"התקופה האנושית"

האדם משפיע בדרכים רבות על כל שאר החיים על פני כדור הארץ, עד שראוי לקרוא לתקופה גיאולוגית על שמו - התקופה האנושית (Anthropocene)

אילו נשאלו גאולוגים בתחילת המאה העשרים באיזה תקופה אנחנו נמצאים יש להניח כי ברוב המקרים התשובה תהיה ההולוקן (Holocene), ¬תקופה שהחלה לפני כ־15,000 שנים ושסימנה את תחילתה של תקופת ביניים חמה בעידן הקרח בו אנו נמצאים.

ההולוקן היא התקופה האחרונה (רביעון) בעידן הקנוזואי שהחל לפני כ־65 מיליון שנים, מיד עם היכחדותם של הדינוזאורים. עידן הקנוזואיקון מאופיין בהתפתחות בעלי-חיים וצמחים חדשים. כך היה משיב גאולוג בתחילת המאה הקודמת …. אלא שמאז השתנתה הגישה וגאלוגים היום יודעים כי תקופת ההולוקן הסתיימה באמצע המאה ה־19.

זו הפעם הראשונה שתקופה גאולוגית מתהווה בגלל יצור (צעיר יחסית) שגורם לשינויים. ההולוקן הסתיים והעולם נכנס לתקופה גאולוגית חדשה בגלל האדם ולכן כבר ב־1980 הציע הגאולוג אויגן שטורמר (Eugene F. Stoermer) את השם Anthropocene התקופה-האנושית.
כעת, אחרי שהשפעת האנושות על כדור הארץ מתבהרת והולכת, כשמתברר כי הפעילות האנושית היא בקנה מידה שמשפיע על הנוף, על הסביבה הטבעית ועל האבולוציה של כדורנו, כשמתברר כי ההשפעה האנושית היא בקנה מידה גאולוגי - יכנס המושג "התקופה-האנושית" כמושג רשמי שמתאר את התקופה שבאה אחרי ההולוקן.

בשנת 2009 נוסדה הקבוצה הראשונית ל"לימוד התקופה-האנושית". ב־2016 תתכנס ה"ועדה הבין־לאומית לשיכוב (גיאולוגי)" (ICS International Commission on Stratigraphy) והמושג יתקבל רשמית כתקופה גאולוגית".

מסמנים את תחילתה של התקופה-האנושית בתחילת העליה בריכוזי הפחמן הדו־חמצני באטמוספירה בגלל שריפת דלק מחצבי במפעלי תעשיה בתחנות כח ועל־ידי כלי רכב, שהתגברה בגלל ביעור שטחים ירוקים בסביבה הטבעית, שריפת יערות וכריתה. לכך נוספים גזים ממשקים חקלאיים ולאחרונה גם פליטת מתאן מקרקעות קפואות שמפשירות. כל אלה גורמים להתחממות העולמית שמשנה "סדרי בראשית" וגורמת להכחדה.

אם השינויים והמעברים בין תקופות גאולוגיות שונות נמשכו מאלפי ועד מיליוני שנים, הרי שאת הכניסה לתקופה-האנושית ניתן לסמן בדיוק של עשרות שנים. יש מי שמצביע על המצאת מנוע הקיטור (בסוף המאה ה־18), אבל ברור שהמהפכה התעשייתית מהווה סמן ברור ומשמעותי.

ההתחממות העולמית היא רק סמן אחד לתחילתה של התקופה שכן זו גם התקופה בה התנועה והמעבר בין חלקי עולם רחוקים ומבודדים הפכה לקלה וזמינה. תנועה זו הביאה איתה את המינים הפולשים, צמחים וחיות שפושטים על אזורים בהם אין להם אויבים טבעיים. הם מתחרים במינים מקומיים וברוב המקרים גורמים "להידלדלות המינים המקומיים עד כדי הכחדה". המינים הפולשים גם פוגעים בגידולי חקלאות וגורמים נזקים כלכליים ישירים.

המהפכה התעשייתית נתנה לאנושות כלים שמאפשרים לשנות תוואי נוף, לכרות יערות, להטות נהרות, לבנות סכרים ומאגרי מים באזורים יובשניים. כל אלה גורמים לשינויים בכיסוי הקרקע, לשינויים במגוון החי והצומח באזורים המופרים ולשינויים אקלימיים מקומיים שגורמים בעקיפין להכחדת מינים. על כך נוסיף את עליית החומציות של האוקינוסים והכחדה ישירה על־ידי צייד, דייג וכו'.
כך הגענו להכחדה שישית מהירה פי אלפי מונים מההכחדויות הגדולות לאורך ההיסטוריה של כדורנו. ה"התפתחות" "תרמה" להוספת חומרים זרים לסביבה הטבעית כמו: פלסטיק, רעלים מלאכותיים, מזהמים אורגניים שאינם מתכלים ואפילו יצירת יסודות כימיים חדשים, בעזרת הטכנולוגיה האנושות "מצליחה" לפגוע ולשנות תהליכים אבולוציונים ועל־ידי כך לגרום לשינויים בקנה מידה עצום ולכן - שינויים גאולוגים.

עבור גאולוגים בעתיד הסמן הברור ביותר לתקופה-האנושית יהיו המשקעים (sediments) שיהיו עשירים באיזוטופים שריכוזם עלה עקב הניסויים והשימוש בפצצות אטומיות, כבר היום ניתן לתארך עצים או מים במעיינות על פי הסמנים הרדיואקטיבים שבהם.

יש מי שיזהיר מאסון שעשוי לקרות בעקבות שימוש בנשק אטומי, כימי או ביולוגי אלא שהאסון הסביבתי מתרחש וקורה סביבנו למרות האזהרות ולמרות הסכנות שברורות לכל מי שעיניו בראשו. ‫"‬עיניו בראשו" הוא אולי המושג שחייב להיות מודגש שוב ושוב, שכן למרות התגברות והתחזקות ה"תנועות הירוקות" רוב הפעילות ההרסנית ממשיכה ו"עולם כמנהגו נוהג".

היום יודעים כי חלק מהתקופות הגאולוגיות הסתיימו או החלו בעקבות פגיעת עצמים זרים בכדור הארץ. בעקבות התפתחות הטכנולוגיה יש תכניות ומיזמים למניעת פגיעה כזו בעתיד, כלומר האנושות מתכננת איך למנוע סיום תקופה גאולוגית ותחילתה של תקופה חדשה. אם המיזמים יצליחו הרי שוב זו השפעה ישירה על תהליכים טבעיים (לטובת המשך התקופה-האנושית).

כל השינויים המוזכרים לעיל (ואחרים) מהווים הוכחה ניצחת להשפעת האנושות על התהליכים הטבעיים בעולם שהופרעו וגרמו לכניסה לתקופה גאולוגית חדשה.

יש אסטרונומים ואחרים שמהללים את התקופה-האנושית במחשבה או מתוך חזון על "כיבוש עולמות חדשים". נשאלת השאלה מה יהיה אורכה של התקופה-האנושית אם חלומם של אסטרונומים יתגשם והאנושות תיישב עולמות אחרים. הרי שברגע שכדור הארץ ייעזב סופית תסתיים התקופה-האנושית ובכך יסתיים ה"ניסוי" האנושי על כדורנו.

יש לקוות כי האנושות תלמד לנהל את כדורנו כך שלא יהיה צורך לנטשו לחלוטין. יש לקוות כי חקר עולמות חדשים יתרום להבנת תהליכים כאן ולגישה חיובית עבור כדור שהוא לא רק ביתה של האנושות אלה גם בית למגוון רחב ועצום של מינים, אותו מגוון שנתן את המרחב להתפתחותו של המין האנושי.
ללא ההבנה והגישה הסביבתית הרחבה, עתידה של האנושות נתון בספק,

ועל כך כבר נאמר כי: הגיע הזמן שבמקום שהתהיה שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה!