אותה התנהגות שבעבר הרחוק עזרה להומו לשרוד פועלת היום נגדנו. ראוי לזכור כי בו בזמן שאף מין לא יצר בעיה כה גדולה הרי שלמין שיצר את הבעיה ישנה היכולת להביא לפתרון
אבולוצית המוח של המין הומו (של הסוג "הומו" או של המין "ספיאנס") אינה תומכת בפעילות (ברצון לפעול) למיתון ההשפעות האקלימיות שנגרמות ע"י ההתחממות העולמית. כך טוען מאתיו וילבורן קינג, יועץ בחברת ייעוץ בינלאומית בבולדר, קולורדו, ונשיא ויו"ר COMMON Foundation במאמר שפורסם באתר ה-BBC.
אנחנו מודעים לשינויי האקלים כתוצאה מעליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. כמו כן יש מי שמבין ויודע את הדחיפות במניעה ובמיתון הפליטות, מומחי אקלים מדווחים כי תוך פחות מעשר שנים תגיע עליית הטמפרטורה ל-1.5 מעלות, ותסכן את הספקת המזון, המים, וכן את הבריאות ואת הביטחון.
העלייה בטמפרטורה גורמת כבר היום לאסונות אקלימיים כמו תקופות בצורת, שטפונות, המסת קרחונים ופגיעה במגוון הביולוגי. אלא שהמידע אינו מספיק כדי לשנות את ההתנהגות ברמה שתעצור את השינויים האקלימיים.
הסיבה לחוסר השינוי בהתנהגות נעוצה באבולוציה. אותה התנהגות שבעבר הרחוק עזרה להומו לשרוד פועלת היום נגדנו. ראוי לזכור כי בו בזמן שאף מין לא יצר בעיה כה גדולה הרי שלמין שיצר את הבעיה ישנה היכולת להביא לפתרון.
חוסר הרצון לשינוי נובע מהאופן בו המוח האנושי התפתח. לדברי פסיכולוגים: ״אנשים אינם מבינים מגמות סטטיסטיות״. בני האדם התפתחו לשים לב לאיומים מידיים ולהפחית את הסיכונים העתידיים״. בשלבים המוקדמים של ההתפתחות עמדו בני ההומו בפני סכנות ואתגרים מידיים כמו למשל טורפים. מידע רב מידי עשוי לגרום לבלבול שיוביל לחוסר פעילות או לבחירה שגויה שתוביל לפגיעה, לכן המוח מסנן מידע במהירות ומתמקד במה שחשוב עכשיו. המין הומו התפתח כדי לזכור איומים כדי שיוכל להימנע מהם בעתיד ולסרוגין לזכור הזדמנויות למציאת מזון ומחסה. אלו היו התפתחויות ביולוגיות שהבטיחו את היכולות להתקיים ע"י אספקת זמן ואנרגיה למוח שעוסק בעיבוד מידע רב, אלא שאותן יכולות פחות יעילות במציאות היום וגורמות לטעויות בגלל החלטות רגשיות.
פסיכולוגים מזהים יותר מ-150 הטיות הכרתיות (cognitive) משותפות, מהן מספר הטיות חשובות שמסבירות מדוע אנו חסרים את הרצון לפעול למיתון ההתחממות ושינויי האקלים.
החשובות והבולטות בהטיות אלה הן:
היוון היפרבולי (Hyperbolic discounting)
תפיסה שלנו כי ההווה חשוב יותר מהעתיד שכן לאורך האבולוציה האנושית היה יתרון להתמקד במה מסוכן עכשיו. זו העדפה שמסכנת ומאטה את היכולת לפעול למניעת אתגרים (סיכונים) עתידיים או רחוקים.
חוסר הענין בדורות העתיד
התאוריה מציעה כי ״איכפת״ לנו בעיקר לגבי דורות ספורים במשפחתנו (בנים ונכדים, הורים וסבים). למרות הבנת הצורך לפעול למיתון שינויי האקלים. קשה לנו להסכים להקריב את ההווה למען דורות רחוקים.
אפקט הצופה מהצד (bystander effect)
יש נטיה להאמין כי מישהו אחר יטפל בצרה. התפתחות שבאה מההנחה כי אם יש סכנה מטורף אין סיבה שכל אחד מהקבוצה (קבוצת הלקטים-ציידים) יסתכן. די בכך שהחזק בקבוצה יצא לקרב, אלא שהיום גישה זו מובילה להנחה השגויה כי המנהיגים חייבים לעשות לשינוי. ככל שהקבוצה גדולה כך גדלה ההטיה השגויה.
האמונה הטפלה הנסתרת (sunk-cost fallacy)
האמונה הטפלה של המשך בנתיב גם אם הוא יוביל לאסון. ככל שמשקיעים זמן, אנרגיה ומשאבים בנתיב מסויים, כך גדל הסיכוי שנמשיך גם אם אין זה נראה נכון. גישה שמסבירה למשל מדוע ממשיכים את התלות בדלק מחצבי למרות הבנת הנזקים והאפשרות לעבור לאנרגיה נקיה. כל ההטיות התפתחו מסיבות טובות אלא שהיום הן פוגעות ביכולת להגיב למה שעשוי להיות המשבר הגדול ביותר שיצרה האנושות.
החדשות הטובות הן כי האבולוציה הביולוגית שלנו לא רק מעכבת את הטיפול באתגר אלא גם ציידה אותנו ביכולות לעצור את ההתחממות ושינויי האקלים. בהשוואה לבעלי חיים אחרים אנחנו יחודיים ביכולתנו להיזכר ולהבין ארועים מהעבר ועל סמך זאת לחזות את העתיד ולהתוות תכניות למניעת אסונות. לרוע המזל יכולת זו חדלה כאשר יש צורך בפעילות ציבורית בקנה מידה גדול. זה המצב בנושא האקלים. כבודדים אנחנו יודעים מה לעשות אבל כדי לטפל בבעיה יש צורך בפעילות ציבורית שחורגת מהיכולות שהאבולציה נתנה לנו. ככל שהקבוצה גדולה כך האתגר נהיה קשה יותר (אפקט הצופה מהצד). כפרימטים, בקבוצות קטנות, התפתחנו לשתף פעולה בהגנה על שטח מחיה וללקט מזון תוך כדי שימור יכולת הרביה והמגוון הגנטי.
מחקרים מראים כי כל אחד יכול לשמור על יחסים קבועים עם כ-150 אנשים אחרים .
מעבר לכך יחסים חברתיים מתחילים להתפרק ופוגעים ביכולת היחיד לבטוח ולהסתמך על אחרים כדי להשיג מטרות לטובת הכלל.
ההכרה בכוחן של קבוצות קטנות הביאה לפעילות של חברת סרטים שעל-ידי הסרטים דוחפת לפעילות של קבוצות שילחצו על מנהיגים לפעול לעצירת ההתחממות ומיתון שינויי האקלים. הסרטים יגרמו לאנשים ממגזרים שונים להתייחס לשינויי האקלים ולדרוש מהמנהיגים פעולה מיידית.
כאשר אנשי כפר או עיירה קטנה מודעים לבעיה ויוצאים בדרישות לשינוי יש פחות סיכוי לתופעת ״אפקט הצופה מהצד״. כאשר אותם אנשים מבינים את הסיכון להיפגע, מתעורר תוצא הבעלות (endowment effect). כל אחד בקבוצה חושש לאבדן, כאשר קבוצות קטנות מעורבות בנושא צצים פתרונות. כמו כן ע"י השוואה חברתית (social comparison) יש נטיה לפעול כמו האחרים.
אחת ההטיות היותר חזקה שמשפיעה על החלטות, היא להגיב לאתגר חיובי, לכן הצורה בה תוגדר בעית האקלים תשפיע על הנכונות לשינוי.
רוב בני האדם מאמינים כי יש לעשות שינוי אמיתי בנושא האקלים אבל מרגישים חסרי-אונים לעשות מעשה מול מה שנראה ״רחוק מהבית״, לכן כדי להפעיל אנשים יש צורך למקד את הנושא ישירות ולהראות את ההשפעה המקומית, מה שידרוש פתרון.
אחת הארצות שמובילה בנושא היא קוסטה-ריקה שהטילה מס-פחמן על צרכני הדלק המחצבי, כך משלם המס מבין את הקשר בין הדלק המחצבי להתחממות. ההכנסות מהמס מופנות לשימור היערות והשמורות.
בשלב הבא, התכנית היא לקצץ בצריכת הדלק המחצבי ב- 70% עד 2040 כאשר בנוסף למאמץ ארגוני כולל, תינתן תמיכה למאות כפרים וקבוצות קטנות, לעבור את השינוים הללו יותר בקלות.
אמנת פריז והתכנית של האיחוד האירופי להגיע עד 2050 ל״נטרליות-פחמן״ (carbon neutrality) שתיצור פעילות משותפת של ערים ומדינות להפחתת השימוש בדלק מחצבי, הם הבסיס לפעילות בקנה מידה עולמי ולדוגמא שאחרים חייבים להעתיק.
בעבר השתמשו ראשוני ההומו ביכולותיהם כדי לגלות את האש, לפתח חקלאות ולהמציא את הגלגל, היום מפתחים רכב-חשמלי וקולטי-שמש, המצאות שבעזרת התקשורת מופצות בעולם כולו.
ההתפתחות תמיד עזרה להבטיח את שרידות המין האנושי, אלא שהיום אנו עומדים מול איום שונה וגדול ממה שהכירו הלקטים-ציידים. ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת לנו לעצור את שינויי האקלים להם גרמנו. עכשיו יש לפעול.