העישון פוגע בבריאות? תחנות כח פחמיות מזהמות? פלסטיק מרעיל את הסביבה? ההתחממות העולמית בגלל פעילות אנושית? אנשי התעשיות שגורמים לנזקים הללו עושים הכול כדי שתטילו ספק או שגם אם לא, ההשפעה שלהם תהיה חזקה יותר מזו של האמת המדעית
להלן שבע שיטות שבהן נוקטים ראשי תעשיות כדי לפגוע בנסיונות לישום מדיניות למען בריאות הציבור והסביבה כפי שמתפרסם בירחון האמריקני לבריאות הציבור
1 - תקיפת חוקיות (legitimate) ו"כשרות" המדע
תקיפה זו מתבצעת באמצעים רבים. בין היתר באמצעות האשמת המדע בהטעיה באמצעות כינויים כמו "אשפת מדע" "מדע רע"; טענה כי המדע עוסק במניפולציה כדי למלא סדר יום פוליטי; - תקיפת מוסדות מדעיים וסוכנויות ממשלתיות הפועלות בניגוד לאינרטסים של חברות ותאגידים; טענה כי המדע אינו אמין כי המדענים אינם יודעים את כל הסיבות וכי נחוצים עוד מחקרים; הסתרת מידע שאינו תואם את עמדת התאגידים; שימוש והפצת מידע מטעה על ידי בחירה סלקטיבית של עובדות שאינן רלוונטיות; טענה כי יש סיבות רבות לבעיות סביבתיות או בריאותיות והתייחסות רק לסיבה אחת תגרום לתוצאה מזערית; ערעור מידע מדעי על ידי הגזמה בחוסר הוודאות הנובע מכל מאמץ ; שימוש במימון תאגידי לביצוע מחקרים שיתאימו לצורך המממנים.
2 - תקיפה, הפחדה ואיום על מדענים באמצעות יצירת ספק באמיתות ע׳י תקיפת המהימנות של החוקר; תקיפת מהימנות ה"שליח" בטענה למניעים נסתרים ; - ביוש האויב (שיימינג) על ידי שימוש במושגים פוגעניים ומעליבים ופיתוח פחד ושנאה ; איומים והגשת תביעות וגרימה לדחיות בשימוע העובדות; שימוש ברטוריקת ההדחקה; חדירה לקבוצות מדעיות לצורך מעקב אחרי מדענים; חזרה על ספקות תוך שימוש בהודעות חילופיות; שימוש חוזר במושגים כמו "רגולצית יתר" או
רגולציה מיותרת" ואפילו "בריאות לאומנית" מושגים שיוצרים פחד ובוז. כמו כן הם מעלים דרישה מתמדת וחוזרת להוכחות נוספות.
3 - יצירת ארגון שיעמוד בקדמת הבימה:
הלוביסטים של התעשייה המזהמת יוצרים קבוצות קדמיות או קבוצות חזית המורכבות בעיקר ממשפטנים שיריצו מיזמים ל"כביסת מידע" ומשתמשים בחסיון עו"ד-לקוח כדי להימנע מבקורת. תמיכה בכנסים ויצירת כתבי עת "בלתי-תלויים" שלא יהיה ניתן לבקרם וכן הפצת חומרים כתובים בתקשורת החברתית ושימוש בסקרי דעת-קהל.
4 - הצגת עימותים וויכוחים "מאוזנים" באמצעות יצירת רושם של דעות חלוקות וויכוח "אמיתי" תוך התעקשות כי עיתונאים אחראיים צריכים לכסות את שני צדי המחלוקת ; דרך נוספת היא הטיית תשומת הלב ממוצרים מזיקים והתמקדות במילוי המחויבויות התאגידיות; הקמת קרנות למימון פעילויות חברתיות תוך הפנית המיקוד מהנושא הבעיתי.
5 - מיסגור נושאים בדרכים יצירתיות באמצעות התעקשות על מורכבותה של הבעיה תוך רמיזה כי מוקדם מדי לפתרון וכי אין פתרון פשוט (אם בכלל); התעקשות כי ההתקדמות הטכנולוגית תסיר את הצורך ברגולציה וכי בעיות יפתרו בכוח השוק; התעקשות על אחריות הורית ועל כך שלממשלה אין תפקיד בהשפעה על התנהגות ובריאות הפרט (דוגמת העישון); שימוש בדימויים צבעוניים ובמושגים "נשגבים" כדי לשכנע; שימוש בפחד ככלי לשינוי מדיניות; צימצום רצינות הבעיה על ידי מתן בסיס לספק. לחילופין אישור כי הבעיה רצינית אבל אינה מאיימת, או - טעון כי הבעיה רצינית פחות מבעיות אחרות שחייבות בקדימות או לחלופין כי פתרון הבעיה יקר מדי וכי התועלת מהבעיה לא נלקחה בחשבון וכןכי אפשרויות אחרות לא נשקלו. לשפה כח רב, כאשר שפת הצד השני מלאה בחוסר ודעות חשוב להשתמש בשפה ובמושגים ברורים שמביעים בטחון.
6 - מימון מסע יחצני המוסר מידע מוטעה על ידי התעשייה. הדבר נעשה באמצעות מספר שיטות כגון תשלום לידוענים ושיתוף מומחים אוהדים בסקרים וכנסים שיאתגרו מוסכמות מדעיות, התיצבות לצד קבוצות ונושאים כמו תעסוקה, אפליה והתנגדות למיסים.
7- השפעה על סדר היום המדיני באמצעות תרומות לפוליטיקאים ולמפלגות לכל רוחב הקשת; הצבת נציגים מתעשיות פוגעניות בוועדות ובמשרדים בהם נקבעת מדיניות; השקעה בשתדלנים (לוביסטים) שישיגו "ידידים" לצורך השפעה על נושאי תפקידים בממשל כגון יועצים, מנהלים וכו׳ שיעבדו לצד התאגידים כאשר יעזבו את תפקידם הציבורי ; פעילות להפחתת התקציב הממשלתי לרגולציה ולמחקר מדעי וכן פעילות שתנטרל התנגדות לאינטרסים של התאגידים,
אין ספק שבאמצעים זולים יחסית הצליחו המפעלים המזהמים ואלו האחראים להתחממות כדור הארץ לקבוע מי יהיה נשיא ארה"ב. לפתור את הבעיות שיצרו היה עולה להם הרבה יותר. ליתר בטחון, כדי שנדע פחות על עוצמת הנזק, מפטרים שליש מעובדי ה-EPA ומורים לשאר לעסוק רק בזיהומים מקומיים.
https://www.youtube.com/watch?v=IZDYhQ4UAnA
אחת הפרודיות הגדולות ביותר