירותי ממשל מקוון. ניתן יהיה להכניס את התעודה לקורא ולקבל שירות מול משרדי ממשלה באינטנרט. הדרכונים יאפשרו מעבר מהיר, בארץ ובהמשך גם בחו"ל.
"החוליה החלשה היא פקיד רשות אוכלוסין. אין אני מונע ממישהו לקבל שבע זהויות שונות. על ידי זה שאני שומר את הנתונים הביומטרי של כל מי שמבקש תעוד בבסיס נתונים מרכזי ומי שמגיע נבדק כאשר הוא מציב טביעת אצבע מורה ביד ימין, אצבע מורה מיד שמאל וצילום פנים.
עוד מנו השלושה מאגרי מידע וולנטרים המכילים נתונים ביומטרים כגון צה"ל שנוטל מהמתגייסים טביעות אצבעות לצורך זיהוי חללים; לשכת התעסוקה שמחזיקה מאגר טביעות אצבע של מעל מיליון אזרחים, המערכת המחליפה את שוטרי הגבול בנתב"ג -שאליה כבר למעלה ממיליון ישראלים העבירו את טביעת כף היד, קופות חולים, משרד התחבורה אבל גם לגופים בחו"ל כמו פייסבוק וגוגל.
לדברי אלף, "השיטה בה מתופעל המאגר מונעת מפקיד משרד הפנים יכולת לשלוט עליו, הנתונים הביומטרים שהוא נוטל מהפונים נמחקים מהמחשב שלו ועוברים למאגר המרכזי המנוהל בנפרד ממאגר רישום האוכלוסין, הבירור האם לא בוצע רישום כפול נעשה אוף ליין והתעודה ניתנת לאזרח רק לאחר יומיים או שלושה. ההצלבה בין המאגרים נעשית לפי קוד ואין הרצה ישירה של שניהם."
לצערי לא הצלחתי לקבל תשובה לשאלה האם היו חלופות אחרות, ואולי לא חשבו עליהן בגלל שנתנו למועצה לביטחון לאומי לטפל בנושא, וכמו שעבור כל סנדלר כל בעיה היא מסמר שיש לפתור באמצעות פטיש, כך אולי עבור המל"ל כל בעיה היא בטחונית, וצריך לפתור אותה גם במחיר חדירה לפרטיות.
מי שענה על השאלה, ואמר שאפשר היה לעשות זאת אחרת הוא עו"ד יהונתן קלינגר היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עוה"ד יהונתן קלינגר, מראשי המתנגדים למאגר: השאלה היא לא האם המאגר מאובטח או לא מאובטח אלא האם הוא נחוץ. ברור לכולנו שהוא לא נחוץ.
האם יש בעיה שהמאגר הביומטרי אמור לפתור? אין בישראל בעיה שאנשים נמצאים פעמיים במרשם התושבים. זיוף תעודות זהות - אין לנו התנגדות לתעודות הזהות החכמות. תעודות הזהות החכמות הן הפתרון. צריך לתת תעודת זהות חכמה לכל אזרח ישראלי אבל אין שום קשר בין תעודות הזהות החכמות לבין המאגר הביומטרי.
"תעודות הזהות החכמות עדיין לא ניתנות לזיוף אם אתה לא מדינה. אין צורך במאגר ביומטרי כדי לפתור את הבעיה וכיוון שאין שום צורך, כורכים אותן אחת בשניה כדי שאנשים יסכימו להיכנס למאגר."
"לגבי האבטחה, יכול להיות שהמאגר מאובטח ברמה 11, ובינינו אני לא סומך על מדינת ישראל בכלל, אבל זה שהמאגר מאובטח לא אומר שהממשקים שלו מאובטחים. מספיק שאשחד פקיד במשרד הפנים, אעבור את התשאול ואזדהה כאבי בליזובסקי וביום שאתה תגיע יגידו לך - יש אדם אחר, הוא בתוך המאגר. המאגר לא רק שלא מונע גניבת זהות הוא מעודד גניבת זהות בצורה הזו. כל עוד לא עושים את תהליך ההגשה בכך שעוצרים את המדינה, לוקחים טביעות אצבע מכל האזרחים בבת אחת, היכולת לזהות מתחזים לא קיימת. יותר מזה, התמריץ של ארגוני פשיעה לכנס בשמות בדויים לתוך המאגר הוא תמריץ מדהים. "
לדברי קלינגר הביומטריה שנלקחה היא זו שמשטרת ישראל רצתה. ניתן היה להחזיק במאגר פרטים שלא נשארים בכל מקום כגון טביעת אצבע ברגל או צילום קשתית. המאגר תוכנן לשימושים המשטרתיים.