מדריך זה מיועד עבורכם, הקוראים בעלי חלומות הגדולה. אם תלכו בעקבות הדוגמאות שבו תוכלו גם אתם להגיע אל המטרה הנכספת: להיות ראש כת, עם נכסים הנאמדים בעשרות מיליוני דולרים, ועדת מאמינים ומעריצים הממלאת אחר כל חפצכם.
רבים מחפשים בימים אלו דרך טובה ופשוטה להתעשר בקלות. אם הייתי צריך להמליץ לכם איך לעשות זאת לפני מספר שנים, הרי שהייתי מפרסם כאן מדריך מקיף לשוק הפיננסים ולאומנות התספורות. ברם, בעקבות המחאה החברתית שפרצה לאחרונה, הציבור אינו מאיר עוד פניו לשודדים המעונבים, והמתעשר הפוטנציאלי המהיר נאלץ למצוא דרכים אחרות לזכות בהון, בכבוד ובהדר.
מדריך זה מיועד עבורכם, הקוראים בעלי חלומות הגדולה. אם תלכו בעקבות הדוגמאות שבו תוכלו גם אתם להגיע אל המטרה הנכספת: להיות ראש כת, עם נכסים הנאמדים בעשרות מיליוני דולרים, ועדת מאמינים ומעריצים הממלאת אחר כל חפצכם.
למען שוויון המינים בחרתי לעקוב בקצרה אחר סיפורה של מנהיגת כת אוסטרלית מהמאה העשרים. עם זאת, החוקים במדריך מיועדות לנשים ולגברים כאחד.
חוק מס' 1: החלשים הם טרף
הסיפור לאורכו נעקוב במהלך המדריך הינו זה של אן המילטון-בריין, מנהיגת אחת הכתות המרתקות ביותר במאה האחרונה. קשה להצביע על הנקודה המדויקת בה החלה אן את דרכה ורכשה את מאמיניה הראשונים. עם זאת, אחד מהמקרים המייצגים יכול להדגים כיצד קנתה לעצמה מאמינים חדשים.
כפי שקורה בדרך כלל, מאמינים חדשים מגיעים מתוך רגעים של חולשה. כך אירע במקרה של אמו של בן שנטון, יהודיה אוסטרלית עשירה, נשואה ובעלת שלושה ילדים בגיל צעיר. העולם האיר לה פנים, עד הרגע בו עמוד השדרה שלה החל להסתייד. היא לא יכלה לנוע, ונותרה שרועה במיטתה במשך חודשים ארוכים, סובלת מכאבים, משיתוק ומעתיד לא-ידוע.
ואז הגיעה אן המילטון-בריין.
המילטון-בריין הייתה מרפאת באמצעות כוחה של 'האתה יוגה' ואמונה יוקדת. היא החזירה את החולה מסף מוות, מדומה או אמיתי, בסדרה של אימונים אינטנסיביים שכללו הסברים אודות בודהא וקרישנה - שני ישויות אלוהיות אשר נשלחו לכדור-הארץ כדי לעזור לאנושות (ללא הצלחה מרובה, יש לציין). גם ישו הוגדר כאחד מאותן בריות רבות-עוצמה, וכך נוצרה פילוסופיה שכללה בתוכה את דתות המזרח הרחוק והמערב הקרוב, בשילוב שנגע בלבותיהם של רבים. החולה הצעירה השתכנעה והצטרפת לכת.
אנו רואים כאן כיצד התמקדה המילטון-בריין בצורה מבריקה, בחולים ובסובלים - באנשים שלא מצאו דרך אחרת ומאסו בחייהם. ייתכן כי בטיפול פסיכולוגי היו אותם אנשים חוזרים להיות חלק אינטגרלי מהחברה, אך המילטון-בריין הגיעה אליהם קודם. היא סיפקה להם אושר, כמובן, אך אושר זה הגיע בליווי תג מחיר: נאמנות ארוכת-שנים לכת של המילטון-בריין וכל מלה שהוציאה מפיה.
אסטרטגיה דומה משמשת כתות אחרות. גואל רצון הגיע לנשים צעירות במצוקה וסיפק להן ישועה נפשית, כשהוא נסמך לשם כך על משאביו האישיים ועל משאבי מאמיניו. כת חב"ד וכת הסיינטולוגיה מסוגלות לממן פעילויות מיסיונריות באמצעות תרומות, ונציגי שתיהן מגיעים פעמים רבות כאשר האדם נמצא במצוקה. הסיינטולוגים מחכים שאנשים בעלי קשיים פסיכולוגיים יפנו אליהם, ומפרסמים את עצמם באינספור מודעות מסוגים שונים. החב"דניקים מגיעים מעצמם למשפחות במצוקה, או לילדים בגיל ההתבגרות, שמטבעם נתונים לקשיים פסיכולוגיים ומחפשים תמיכה. פעילויות אלו יכולות להועיל בטווח הקצר (ואף ראויות לשבח במקרים רבים, כמו אצל חב"ד) אך עלולות להגיע לניסיונות אקטיביים להמרת דת. שוב, כמו אצל חב"ד.
חוק מס' 2: תפוס את הילדים
הפתגם הישועי העתיק אומר - "תן לי את הילד עד גיל שבע, ואתן לך את המבוגר". הוא מופיע בגרסאות רבות הדומות זו לזו, אך כולן מעידות על אותו רעיון: אם תצליח להגיע לילדים מוקדם מספיק, הרי שתוכל לעצב אותם כרצונך. או לפחות לנסות.
באגדות האחים גרים מסופר על עוץ-לי גוץ-לי - שדון מרושע הדורש מעלמה צעירה את הילד הראשון שיוולד לה, בתמורה לעזרתו. איננו יודעים האם המילטון-בריין ניסחה במילים כה בוטות את הדרישה תמורת עזרתה לאותה יהודיה עשירה שבסיפורה התחלנו את המדריך. כנראה שלא. היא לא הייתה צריכה לעשות כן. היא מתוארת, עד היום, כאשה כריזמטית ורבת-עוצמה, המוליכה קסם על המאמינים בה. האישה הצעירה עזבה את בעלה ואת ילדיה, נכנסה למערכת יחסים חדשה, והביאה לעולם ילד רביעי - הרי הוא בן שנטון. היא שיקרה למשפחתה כי העבירה אותו לאימוץ במשפחה אומנת. האמת המרה הייתה שהוא הוענק להמילטון-בריין, כדי שיגודל כחלק ממה שהיה ברור באותה נקודה שהוא כת של ממש. כת שנקראה 'המשפחה'.
חוק מס' 3: החלש את החלשים
כל מנהיג כת חייב לזכור כל העת כי הוא נסמך על כוחם של מאמיניו, ובאותו הזמן ממש להבין כי אסור לו להניח להם להתפתח ולגדול מעבר לגבולות שהוא מציב להם. לכן, כתות צעירות מוצלחות מתבססות על החלשת המאמינים, ניתוקם מהסביבה וביטול האינדיבידואל לטובת הקבוצה. בהתאם לכך, התינוק הצעיר גדל בתנאים שלא היו מביישים מחנה אימונים סיני, ביחד עם יותר מעשרה ילדים אחרים שנשאו את שם המשפחה 'המילטון-בריין', אך מעטים אם בכלל נשאו את חותמה הגנטי.
מאין הם הגיעו? עד היום לא ברור. חלקם היו במקור ילדיהם של חברי הקבוצה, שהועברו לרשות כת המשפחה. אחרים אומצו באופן לא-חוקי, בדרכים שהוכשרו בדיעבד על-ידי עורכי-דין, רופאים ועובדים סוציאליים שהיו חברים בכת. זהויותיהם של הילדים שונו וזויפו, וכולם זכו בשם המשפחה המנצח של מנהיגת הכת. הם גדלו ביחד, התלבשו באותם בגדים, ואפילו שיערם נצבע באותו גוון בלונדיני בדיוק. לא נותר מקום לאינדיבידואל, בכת שבה יכולה להיות רק מנהיגה אחת.
אם היו הילדים נשלחים לבתי-הספר באוסטרליה, הפרטים אודות הכת היו מתגלים במהרה. מכיוון שכך, הם קיבלו חינוך ביתי נוקשה. המילטון-בריין הציגה את עצמה אליהם כאמם הביולוגית, וכל יתר המבוגרים בקבוצה היו רק הדודים והדודות. הילדים האמינו שהיא אמם, וחונכו להאמין במשנתה של הכת, אך בתוספת חשובה: ישו, בודהא וקרישנה לא נשארו לבד במועדון הישויות הנאורות. המילטון-בריין הגדירה את עצמה כגלגולו החדש של ישו על פני האדמה. כל ילד שסטה ולו פסע מהוראותיה ומדבריה, היה לפי הגדרה חוטא של ממש, וכופר באלוהיו. על כפירה יש להעניש, והילדים אכן נענשו, לעתים תכופות.
המילטון-בריין, האל החי, הייתה רחוקה מלהיות רחומה וחנונה. מאוחר יותר היא תטיל את האחריות על הדודים והדודות, אך קשה לראות כיצד ניתן לקבל את גרסתה של מנהיגה טוטליטארית, ששלטה בכל אספקט של חיי המאמינים. כך או כך, הילדים עברו משטר חינוך אכזרי שכלל עונשים קלים כאשר התוודאו על חטאיהם - הצלפות מסרגלי עץ באורך מטר, או מוטות פלסטיק ארוכים ומשולשים. לילדים שהרטיבו במיטותיהם, שענו בחוצפה למטפלים בהם, או שגנבו פירות עקב רעב, היו שמורים עונשים קשים יותר, הידועים בעגה המשפטית כ- "עינוי באמצעות חוסר חמצן". הם הוטבלו במים עד מעל הראש עד אשר נגמר החמצן בריאותיהם, כשאינם יודעים האם חסדיה של האלה החיה נשללו מהם בפעם האחרונה ודינם נגזר. ואז, ברגע האחרון של יאוש, כאשר בועות אוויר החיים החלו לבעבע אל פני המים, הותר להם לעלות לאוויר החדר ולנשום נשימה גדולה - לפני שנדחפו שוב אל מתחת לפני המים.
חוק מס' 4: כמו מספר 3, אבל בכל דרך אפשרית; או - רכוש לעצמך בית-חולים פסיכיאטרי פרטי
כל כת שמתחילה להתפתח אל מעבר למאמינים הנלהבים הראשונים, נתקלת באינדיבידואלים שאינם מוכנים לכפוף עצמם למרות הקבוצה. הם מתמרדים בדרכים שונות, ובסופו של דבר עלולים לעזוב את הכת ולחשוף את דבר קיומה לציבור הרחב. כיצד ניתן להתמודד עמם?
המילטון-בריין נקטה בדרך יצירתית במיוחד, המופיעה כבר בסיפוריו של מרקו פולו לפני 700 שנים. מרקו פולו דיווח במסעותיו ברחבי אסיה, אודות זקן ידוע לשמצה אשר נהג לחטוף צעירים ולסממם בכמויות סיטוניות של חשיש כדי לגרום להם להאמין שהגיעו לשערי גן-העדן, ולשכנע אותם שעליהם לבצע רק רצח אחד כדי שתותר להם הכניסה אל האושר הנצחי. לא ברור מה מידת האמת בסיפור, אך המילטון-בריין לא בחלה להשתמש בסמים משני-תודעה כדי להשפיע על מאמיניה.
למזלה, כת המשפחה כללה מאמינים רבים אשר הגיעו מרקע רפואי: אחיות ואף רופאים. למעשה, אחד המאמינים הנלהבים עמד בראש בית-חולים פסיכיאיטרי, ורבים מהפסיכיאטרים בו היו חברים בעצמם בכת, ועסקו באופן פעיל בגיוס חברים חדשים מתוך המטופלים באמצעים שטיבם המדויק אינו ידוע עד היום. אנו יודעים רק כי חברי הכת קיבלו סמים מחוללי-הזיות כגון LSD, וגם ילדיה של המילטון-בריין קיבלו טיפולים דומים בסמים פסיכיאטריים - אנטנסול, ואליום, טורפניל ואחרים - ששברו אט-אט את רצונם.
אתה, מנהיג הכת הפוטנציאלי, בוודאי תתעניין לדעת כי גם בישראל יש הנוקטים בפתרונות דומים לחיזוק המאמינים. כך, למשל, אצל חלק מהכתות (או כפי שהן נקראות בעגה המקומית, 'חצרות') החרדיות, יש המחלקים סמים פסיכו-אקטיביים לצעירים המתקשים לשלוט בצרכיהם המיניים, עם פיקוח בריאותי מינימלי אחר השפעותיהם.
חוק מס' 5: אל תתבלט!
קיימים בעולם אנשים שלא יבינו את כוונותיך הטובות. הם עלולים להפריע. השתדל שלא להציב את עצמך בדרכם. אם הכת גדלה מספיק, אתה יכול גם להחדיר מאמינים טובים אל הרשויות, שיסייעו לך להימנע מסכסוכים עם המשטרה. בלית ברירה אחרת, השתדל להעלים כל עדות למעשים מגונים. גם במקרה זה, אנו יכולים להתייחס לחלק מחצרות החרדים בישראל, בהן מוחנקים מעשים מגונים ואינם מגיעים לידיעת המשטרה. יש שיאמרו שגם 'פורום תקנה' של הציבור הדתי-לאומי משרת מטרה דומה: להסתיר מהציבור את ההבנה שמנהיגיו יכולים לטעות ואף לאנוס.
אם נמשיך להתייחס להמילטון-בריין כדוגמה מייצגת, נראה כי היא בחרה בדרך האחרונה. המשטרה האוסטרלית לא הייתה קוטלת קנים, והשוטרים חשדו כי הכת מגדלת ילדים באופן שעלול להיות לא-חוקי. מפעם לפעם היו שוטרים מבקרים את האחוזות שהחזיקה המילטון-בריין. במקרים אלו, נשלחו הילדים לחור קטן וחשוך מתחת לבתים, שם נאסר עליהם לפצות פה או להקים מהומה, כדי שלא למשוך את השוטרים. הילדים, כמובן, צייתו לאל החי ושמרו על שקט מוחלט.
חוק מס' 6: כבול אותם אליך
ילדים נוטים לציית, מטבעם. הם מתחילים לשקר ולדמיין בגיל צעיר מאד, אך בסופו של דבר הם מקבלים את מרות הוריהם. כל דרך אחרת הייתה מובילה למוות מהיר בפיו של נמר או דוב, בימים הפרה-היסטוריים בהם התעצב חלק חשוב מהאופי האנושי. אך בשלב מסוים, כל גוזל צריך לעזוב את הקן. בגיל ההתבגרות רדוף ההורמונים, מתמרדים הילדים כנגד הוריהם וכל גורם סמכות אחר שהם יכולים למצוא. מנהיג כת מצליח ימצא דרך לשמור על נאמנותם לעקרונות הכת גם בזמן גיל ההתבגרות ואחריו.
הפיתרון של המילטון-בריין לבעיה דומה לזה המתקיים בדתות רבות אחרות, בצורת 'טקס בגרות' שכובל את הנער או הנערה הצעירים אל האמונה. סוג של בר מצווה, בעצם. בבר המצווה של המילטון-בריין לא היו תפילין, רבנים או עלייה לתורה. כן היה LSD, סם הזיות בו הולעט הצעיר בכמויות מסחריות. לאחר מכן, הורעב המסומם המתבגר ונכלא בחדר חשוך. בכל פעם בה היה מנסה להירדם ולהשתחרר מעול ההזיות הויזואליות שתקפו אותו, היו נכנסים לחדר אנשי הכת, ומסבירים לצעיר המסומם כיצד לפרש את הזיותיו, תוך שהם מדגישים שרק המילטון-בריין יכולה לספק ישועה אמיתית. זה היה טקס התבגרות מעצב-אישיות באמת ובתמים, והילדים חרדו ממנו בכל לבם.
וזו, אולי, הייתה הסיבה העיקרית לנפילתה של המילטון-בריין. חששותיהם של הילדים מפני טקס ההתבגרות, וניסיונות התמרדות חוזרים ונשנים מצד חלקם, הובילו לכך שמספר ילדים הורחקו מהקבוצה. אלו דיווחו לרשויות על המתרחש בתוך הכת, ובפשיטה משטרתית שהתרחשה ב- 1987, חולצו כל הילדים. המילטון-בריין נמלטה מאוסטרליה למשך מספר שנים, אך בסופו של דבר נאסרה והוחזרה לאוסטרליה במסגרת מבצע משותף של כוחות המשטרה האוסטרליים, הבריטיים והאמריקנים. היא נקנסה ב- 5,000 דולרים על זיוף מסמכי הלידה של חלק מהילדים שנמצאו ברשותה. לא ניתן לאמוד את הונה כיום, אך היא עדיין בעלת אחוזה גדולה, בה משרתים אותה במסירות מאמיני הכת הקשישים.
בן שנטון חולץ ביחד עם כל שאר הילדים, והועבר למשפחה אומנת. חייו, עד כמה שאנו יכולים להבין מהצד, נראים נורמטיביים למדי. ילדים, כמסתבר, עמידים יותר מכפי שאנו נוטים לחשוב.
חוק מס' 7: אל תגזים!
אם יש לקח אחד שניתן ללמוד מסיפורה של המילטון-בריין, הרי הוא שדתות וקהילות רבות בעולם ובישראל משתמשות במוטיבים דומים לאלו הקיימים בכתות מוצלחות. מדוע הן מצליחות במקום בו המילטון-בריין נכשלה בסופו של דבר? האשמה, כמו תמיד, היא בקיצוניות. כת המשפחה נטלה צעדים קיצוניים בניסיון לעצב את ילדיה, מבלי מחשבה על טובתו האישית של הילד. היא לא הצליחה לעורר נאמנות אמיתית בקרב הילדים, ועל כך נפלה.
זהו לקח טוב למנהיג כת חדשה. נסה לשמר את המאמינים בך קטנים וחלשים, אך אל תשלול מהם את כל הכוח. תן להם קצבאות ילודה, למשל, שישמרו עליהם עניים. רכז את תשומת לבך בילדים, שיהיו דור המאמינים הבא, ואל תהסס להשתמש בילדים שעברו המרת דת כדי לצרף גם את הוריהם הכופרים אל הכת. ובכלות כל הקיצים, ואם דבר אחר אינו עובד, מצא פסיכיאטרים שיהיו מוכנים לשחק במוחותיהם של המאמינים - במיוחד הצעירים שבהם, שטרם קבעו לעצמם זהות משלהם - באמצעות סמים פסיכו-אקטיביים.
עשה כל זאת בהצלחה, ועוד יבוא היום בו תזכה להוביל כת משלך בישראל.
רק קח בחשבון שהתחרות קשה.
עקב בעיות של זכויות יוצרים, העדפתי שלא להוסיף תמונות למאמר של המילטון-בריין. מי שרוצה לראות יכול להסתכל כאן וכאן.
אזהרה: מאמר זה לא נועד, בשום פנים ואופן, לעודד אנשים לפתוח כתות משלהם או לבצע הנדסת אנוש מהסוג המתואר כאן. אם אתם מעוניינים להוציא אל הפועל את החוקים שבמאמר, אנא... ובכן, לא. פשוט לא.