הידען - Hayadan

כיפת ברזל – הלקח מהסבבים הקודמים נלמד והדיוק שופר

אבי בליזובסקי ·

Summary: כיפת ברזל היא למעשה מערכת כפולה המיועדת לירוט טילים ארטיליריה ופגזי מרגמה וכן מטוסים אך בטווח קצר. ההחלטה לפתחם התקבלה בשנת 2007 לאחר מלחמת לבנון השניה.

המערכת שפותחה בידי רפאל מתוכננת להגן כנגד טילים הנורים בטווחים של 4-70 קילומטרים. כל סוללה כוללת מערכת מכ"מ מתוצרת אלתא מקבוצת התעשיה האווירית, מערכת בקרת אש, ושלושה משגרים, שכל אחד מהם מצויד ב-20 מיירטים מדגם טמיר.

היום הייתי עד שמיעה ליכולתה של מערכת כיפת ברזל, כאשר כשעתיים לאחר הצבתה בגוש דן היא הצליחה ליירט רקטה שעשתה את דרכה לתל אביב. לפי הדיווחים בערוץ 2, שני טילים עשו את דרכם לתל אביב, האחד נפל בשטח פתוח באיזור בת ים ואילו את השני יירטה מערכת כיפת ברזל ששיגרה לעברו שני טילי יירוט. הראשון החטיא את מטרתו ואילו השני הצליח ביירוט, רקטה זו לא הצליחה להגיע לתל אביב.

התעשייה האווירית הציגה בשבוע שעבר בכנס הגנת המולדת HLS (Homeland Security) שהתקיים במרכז הירידים בת"א ב-11-13 בנובמבר בת"א, את מכ"מ ה-MMR (Multi Mission Radar) מכ"מ משוכלל וייחודי, המהווה מרכיב חשוב ובלתי נפרד ממערכת ההגנה "כיפת ברזל".

המערכת שפותחה בידי רפאל מתוכננת להגן כנגד טילים הנורים בטווחים של 4-70 קילומטרים. כל סוללה כוללת מערכת מכ"מ מתוצרת אלתא מקבוצת התעשיה האווירית, מערכת בקרת אש, ושלושה משגרים, שכל אחד מהם מצויד ב-20 מיירטים מדגם טמיר.

כיפת ברזל היא למעשה מערכת כפולה המיועדת לירוט טילים ארטיליריה ופגזי מרגמה וכן מטוסים אך בטווח קצר. ההחלטה לפתחם התקבלה בשנת 2007 לאחר מלחמת לבנון השניה.

המידע על גופים בליסטיים שנורו לעבר הסוללה מועברת להנהלת הסוללה ולמשאית הבקרה, שם מוערך המידע וניתנת תגובה ליירט את הטיל או להתעלם ממנו. נתוני האיום מועברים למיירט המשוגר למסלול החוצה את מסלול הטיל המתקרב ומפוצץ אותו בדרך בה הנזק הנגרם מזערי.

 המכ"מ הנמצא בפעילות מבצעית בצה"ל, מספק פתרונות אופטימאליים למשימות שונות: גילוי האיום, סיווגו, חישוב נקודת הפגיעה ומיקום ירי הטילים, מרגמות או ארטילריה ומספק למערכת הנשק נתונים חיוניים להעסקה ונטרול של מספר איומים בו זמנית.

לאחרונה קיבל צוות מפתחי המכ"מ מאלתא מערכות, חטיבה וחברה בת של התע"א, את פרס ביטחון ישראל על תרומתם לביטחון אזרחי ישראל.

בתחילת השנה, בטרם מבצע עמוד ענן פרסם המגזין ג'יינס כי מערכת כיפת ברזל הגיעה לקצב הצלחה של 70% בשנת 2011, לפי נתוני חיל האוויר.
שלוש הסוללות שהוצבו במהלך שנת 2011 בעוטף עזה השתתפו בשלושה סבבים של קרבות בין ישראל ומחבלים פלשתינים והצליחו ליירט 33 מתוך 47 הרקטות ששוגרו לאיזורים שהוגנו על ידי המערכת.
כתוצאה מהלקחים הללו, שופרה מערכת המכ"מ לאחר כמה החטאות, וכאמור את תוצאות התיקון הללו ראינו בימים האחרונים.

 למרות שמחירו של טיל אחד ממיירטי כיפת ברזל עולה כ-40 אלף דולר לעומת מאות דולרים שעולה טיל מסוג קסאם, הרי הנזק שנמנע גדול יותר מעלות זו, ועובדה - אם מערכת כיפת ברזל מגלה שטיל האויב עושה  דרכו לשטח פתוח היא נמנעת מלשגר טיל יירוט.

אם עד הסבב הנוכחי, מערכת כיפת ברזל נוסתה בתנאים פחות מאסיביים, הרי בשלושת הימים האחרונים שוגרו כאלף טילים ו-267 מתוכם יורטו על ידי כיפת ברזל (נכון ל-17/11 בשעה 23:00).

ועוד באותו נושא: "בכיפת ברזל יש את כל המרכיבים של מערכת רובוטית. המון אלקטרוניקה, הרבה מאוד מערכות מכאניות, תוכנה מורכבת המיישמת בינה מלאכותית, בקרה מתוחכמת, ושאר התכונות המאפיינות מערכת רובוטית משוכללת, אותם דברים שאנו מלמדים פה במגמה לרובוטיקה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן". כך אומר ד"ר אלי קולברג, ראש המגמה לרובוטיקה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן .

 

ראו גם: שומרים על השמים - סיקור כנס של עמותת עי"ט - העמותה הישראלית נגד טילים שקידמה דווקא את פתרון הלייזר