המאמר צריך להיות חדשני, ועשוי לעניין חוקרים גם מתחומים אחרים והכי שוב – כתוב טוב ומספר סיפור מעניין, כך מסביר מארק לוין, עורך בסיינס, שסיפר על התהליך בסדנה מטעם מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון(RBNI)
פרסום מאמר בסיינס (או בנייצ'ר אפשר לומר) הוא אחד החלומות הרטובים של כל מדען. לאחרונה התארח בטכניון מארק לוין, עורך בסיינס, שקיים סדנה במכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI). לוין הסביר בהרצאה מהי הייחודיות של סיינס, ומה צריך לעשות כדי לכתוב מאמר מדעי שיתפרסם בסיינס וישפיע על התפתחות התחום המדעי שלו ואולי תחומים אחרים.
סיינס מגיע לחברי ה-AAAS – האגודה האמריקנית לקידום המדע, והוא מ ופץ בכ-130 אלף עותקים. עם זאת גיליונות מסוימים מועברים מיד ליד ועשויים להגיע לעיניהם של 500 אלף קוראים ויותר.
הגרסה המודפסת מתחלקת לשניים החלק שאנחנו מכנים 'דעות' הכולל חדשות מדע, בחירת העורך, פורום מדיניות, מאמרים, סקירת אינטרנט, פרספקטיבה ורטרוספקטיבה. בחלק זה אנו מדווחים גם על מאמרים חשובים שהופיעו בכתבי עת אחרים או בנושאים שאיננו מכסים לעיתים תכופות.
"הרעיון בחלק של המאמרים המדעיים הוא להיות צעד אחד קדימה מתחום הליבה שלך דברים שעשויים לעניין אותך, או נושאים חשובים, ושאתה רוצה לקרוא מחוץ לשטח שלך אתה צריך לקרוא זאת בכתב עת חשוב."
לאחר מכן הוא מסביר כיצד לכתוב מאמר מדעי טוב בשלושה שלבים: 1. עשה מדע טוב. 2. כתוב את המאמר ממש טוב. 3. השאר זה קל.'. כל קמצנות באחד משני השלבים הראשונים תגרום לכך ש-3 לא יהיה בתוקף, למשל אם המדע הוא מדע רב, אנחנו משתדלים לפסול את המאמר גם אם הוא כתוב היטב.
האם לפרסם את המאמר בסיינס או בעיתון מתמחה? כדי לענות על השאלה הזו החוקר צריך לשאול את עצמו ארבע שאלות: האם תהיה למאמר השפעה? האם הוא מעניין מדענים בתחומים אחרים? האם הוא משנה את החוכמה המקובלת? ולבסוף האם המאמר הוא הכי טוב שכתבתי אי פעם?
סיבות לדחייה מסיינס
לוין מנה סיבות עיקריות לדחייה מסיינס. המאמר שייך לכתב עת מתמחה. עבור כתב עת בעל פרופיל גבוה ובמיוחד בתחומים פעילים, מדובר לעיתים במטרה נעה. סיבה אחרת היא שההתקדמות המתוארת במאמר קטנה מדי לעומת מאמרים קודמים שפורסמו – אין לעודד את שיטת הסלאמי. סיבות נוספות: הנתונים לא משכנעים, תצפיות ללא פרשנות או פרשנות ללא נתונים.
תהליך הסינון
לאחר מכן ניגשים העורכים למלאכה. כל עורך צריך לעבור על כ-750 מאמרים בשנה בתחומי התמחותו, ולאחר תהליך סינון כפול. תחילה המאמרים הממש גרועים נדחים על ידי העורך, ואלו שעוברים משוכה זו נקראים על ידי עורכים חיצוניים חברי מועצת העורכים, הכוללת כ-140 מדענים ואמריטוסים, המתנדבים לעבור על מאמרים ולקבוע בתוך 48 שעות האם הם ראויים לפרסום ולהציע עבורם עמיתים לביקורת. בשלבל הבא נערך דיון פנימי.
אם המאמר צולח את המכשולים הללו, הוא מועבר לשניים או יותר שופטים (עמיתים). לאחר מכן מתקיים דיון נוסף ולאחריו מחליטים האם יש צורך לדחות או לבקש מהחוקר לתקן או לערוך. אם המאמר שורד בקשות אלה, הוא מתקבל.
כאמור הקריטריון העיקרי של סיינס הוא שהמאמרים יהיו בעלי ערך מוסף לכל קהילת המדענים ושיאפשרות למדענים ללמוד דברים מחוץ לתחום הצר שלהם. כ-60% מהמאמרים שמתפרסמים בסיינס הם בגדול בתחומי הביולוגיה והשאר בתחומי הפיסיקה והחומרים, כאשר בתחום החומרים יש חלוקה בין מיקרו ומאקרו. עשויים להיות שינויים "עונתיים" בהתאם לחומרים המגיעים למערכת (שבהערת אגב הוסיף כי היא תלויה בהעדפותיהם של מממני המחקרים).
אם במדעים הפיסיקליים (פיסיקה, כימיה, אסטרונומיה, מדעי החומרים, גיאופיזיקה) המצב מסובך כאשר הגיוון רב, בביולוגיה המצב חמור עוד יותר מכיוון ששיעור ההתמחות הרבה יותר גדול. הדבר הוא בעל השלכות חשובות כאשר חושבים על מחקר החוצה את הגבול בין הפיסיקה והביולוגיה (למשל חוקרים בתחום הננוטכנולוגיה). יותר מדענים מתחום הפיסיקה נוטים לצלול לתוך הביולוגיה מאשר להפך, אך מצד שני הם נוטים לפשט מדי את הביולוגיה וחושבים שהם הוכיחו משהו משמעותי.
מהם המדעיים הפיסיקליים? בגדול אלו כל המדעים החוקרים את יחסי הגומלין בין המבנה והתכונות של חומר. נסיון להבין מאמרים בתחום הוא מאבק במעלה הגבעה משום שהנושאים נמצאים רמה אחת מסובכת יותר מעל שאר ענפי המדע. מדובר גם בתחום חדש יחסית המחולק בין דיסציפלינות מדעיות רבות דבר שמקנה לו חוזק אך גם מחויבות. לא אורך זמן רב עד שהשפה הופכת מתמחה ונטענת במשמעויות מסוימות. יש דוגמאות רבות למדענים כאלה, כמו לדוגמה ביו-גיאו-כימיה, או נסו להסביר את ההבדל בין כימיה פיסיקלית לפיסיקה כימית.
ואם כל אלו מסובכים, נסו להבין ולהסביר לציבור הרחב מהי ננוטכנולוגיה. לדוגמה יחידות המשמשות את החוקרים בתחום ומגיעות מדי פעם גם לציבור הרחב ns, nN, nA, nV, nJ, nW, nK, ועוד.
"ננוטכנולוגיה אינה ענף של המדע אלא אוסף רחב של מספר תופעות יוצאות דופן המרתחשות בקנה מידה מסוים. כדי להסביר ננו לקהל שאינו מתמצא במדעים הפיסיקליים, צריך להסביר לו על התופעות בקנה מידה מאקרוסקופי. הבעיה היא שאנשים מתרגשים מהננוטכנולגיה שהופכת לנורמה החדשה אך נרתעים משום שהאינטואיצהי אינה עוד אמינה., לצערנו קיים קשר מגושם בין הננו מדעים וננוטכנולוגיה."
וכאן נכנסים לכל מיני אנלוגיות כגון אנלוגית השערה, ישנם מיליארד ננומטרים במטר, כל ננומטר הוא רוחב של 3-5 אטומים, ממש קטן, פי 40 אלף קטן יותר משערת אדם, ויש כאלה המהדרים ואומרים פי 50 אלף או אף פי 80 אלף. אנלוגיה אחרת היא רוחב של מטבע. המטבע הדק ביותר בארהב- הדיים, עוביו כ-1.2 מילימטר. ההבדל בין אורך זה והליכה של קילומטר היא כמו ההשוואה בין רוחב המטבע לבין ננומטר אחד (בכיוון ההפוך).
בהמשך הרחיב לוין על נושאים הקשורים בדרך שעובר מאמר מדעי משולחן החוקר ועד לפרסום. ישנם נושאים הקשורים במימון המחקר ונושאים הקשורים בקידום באוניברסיטה שגם הם משחקים תפקיד שבגללו מאמרים יוצאים כשהם אינם בשלים. 'מכירה' של עבודות פורצות דרך (ורק מעטות מהעבודות הן כאלה) היא גם מלאכה קשה.
לדבריו, מרבית המדענים המתמחים כותבים בצורה מעורפלת משום שהם כבר נמצאים לפחות צעד אחד יישומי מהמדע הבסיסי או מעורבים בדיסציפלינות מדעיות רבות. לכל דיסציפלינה כזו יש את מילון המינוחים שלה – דבר שצריך לחשוב עליו בשימוש בשפה.
ההבדל בין סיינס ונייצ'ר
לדברי לוין, יש הבדלים בין שני העיתונים המכובדים. נייצ'ר הוא חלק מהוצאת מקמילן - מו"ל מסחרי גדול. סיינס מתפרסם בידי האגודה האמריקנית לקידום המדע. מטרות האגודה היא לקדם את המדע ולשרת את החברה באמצעות יוזמות כגון מדיניות מדע, תוכניות בינלאומיות וחינוך מדעי.
נייצ'ר מאופיין גם בריבוי כתבי עת מתמחים לכל תחום מחומרים ועד שיטות מדעיות, בסיינס מתעקשים על הקו הכולל תחומים רבים, אך למרות זאת נפתחו בעשור האחרון שני כתבי עת מתמחים, האחד הוא Science Signaling העוסק בתקשורת הבין תאית שהוא כתב עת בין תחומי המוקדש לחקר האיתות הבין תאי, במיוחד התהליך שבו תאים ואורגניזמים מגיבים ומתאימים עצמם לסביבה הפנימית או החיצונית.
כתב העת השני הוא Science Translational Medicine שנועד לקידום בריאות האדם באמצעות מתן פורום לתקשורת פוריה וחוצת גבולות בין חוקרים בסיסיים, יישומיים וקליניים מכל הדיסציפלינות הותיקות והחדשות.
האמנות של מאמר מדעי טוב לפי מארק לוין:
- התחיל עם הנתונים
- תקשר את עבודתך להקשר רחב יותר
- אל תאבד קוראים באמצעות טרמינולוגיה או דילוג על שלבים
- עדיף לשעמם את הקוראים מאשר לאבד אותם.
- הכר בכך שהערות השופטים נועדו לטובתך ואינם נסיון לתקוף את עבודתך.
- מאמרים טובים מספרים סיפור, ומעודדים את הקהל לקרוא הלאה.
- התחל עם תוצאות הליבה ולך קדימה ואחורה – אחורה כדי להכניס את הרקע הרצוי, קדימה כדי להגיע למסקנות הנכונות.
- הכן תקציר טוב, שתמיד תכתוב אותו בסוף.
- הקדישו זמן להכנת תמונות ואיורים וכן אנלוגיות מחיי היום יום.
בנוסף למאמרים דרך אחרת לקידום האג'נדה המדעית של חוקרים הוא הרצאות: הוא קורא למדענים: הקדישו זמן בועידות לקידום המדע שלכם. "מרבית הדוברים לא יודעים לתת הרצאה, הסטודנטים צריכים ללמוד כישורי הצגה כבר מהיום הראשון. גם אם הם עוזבים את המדע והופכים יועצים להנהלה, זה אחד הדברים הבודדים שהם ילמדו ויהיו שימושיים עבורם."