החוקרים: שינויים בתזונה שהתרחשו באזורנו, הביאו להיעלמותו של ה"הומו ארקטוס" ולהופעתו של האדם המודרני שהיה זריז יותר ובעל כישורים ויכולות רבים יותר
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מציעים לראשונה שחזור של הנסיבות שהביאו להיעלמותו של ההומו ארקטוס (Homo erectus), האב הקדמון של האדם המודרני, ולהופעתו של אדם מודרני באזורנו לפני כ-400,000 שנים. ההומו ארקטוס הופיע באפריקה לפני קצת פחות משני מיליון שנים. הוא מאופיין בגוף מסיבי וכבד יחסית, גולגולת בעלת רכסי גבות עיניים עבותים ונפח מוח של כ-900 סמ"ק. האדם המודרני (הכינוי המקובל להומו סאפיינס) הוא צאצא של ההומו ארקטוס והוא מאופיין בגוף קל יותר, ביכולת תנועה טובה יותר ובנפח מוח גדול יותר, של כ-1,300 סמ"ק.
החוקרים, שהפתיעו כאשר דיווחו בדצמבר 2010 על הימצאות עדויות לקיומו של האדם המודרני באתר מערת קסם (Qesem Cave) ליד ראש העין כבר לפני 400,000 שנה, בשעה שעד אז נמצאו עדויות לקיומו של האדם המודרני לפני כ-200,000 שנה באפריקה, מציעים עתה הסבר לנסיבות שהביאו להתפתחות המין החדש דווקא באזורנו ודווקא לפני 400,000 שנה. מאמרם בנושא התפרסם ב-9 בדצמבר 2011 בכתב העת המדעי PLoS ONE.
"הכול עניין של תזונה" מסבירים החוקרים מאוניברסיטת תל אביב: ד"ר רן ברקאי (Ran Barkai), פרופ' אבי גופר (Avi Gopher) ומיקי בן דור (Miki Ben-Dor) מהחוג לארכיאולוגיה, וכן פרופ' ישראל הרשקוביץ (Israel Hershkovitz) מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה, במאמר הקורא תיגר על הידוע אודות תזונתו של האדם הפרהיסטורי והסיבות שהביאו לשינויים ביולוגיים ותרבותיים במהלך האבולוציה של המין האנושי.
היעלמות הפילים הקדימה את הופעתו של האדם המודרני
החוקרים מציינים שעצמות פילים ועליהן סימנים המעידים על אכילת פילים על ידי ההומו ארקטוס נמצאו ברבים מהאתרים של התרבות האשלית (Acheulian), התרבות המיוחסת להומו ארקטוס, ברחבי העולם וגם בישראל. מנגד, בלבאנט (ישראל, ירדן, סוריה, לבנון וחלקים מטורקיה של היום) לא נמצאו שרידי פילים באתרים של תרבויות מאוחרות יותר מהאשלית, החל מלפני 400,000 שנה.
ממצאי עצמות בעלי החיים מהאתר האשלי בגשר בנות יעקב (שגילו קרוב ל-800,000 שנה) מלמדים שהפילים היו חיה חשובה ביותר בכלכלתו של ההומו ארקטוס וסיפקו לו כ-60% מסך הקלוריות מן החי. מכאן היה ברור שהיעלמות הפיל – חיה ענקית שערכה הקלורי שווה לזה של עשרות רבות של יחמורים (Dama mesopotamica), למשל – הטילה עומס עצום על ההומו ארקטוס, שנאלץ לצוד מספר רב יותר של חיות קטנות וזריזות יותר כדי לפצות על החסר בבשר ובשומן. החוקרים מציינים שבמקביל להיעלמות הפילים הופיע לראשונה האדם המודרני.
החוקרים מצאו שגם באפריקה נעלמו הפילים, יחד עם התרבות האשלית, וכי גם שם הקדימה היעלמות הפילים מהאתרים את הופעת האדם המודרני. ההבדל העיקרי היה ששם התרחש התהליך 150,000 שנה מאוחר יותר מאשר בישראל. החוקרים הסיקו מכך כי יש לקשור בין היעלמות הפילים לבין הופעת האדם המודרני הן באזורנו והן באפריקה – דבר שלא הוצע עד כה.
ציד חיות קטנות ומיומנויות חברתיות
בניסיון להבין לעומק את ההשפעה שהייתה להיעלמות הפילים על ההומו ארקטוס מההיבטים של צריכה קלורית ושל אבות המזון, בנו החוקרים מודל חישובי ביו-אנרגטי של תזונת האדם. אחת המסקנות החשובות שהסיקו מהמודל הייתה שההומו ארקטוס היה תלוי בכמות משמעותית של שומן מן החי לקיומו; ידוע שהאדם מוגבל פיזיולוגית בכמות החלבון שהכבד יכול לעבד לאנרגיה, ובכמות המזון הצמחי (לא מבושל) שהוא יכול לעכל ביום. מכאן שההומו ארקטוס היה חייב להשלים את תזונתו בצריכת כמות משמעותית של שומן.
בישראל, לאורך פרקי זמן ארוכים מאוד, בין קרוב למיליון וחצי שנים לפני זמננו ועד לפני כ-400,000 שנה, התמקד האדם בציד חיות גדולות ועשירות בשומן. הפיל היה הבולט בין החיות האלה.
הבנת תלותו של ההומו ארקטוס בשומן מן החי מאירה ממד נוסף של הלחץ האבולוציוני שנגרם בעקבות היעלמות הפילים: לפיל יש לא רק כמות שומן גבוהה יחסית לחיות קטנות (ככלל, ככל שהחיה גדולה יותר כך כמות השומן היחסית בגופה גבוהה יותר), אלא שבניגוד לחיות קטנות יותר הוא כמעט אינו מאבד שומן בעונות יבשות.
החוקרים מציינים שחייו של ההומו ארקטוס בלבאנט בעונות הקיץ שלאחר היעלמות הפילים היו כנראה קשים מנשוא. הנוף הצמחי היבש, לצד צריכת החלבון הנתונה למגבלה פיזיולוגית, גרמו לכך שכדי להשיג את השומן שבעבר סופק על ידי הפילים, צריך היה ההומו ארקטוס לצוד מספר רב של חיות קטנות וזריזות יותר, שהשומן בהן הולך ואוזל לאורך הקיץ. ציד חיות קטנות יותר גם דרש ממנו השקעת אנרגיה רבה יותר להשגת אותן כמויות של בשר ושומן.
ואכן, בחינה של השינויים האנטומיים, המורפולוגיים והתרבותיים שעבר האדם המודרני מצביעה על התאמה לציד של חיות קטנות וזריזות. נפח מוחו הגדול יותר של האדם המודרני, בהשוואה להומו ארקטוס, אפשר לו איתור, מעקב וציד יעיל יותר של חיות, ובפרט של החיות עתירות השומן, כפי שעולה מממצאי עצמות בעלי החיים במערת קסם.
מוחו הגדול אפשר גם פיתוח מיומנויות חברתיות וטכנולוגיות שבעזרתן היה מסוגל לצוד ולצרוך מספר רב יותר של חיות קטנות, לדוגמה: ציד בקבוצה, שיתופיות בחלוקת האוכל, שליטה באש וייצור כלי אבן חדשניים. שינויים פיזיים שאפיינו את האדם המודרני, כגון משקל נמוך יותר והתארכות יחסית של איברי התנועה, תרמו לשיפור זריזותו ולהקטנת העלות האנרגטית של תנועתו בשטח.
עדויות להתנהגויות חדשות המצביעות על כישורים קוגניטיביים וחברתיים גבוהים בהשוואה להומו ארקטוס נמצאו במערת קסם ופורסמו בעבר.
אתגר לתיאוריית "היציאה מאפריקה"
החוקרים מציינים עוד שהמאמר שפרסמו בנושא, בנוסף להיותו הראשון המציע סיבות להופעתו של ההומו סאפיינס באזורנו, מאתגר גם את הפרדיגמה של "היציאה מאפריקה", ששלטה בחקר האבולוציה של ההומו סאפיינס במשך שנים רבות, ולפיה מוצא ההומו סאפיינס מאפריקה. בשנים האחרונות פרדיגמה זו זועזעה על ידי גילויים חדשים מאירופה, סין ומקומות אחרים וכן על ידי התקדמות בתיאוריה ובמתודולוגיה של האנתרופולוגיה הפיזית. אלה מכינים כעת את הבמה להבנה חדשה של הסיפור האנושי בכללו והופעת האדם המודרני בפרט.
בעת פרסום המאמר, בדצמבר 2011, הרחיבו החוקרים את מחקרם בניסיון לשחזר את הסיבות לתופעות נוספות באבולוציה האנושית בעזרת המודל הביו-אנרגטי שפיתחו במחקר זה.
מה התברר מאז
במאמר המדעי עצמו נמנעו החוקרים מלשייך את בני האדם של מערת קסם למין מסוים, ותיארו אותם כשושלת חדשה של אדם קדום (new hominin lineage). ביוני 2021 תיאר צוות בראשות פרופ' הרשקוביץ בכתב העת Science את "הומו נשר רמלה" – קבוצת אדם ארכאית שלא הייתה מוכרת עד אז, והחוקרים הציעו שגם המאובנים ממערת קסם, בני כ-400,000 שנה, שייכים לקבוצה זו (למאמר ב-Science). ההצעה הזאת אינה מקובלת על כל החוקרים.
בינואר 2022 פרסמו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, ביניהם ברקאי ובן דור, בכתב העת Quaternary Science Reviews ניתוח של עצמות בעלי חיים מאתרים בדרום הלבנט לאורך 1.5 מיליון שנה. הם מצאו ירידה רציפה ומובהקת בגודל בעלי החיים שניצודו, וקבעו שהאקלים ושינויי האקלים השפיעו על כך מעט מאוד, אם בכלל – ממצא התומך ברעיון שהיעלמות בעלי החיים הגדולים אילצה את האדם לצוד חיות קטנות יותר (למאמר).
הכתבה עודכנה בנובמבר 2026 כדי לשקף מחקר מ-2021 שהציע לשייך את מאובני מערת קסם לקבוצת אדם ארכאית ("הומו נשר רמלה") ולא לאדם המודרני, ומחקר מ-2022 שחיזק את הקשר בין ציד האדם להיעלמות בעלי החיים הגדולים בלבאנט.
שאלות ותשובות
מה הציעו החוקרים כגורם להיעלמות ההומו ארקטוס מארץ ישראל לפני כ-400,000 שנה?
לפי החוקרים, הגורם היה שינוי בתזונה: הפילים, שהיו מקור מרכזי לבשר ולשומן, נעלמו מהאזור. ההומו ארקטוס נאלץ לצוד חיות קטנות וזריזות יותר, ובמקביל הופיע באזור אדם חדש שהתאים יותר לציד כזה.
מדוע היה הפיל חשוב כל כך לתזונת ההומו ארקטוס?
באתר גשר בנות יעקב סיפקו הפילים כ-60% מסך הקלוריות מן החי. לפי המודל של החוקרים, האדם מוגבל בכמות החלבון שהגוף יכול לעבד לאנרגיה, ולכן היה זקוק לשומן רב, והפיל עשיר בשומן וכמעט אינו מאבד אותו בעונות יבשות.
אילו תכונות עזרו לאדם החדש לצוד חיות קטנות?
מוח גדול יותר, שאפשר איתור ומעקב יעילים יותר אחרי חיות, ומיומנויות חברתיות וטכנולוגיות כמו ציד בקבוצה, חלוקת מזון, שליטה באש וייצור כלי אבן חדשניים. גם משקל גוף נמוך יותר ואיברי תנועה ארוכים יחסית שיפרו את זריזותו.
האם הפילים נעלמו גם באפריקה?
כן. לפי החוקרים, גם באפריקה נעלמו הפילים מהאתרים יחד עם התרבות האשלית, לפני הופעת האדם המודרני, אך התהליך התרחש שם כ-150,000 שנה מאוחר יותר מאשר בישראל.
מה השתנה מאז 2011 בהבנת ממצאי מערת קסם?
ב-2021 הציעו חוקרים בראשות פרופ' ישראל הרשקוביץ שמאובני מערת קסם שייכים לקבוצת אדם ארכאית שכונתה "הומו נשר רמלה", ולא לאדם המודרני. ההצעה הזאת אינה מקובלת על כל החוקרים.
עוד בנושא באתר הידען
- הומו נשר רמלה: אדם ארכאי שחי בישראל לצד ההומו סאפיינס עד לפני 120,000 שנה
- לאורך 1.5 מיליון השנים האחרונות האדם הכחיד את בעלי החיים הגדולים ביותר בסביבתו
- השינויים האבולוציוניים בעקבות הכחדת החיות הגדולות
- האדם איחסן מזון לטווח ארוך כבר לפני 400,000 שנים
- לסת ממערת מיסליה בכרמל: אדם מודרני חי מחוץ לאפריקה לפני כ-180,000 שנה