בין חתני הפרס: אריה לובה אליאב, חתני פרס נובל אברהם הרשקו, אריק קנדל וכריסטיאנה נוסליין-פולהרד, ונשיא אוניברסיטת ברנדייס, יהודה ריינהרץ * בנוסף יוענקו היום מענקי מחקר ל-11 נשים -תוכנית מכון ויצמן לקידום נשים במדע יוצאת לדרך
אריה לובה אליאב
אריה לובה אליאב נולד במוסקבה בשנת 1921, עלה לארץ כילד וגדל בתל-אביב. בגיל 15 הצטרף להגנה, ומאוחר יותר התנדב לצבא הבריטי. בסיום מלחמת העולם השנייה השתתף בהבאת פליטי שואה מאירופה לארץ ישראל. בספרו הספינה אולואה - סיפורו של ארטור (1967) הוא תיאר את המסע ההירואי בן 5,000 הקילומטרים של הספינה עליה פיקד. במהלך מלחמת העצמאות שירת בחיל הים.
ברוח חזון בן-גוריון של עלייה המונית ויישוב הנגב, קיבל על עצמו אליאב הצעיר משימה כבדת אחריות לארגון הגירת יהודים מארצות האיסלם ויישובם, בעיקר בנגב. הוא פיקח על הקמת ההתיישבות בחבל לכיש ועל הקמת העיר ערד. בשנים 1958 - 1960 שירת כמזכיר הראשון של שגרירות ישראל במוסקבה, תפקיד שהוביל לפרסום ספרו בין הפטיש והמגל - ניסיון אישי בקרב יהודי ברית-המועצות (1965).
שנותיו בכנסת (1965 - 1975) כללו כהונה כמזכיר הכללי של מפלגת העבודה, ותפקידים קצרים כסגן שר המסחר והתעשייה וסגן שר לקליטת עלייה. לאחר מלחמת ששת הימים פירסם את עמדותיו השוללות את הכיבוש בספרו ארץ הצבי - הערכת מצב (1972).
לאחר שעזב את הפוליטיקה, החל אליאב קריירה חדשה כמחנך וכסופר. בשנת 1986, בגיל 65, עבר להתגורר עם רעייתו בצריף ליד הגבול המצרי, וייסדו שם את כפר הנוער ניצנה, שם מתחנכים צעירים על מסורת יישוב הנגב וערכים דמוקרטיים. בשנת 1988 זכה בפרס ישראל על תרומתו הייחודית לחברה.
פרופ' אברהם הרשקו
פרופ' אברהם הרשקו נולד בשנת 1937, ועלה עם משפחתו לישראל בשנת 1950. בשנת 1965 סיים את לימודי הרפואה והוסמך כרופא בבית-הספר לרפואה הדסה של האוניברסיטה העברית בירושלים, לאחר מכן שירת כרופא בצה"ל, ובשנת 1969 פנה ללימודי דוקטורט במדעים. לאחר מכן שהה כעמית בתר-דוקטוריאלי במעבדה של ד"ר גורדון טומקינס המנוח באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. מאז שובו לישראל בשנת 1972 היה פרופ' הרשקו איש סגל בטכניון, מכון טכנולוגי לישראל בחיפה, ביחידה לביוכימיה בפקולטה לרפואה על-שם רפופורט. בשנת 2004 חלק פרופ' הרשקו את פרס נובל לכימיה עם תלמידו (דאז) ועמיתו מהטכניון, פרופ' אהרן צ'חנובר ועם ארווין רוז מאוניברסיטת קליפורניה באירווין על הגילוי של מערכת פירוק חלבונים בתא, המבוססת על סימון החלבונים המיועדים לפירוק על-ידי סמן - יוביקוויטין. מחקר זה הוביל את הרשקו ואת שותפיו למחקר לגילוי תהליך מרכזי המווסת תהליכי חיים בסיסיים כגון חלוקת תאים, תיקון DNA, בקרת איכות של חלבונים חדשים, וחלקים חשובים בהגנה של המערכת החיסונית. הבנת התהליך הזה מיושמות כיום בתהליכי פיתוח של תרופות לטיפול במחלות שונות.
לפני זכייתו בפרס נובל זכה פרופ' הרשקו בפרס ישראל לביוכימיה ורפואה (1994), פרס ואכטר מאוניברסיטת אינסברוק, אוסטריה (ביחד עם אהרן צ'חנובר, 1999), פרס לאסקר במחקר רפואי בסיסי (2000), ופרס וולף לרפואה, 2001.
פרופ' אריק קנדל
אריק קנדל נולד בווינה בשנת 1929 והיגר עם משפחתו לארה"ב בשנת 1938. לאחר שסיים את חוק לימודיו באוניברסיטת הרווארד ובבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק, השתלם כחוקר בתר-דוקטוריאלי אצל וייד מרשל במעבדה לנירופיסיולוגיה במכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב, NIH, ומאוחר יותר עבד עם לדיסלב טאוק במכון מורי בפריס. הוא התמחה בפסיכיאטריה במרכז לבריאות הנפש של מסצ'וסטס, בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד.
פרופ' קנדל נתמנה חבר סגל בבית-הספר לרפואה בהרווארד ובבית-הספר לרפואה באוניברסיטת ניו-יורק ולאחר מכן באוניברסיטת קולומביה, שבה היה מנהל-מייסד של המרכז לנירוביולוגיה והתנהגות. בשנת 1984 נתמנה לחוקר בכיר במכון למחקר הרפואי על-שם הווארד יוז בקולומביה, שקם באותה עת. הוא ידוע כחלוץ ומוביל בנוירוביולוגיה של הפלסטיות העצבית ושל הזיכרון. הישגיו קבעו את קנה המדה שלפיו נמדד היום כל מחקר במישור התא או המולקולה בתחום הזיכרון. בשנת 2000 זכה בפרס נובל בפיסיולוגיה או רפואה, ביחד עם ארוויד קרלסון ופול גרינגרד, על תגליותיהם בנושא הולכת אותות במערכת העצבית.
אהבת ההוראה דירבנה את פרופ' קנדל לכתיבת ספר לימוד מכונן, עקרונות מדעי העצב Principles of Neural Science (1981), שהיה הניסיון הראשון לקשור ביולוגיה מולקולרית וביולוגיה של התא למדעי העצב, ואת מדעי העצב למצבים התנהגותיים וקליניים. יצירה זו, במהדורותיה המעודכנות הרבות, הינה ספר הלימוד המוביל בעולם במדעי העצב.
פרופ' יהודה ריינהרץ
פרופ' יהודה ריינהרץ תרם רבות לביסוס חקר הציונות וחקר ההיסטוריה והתרבות של ישראל. הוא נולד בחיפה (1944), למד בבית-ספר תיכון בגרמניה, וכנער, היגר לארה"ב. הוא השלים במקביל לימודי תואר ראשון באוניברסיטת קולומביה ובסמינר התיאולוגי היהודי של אמריקה בניו-יורק, ובשנת 1968 קיבל תואר שני בהיסטוריה יהודית של ימי הביניים מאוניברסיטת הרווארד. בשנת 1972 קיבל תואר דוקטור בהיסטוריה יהודית מודרנית מאוניברסיטת ברנדייס. בשנת 1982 התמנה לפרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת ברנדייס, ובשנת 1994 היה לנשיא השביעי של האוניברסיטה, תפקיד בו הוא מכהן עד היום.
בשנת 1988 מינה אותו נשיא ארה"ב דאז, ביל קלינטון, לחבר בוועדת הייעוץ הנשיאותית האמריקאית לנכסי השואה. הוא פירסם יותר מ- 100 מאמרים ו- 20 ספרים, ובהם הספר Jews in the Modern World , אחד מספרי הלימוד הנפוצים ביותר להוראת היסטוריה יהודית מודרנית במכללות. הביוגרפיה בת שני הכרכים שכתב על חיים ויצמן, שראתה אור בשנת 1986, זכתה בפרס הספר היהודי National Jewish Book Award. ספרו הציונות: יצירתה של חברה חדשה שכתב ביחד עם בן הלפרין המנוח ראה אור בשנת 1998. כהיסטוריון המוביל של ד"ר חיים ויצמן, מייסד מכון ויצמן למדע, פרופ' ריינהרץ מקיים קשר חם במשך שנים רבות עם המכון. בשנת 1991 נשא את הרצאת ויצמן במדעי הרוח "מדינאות כאמנות האפשרי". הוא ורעייתו היו דוברים מרכזיים באירועים של ידידי מכון ויצמן למדע בארה"ב.
פרופ' כריסטיאנה נוסליין-פולהרד
בשנת 1995 זכתה פרופ' כריסטיאנה נוסליין-פולהרד בפרס נובל בפיסיולוגיה או רפואה יחד עם עמיתה לשעבר במעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית, אריק פ. וישהאוז, ועם אדוארד ב. לואיס מהמכון לטכנולוגיה של קליפורניה. הפרס הוענק להם על גילוי מנגנונים גנטיים חשובים בבקרת ההתפתחות העוברית המוקדמת. פרופ' נוסליין-פולהרד השתמשה בזבוב "תסיסנית המחקר" כבמודל ניסויי, והצליחה לזהות ולסווג מספר גנים בעלי חשיבות מכרעת בקביעת התפתחות העובר ועיצוב איברי הגוף. ממצאים אלה, שפורסמו תחילה בשנת 1980, הוכרו מיד כבעלי משמעות בהבנת הגורמים למומים מולדים בבני-אדם.
פרופ' נוסליין-פולהרד השתמשה במענק שנלווה לפרס נובל להקמת קרן המסייעת לסטודנטיות (דוקטורנטיות מצטיינות במדעים) בגידול ילדיהן. בדרך זו היא תורמת להגדלת מספרן של הנשים המדעניות בגרמניה.
פרופ' נוסליין-פולהרד נולדה בשנת 1942 במגדברג, גרמניה. בשנת 1973 קיבלה תואר דוקטור בביולוגיה (גנטיקה) מאוניברסיטת טובינגן. בעבר כיהנה כראש קבוצה במעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית, בהיידלברג; ראש קבוצה במעבדת פרידריך-מישר של מכון מקס פלנק בטובינגן; ומאז 1985 היא חברה מדעית בקבוצת מכוני מקס פלנק ומנהלת מכון מקס פלנק לביולוגיה התפתחותית בטובינגן.
ספרה Coming to Life: How Genes Drive Development (2006) מסכם את ההתקדמות המדעית בתחום, ודן בהיבטים חברתיים כגון שיבוט, מחקר בתאי גזע, הפריית מבחנה, ותינוקות מעוצבים על-פי הזמנה. מעטים יחסית יודעים שבנוסף לכל אלה, היא פרסמה גם ספר בישול.
תוכנית מכון ויצמן לקידום נשים במדע יוצאת לדרך:
11 מדעניות צעירות, ממספר אוניברסיטאות ומוסדות מחקר, יזכו היום במענקים שיעודדו אותן להמשיך בקריירה מדעית
בטקס חגיגי שיתקיים מחר במכון ויצמן למדע, יקבלו 11 מדעניות צעירות, שהשלימו בהצטיינות לימודים לתואר שלישי במספר מוסדות להשכלה גבוהה בארץ, מענקים בהיקף של כ-20 אלף דולר לשנה (למשך שנתיים), לכל זוכה. מענקים אלה יסייעו להן לצאת למחקר בתר-דוקטוריאלי באוניברסיטאות מובילות בחו"ל. זאת, במסגרת תוכנית חדשה של מכון ויצמן, שנועדה לעודד נשים ולסייע להן לבחור בקריירה מדעית בתחומי מדעי הטבע (פיסיקה, כימיה ומדעי החיים), והמדעים המדויקים (מתמטיקה ומדעי המחשב). המטרה: לסגור את הפער הגדול שקיים היום בין מספר הנשים והגברים בדרגות האקדמיות הבכירות.
המדעניות הצעירות הזוכות נבחרו על-ידי ועדה מיוחדת מטעם מדרשת פיינברנ, בראשות יועצת נשיא מכון ויצמן לקידום נשים במדע, פרופ' הדסה דגני. זו השנה הראשונה שבה מופעלת התוכנית, הקרויה על-שמה של שרה-לי שופף, ושמומנה על-ידי קרן קלור ודונאלד זוסמן.
שלוש מהזוכות סיימו את לימודיהן באוניברסיטה העברית, שלוש במכון ויצמן למדע, שתי מדעניות למדו בטכניון, שתיים באוניברסיטת בן-גוריון, וזוכה אחת סיימה את עבודת הדוקטורט באוניברסיטת תל-אביב.
הזוכות במענקים לשנת 2007 הן:
• ד"ר לילך עמירב, סיימה עבודת דוקטורט במחלקה לכימיה, בטכניון, במסגרתה עסקה בפיתוח טכניקה ייחודית לייצור גבישים זעירים של מוליכים-למחצה. את המחקר הבתר-דוקטוריאלי תבצע באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, שם תנסה לשפר איסוף אנרגיה סולרית באמצעות מוליכים-למחצה מתכתיים.
• ד"ר יעל ארצי-רנדרופ, ביצעה עבודת דוקטורט על מודלים מרחביים של מערכות ביולוגיות, ביחידה לביומתיקה שבמחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב. את המחקר הבתר-דוקטוריאלי, שיעסוק בהשפעת כוחות סביבתיים על הדינמיקה וההתפתחות של מחלות מדבקות, תבצע במחלקה לאקולוגיה ולאבולוציה שבאוניברסיטת מישיגן.
• ד"ר הדס הבלנה חקרה את השפעתם של גורמים אקולוגיים על יחסי הגומלין בין טפילים לפונדקיהם, במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המחקר הבתר-דוקטוריאלי שלה, בהמחלקה לביולוגיה באוניברסיטת אינדיאנה, יעסוק בהתפתחותם של גורמי אלימות ושל רעלנים בחיידקים.
• ד"ר איילת לם (מרגלית) סיימה את עבודת הדוקטורט במחלקה לגנטיקה של האוניברסיטה העברית בירושלים, במהלכה עסקה בניתוח תפקודי ומבני של גן המקודד לחלבון במעטפת גרעין התא, החשוב לשמירה על רקמת השריר ואיחוי תאים, בתולעת c.elegans. מחקרה הבתר-דוקטוריאלי, בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד, יעסוק בפענוח מנגנונים תורשתיים שאינם מועברים ישירות בגנים, על-ידי הבנת פעולתם בתולעת c.elegans.
• ד"ר ענת לוין ביצעה עבודת דוקטורט בבית-הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים. היא התמקדה בהיבטי למידה והסקת מסקנות בתהליכים של עיבוד מידע ראייתי. מחקרה הבתר-דוקטוריאלי, במחלקה למדעי המחשב ובינה מלאכותית במכון הטכנולוגי במסצ'וסטס, יעסוק בראייה מלאכותית.
• ד"ר גנלה מוריס ביצעה את עבודת הדוקטורט שלה במחלקה לפיסיולוגיה של בית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. היא התמקדה במנגנונים העצביים האחראיים לסוג מסוים של למידה המתחוללת בגרעינים הבזליים שבמוח. מחקרה הבתר-דוקטוריאלי, שיעריך את תפקידם של מבנים שונים במוח בלימוד על-סמך מידע חושי, יתבצע במרכז לחקר מדעי המוח בגרמניה.
• ד"ר אירנה פקר, שביצעה עבודת דוקטורט במחלקה למדעי הצמח שבמכון ויצמן למדע, התמקדה במתווכים בפעילותו של הגן העיקרי האחראי לקביעת מבנה הצמח. מחקרה הבתר-דוקטוריאלי, בנושא השתקת גנים, יתבצע בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת מסצ'וסטס.
• ד"ר עדי סלומון, שהשלימה עבודת מחקר לתואר שלישי במחלקה לחומרים ופני שטח במכון ויצמן למדע, חקרה מנגנוני הולכה של מטענים דרך התקנים חשמליים המבוססים על מולקולות אורגניות. מחקרה הבתר דוקטוריאלי שיתמקד בננו-מבנים, יתבצע במכון ISIS בצרפת שם תחקור את יחסי הגומלין של מולקולות על משטחים מתכתיים עם אור.
• ד"ר גניה סקלוט סיימה את עבודת הדוקטורט שלה במחלקה לכימיה של הטכניון, שם חקרה ריאקציות קטליזה המתבצעות באמצעות אטומי אבץ. מחקרה הבתר-דוקטוריאלי יתקיים במחלקה לכימיה באוניברסיטת סטנפורד, שם היא מתעתדת לחקור גישה חדשה ורבת-פנים ליצירת חומרים פחמניים מסוימים.
• ד"ר ארוין טל-גוטלמכר השלימה את עבודת המחקר לתואר השלישי, שעסקה ביחסי הגומלין בין מימן לסגסוגות טיטניום, במחלקה להנדסת חומרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקרה הבתר-דוקטוריאלי, שיעסוק בהיבט נוסף של יחסי הגומלין האלו, השפעת מימן על גדילת גבישי טיטניום, יתבצע במכון לפיסיקה של חומרים בגרמניה.
• ד"ר נטע סל-מן ביצעה עבודת דוקטורט שהתמקדה באפיון הגורמים המעורבים בהכרה בין אזורים חוצי-ממברנה על קרומי תאים, במחלקה לכימיה ביולוגית שבמכון ויצמן למדע. את מחקרה הבתר-דוקטוריאלי היא מתעתדת לבצע במחלקה לביוכימיה ולמיקרוביולוגיה שבאוניברסיטת קולומביה הבריטית (קנדה), שבמסגרתה תחקור את היווצרותה של מערכת הפרשת הרעלים של חיידקים מחוללי-מחלות.
מענקים אלה יסייעו למדעניות הצעירות המצטיינות להתגבר על צוואר הבקבוק העיקרי, בו נחסם מסלול ההכשרה המקצועית של הנשים – היציאה לתקופת מחקר בחו"ל. זהו שלב קריטי במסלול ההכשרה המדעית, שבמסגרתו יכולים מדעניות ומדענים צעירים להוכיח את יכולתם לבצע מחקר באופן עצמאי. סיבות שונות, אישיות, משפחתיות וכלכליות, מונעות מנשים רבות לצאת למספר שנים לחו"ל, וכתוצאה מכך מספר הנשים המועמדות למסלולי הקידום באקדמיה הוא קטן, בהשוואה למספר הגברים.
תוכנית מכון ויצמן למדע לקידום נשים במדע נועדה לשנות את המציאות הזאת. במסגרת התוכנית יעניק מעתה מכון ויצמן, מדי שנה, מענקים מיוחדים שיאפשרו לנשים מצטיינות רבות לצאת למחקר בתר-דוקטוריאלי במוסדות מחקר מובילים בחו"ל. המענק יספק תמריץ (כלכלי, אך גם חברתי ומקצועי). הוא יקל על נשים, ובמיוחד על נשים נשואות ואמהות לילדים קטנים, לממן את השהות בחו"ל במשך שתי שנות ההשתלמות. התוכנית מיועדת לנשים שרואות את עתידן בפיתוח קריירה מדעית בארץ, מתוך כוונה ליצור מנהיגות נשית במוסדות המחקר הישראליים.