מבוא לדיני הקניין הרוחני – פרק מן הספר "דיני מחשבים – דיני הייטק ומידע" חלק ראשון

מפאת אורכו, יפורסם הפרק בחלקים. לפניכם החלק הראשון

קניין רוחני הוא תחום נפרד בדיני הקניין המסדיר את הזכויות הקשורות לרכוש בלתי מוחשי, כגון זכויות הסופר על סיפרו, הצייר על ציורו, הממציא על המצאתו, המעצב על עיצובו ועוד. זאת בניגוד לדיני הקניין הרגילים העוסקים ברכוש מוחשי (המחולק בד"כ למקרקעין ולמיטלטלין).

ייחוד התחום הוא אפוא באי מוחשיותם של מרכיביו, אלמנט בעייתי מאוד, בעיקר בהוכחת הבעלות על הרכוש, עשיית עסקאות בו והיבטים נוספים. אולם המשותף בין הקניין הרוחני לדיני הקניין הכלליים הוא כי תוקף הזכויות המוענקות בו הינו כלפי כל העולם ('כולי עלמא'), בניגוד לזכויות המוענקות מתוקף חוזה אשר כוחן יפה רק כלפי הצדדים לחוזה.

התחומים המסורתיים המוכרים במסגרת דיני הקניין הרוחני הן:

• זכות יוצרים;
• פטנט;
• סימן מסחרי;
• מדגם;
• סוד מסחרי;

מבין אלה התחומים הנוגעים ישירות לתוכנה הם זכויות היוצרים, הפטנט, והסימן מסחרי. בנוסף רלבנטי להגנה על תוכנה גם התחום המעין-קנייני של הסוד המסחרי, ותחום חוקי התחרות בלתי הוגנת, הזוכים להתפתחות גדולה במערב וגם בארז בתקופה האחרונה. תחומים אלו ידונו בפירוט להלן.

ניתן לקבל הגנה משפטית על תוכנה גם בדרך החוזית, שהיא הטובה ביותר להסדרת היחסים בין שני צדדים, אולם בניגוד לזכויות הקנייניות תוקף הזכויות החוזיות הינו כאמור רק כלפי הצדדים החתומים על החוזה ולא כלפי כולי עלמא.

החוזים המיוחדים הקשורים לתוכנה נדונים בהרחבה בשער הראשון לספר.

בנוסף להגנה המשפטית מפתחת תעשיית המחשבים והתכנה אמצעי הגנה טכנולוגיים המגנים על התוכנה מפני שימוש בלתי מורשה, אמצעים כגון הצפנה, שיבוש עצמי, נעילה ועוד. אלא שאמצעים אלו אינם מספיקים בדרך כלל למנוע את תופעת השימוש וההפצה הבלתי מורשה של תוכנה.

3.1 הגנת פטנט לעומת הגנת זכות היוצרים

כאמור בפרק השני לעיל, סוג הגנת הקניין הרוחני המקובל להגנה על תוכנות מחשב הינו הגנת זכויות היוצרים. הגנה זו נעשית בדרך כלל על ידי השוואת תוכנת המחשב, בין אם בחקיקה ספציפית בחוקי זכויות יוצרים ובין אם בפסיקה, ליצירה ספרותית המוגנת על ידי זכויות יוצרים.

אולם סוג הגנה על תוכנה כזה אינו היחיד האפשרי. כבר ב1981- קבע ביהמ"ש העליון של ארה"ב בפ"ד Diamond V. Diehrא¹ כי ניתן לרשום פטנט על המצאות קשורות לתוכנה.

ישנם הבדלים ניכרים בין ההגנה שמעניק רישום פטנט לבין הגנת זכויות היוצרים, הנובעים מההבדלים במטרותיהן השונות של ההגנות. מטרת זכות היוצרים היא להגן על יצירה אינטלקטואלית של אדם ללא קשר הכרחי לערכה הכלכלי (ביסודה משמשת הגנה ליצירות אמנותיות): לעומתה הגנת הפטנט היא בעלת מטרה מסחרית כלכלית ומוענקת להמצאות בעלות אופי טכנולוגי מסחרי וערך כלכלי, המהוות חידוש המצאתי לעומת המצאות קודמות.

ההבדלים העיקריים בין הגנת זכות היוצרים להגנת הפטנט מפורטים להלן:

3.1.1 התנאים לקיום ההגנה

א. זכויות יוצרים

בדרך כלל הדרישה היחידה היא מקוריות היצירה, במובן היותה פרי המאמץ האינטלקטואלי של היוצר עצמו. לאחר חתימתה של ארה"ב על אמנת ברן ב1989-, גם בארה"ב לא נדרשת יותר הגשת בקשה לרישום היצירה לצורך קיום ההגנה (אם כי רישום כזה מעניק יתרונות ראייתיים).

ב. פטנט

רישום הפטנט ע"י רשם הפטנטים הינו הכרחי לקיום ההגנה והרישום ביומן הרשמי הוא המעניק את ההגנה (רישום קונסטיטוטיבי), כדי שהבקשה תהיה כשירה מבחינה מהותית לרישום נדרשת הוכחת תנאים רבים ולכן הכנת הבקשה הינה מסובכת והליך הרישום בדרך כלל ארוך. התנאים הנדרשים עפ"י חוק הפטנטים, תשכ"ז 1967²- (דרישות דומות מופיעות בחוקי הפטנטים של מרבית מדינות העולם) לרישום פטנט הינם:
היות בקשת הרישום מפרטת³: 1) המצאה 2) המסתיימת במוצר או שהינה הדרך להגיע למוצר 3)חדשה בעולם (במובן של אי פרסום קודם) 4) מועילה כלכלית ו5-) והמהווה התקדמות המצאתית inventive step( i) - אינה נראית כ"מובנת מאליה" לאיש מקצוע⁴.

3.1.2 משך קיום ההגנה

א .זכויות יוצרים . בדרך כלל משך חיי המחבר + 70 שנה או 50 שנה.

ב. פטנט - 20 שנה ממועד הבקשה, ללא אפשרות חידוש.

3.1.3 פעולות מפירות והוכחתן

זכויות יוצרים - נדרשת הוכחת העתקה בפועל של חלק מהותי מהיצירה (בהיבט כמותי ו/או איכותי).

פטנט - כל מוצר זהה או דומה במידה מסוימת מפר את הפטנט אף אם פותח עצמאית.

טבלה השוואתית המדגימה בקצרה את ההבדלים בין שתי ההגנות:

3.2 הגישה המסורתית לשלילת הגנת הפטנט על תוכנה

עקב דמיונה של תוכנת מחשב ותרשימי הזרימה שביסודה לתהליכים מחשבתיים של אדם, בניגוד לאופי הטכני-מכאני של תהליך מוגן פטנט, ואופייה התעשייתי כלכלי של הגנת הפטנט, מקובל בעולם כי תוכנות מחשב אינן כשירות לקבלת פטנט וכי ההגנה המתאימה ביותר עבורן במסגרות הקניין הרוחני הקיימות היא בתור 'יצירה ספרותית' במסגרת דיני זכויות היוצרים.

במדינות רבות בעולם, כולל ארה"ב, נחקקו במהלך שנות ה80- חוקים מיוחדים הקובעים זאת, חלקם מנסים להתמודד עם הבעיות המיוחדות שמעוררת הגנה כזו על תוכנות מחשב לעומת יצירה ספרותית רגילה (אופיין המסחרי כלכלי של התוכנות, קצב ההתפתחות המסחרר של תעשיית התוכנה, קלית ההעתקה, וכו'.

מגמה זו של הגנה על תוכנת מחשב באמצעות זכות יוצרים, תוך שלית הגנת הפטנט על תוכנה קיבלה ביטוי בפסיקה: בפס"ד משנת 1972 קבע ביהמ"ש העליון בארה"ב⁵ כי יש להתייחס לאלגוריתם או מסחה מטימטית כאל חוק טבע, מעפעדת טבעית, כצעדים מחשבתיים או מושגים אינטלקטואליים מופשטים אינם זכאים להגנת פטנט.

הערות

1. (1981) U.S. 175, 101 S.C. 1048, 67 L.Ed 2d א 450
2. ס"ח תשכ"ז, 201,148; ס"ח תש"ן 2.
3. סעיפים 3 עד 6 לחוק.
4. תנאים מספר 1, 3, 4 ו5- נדרשים גם בארה"ב. ראה .U.S 35 ,United States Patent Act.
5. פס'ד (1972) 63 . USא409 Gottschalk v. Benson..

* נעמי עמי אסיא היא עו"ד, משרד נעמי אסיא ושות' משרד עו"ד, עורכי פטנטים ונוטריון, משמש בין היתר כנציג ארגון ה-BSAׁ(ארגון חברות התוכנה המטפל בנושאי זכויות יוצרים של חברות התוכנה) בישראל.

לחלק השני של הפרק

קישור לחלק השלישי של הסדרה