בהרצאה שנשא אתמול בכנס של גוגל בלונדון הביע המדען הבריטי המפורסם ביותר כי עלינו ליצור ולבנות ולהפוך את העולם שלנו כאן ועכשיו לטוב יותר. וזה כמובן כולל ליצור מדע טוב יותר
אתמול, ב-17.5 הרצה סטיבן הוקינג בכנס של ה- Google Zeitgeist בלונדון בהרצאה, הוא טען שפלוקטואציות (תנודות) קוונטיות זעירות ביקום המאוד קדום נהפכות לזרעים. ומהזרעים האלה הופיעו הגלקסיות, הכוכבים, ולבסוף גם החיים האנושיים.
הוקינג מציע, שבעזרת מכשירים מתקדמים המשוגרים לחלל, כמו למשל משימת פלאנק של סוכנות החלל האירופאית, ניתן יהיה לגלות עקבות עתיקות באור, כאלה שנותרו מהרגעים המקודמים ביותר של היקום. בצורה זו נוכל להבין כיצד הפינה שלנו בחלל נוצרה.
ההרצאה של הוקינג עוסקת בתיאוריה ה-M, אם כל התיאוריות, עליה הוא מדבר בספרו האחרון, "התכנון הגדול", התקווה לתיאוריה של הכל.
לרגל ההרצאה, הוקינג העניק ראיון בלעדי לגרדיאן ובו הוא הביע דעות שעלולות לעורר עליו את זעמם של הממסדים הדתיים.
הוקינג נשאל את שאלת השאלות, "מדוע אנחנו כאן?" (שאלה שאגב הקדיש לה את הרצאתו בירושלים ב-2006) הוקינג ענה לכתב הגרדיאן, "היקום נשלט על ידי המדע. אבל המדע אומר לנו שאנחנו לא יכולים לפתור את המשוואות, ישירות במופשט".
מסיבה זו הוקינג טוען שאנחנו "זקוקים להשתמש בתיאוריה האפקטיבית של הברירה הטבעית הדרוויניסטית של האוכלוסיות האלה שהכי סביר שישרדו. אנחנו משייכים להן ערך גבוה יותר".
ריצ'רד דוקינס כמובן מסכים עם הוקינג.
כתב הגרדיאן שאל את הוקינג על האמרות הקודמות שלו שכבר עוררו בעבר סערה רבה: "אמרת שאין כל סיבה להזכיר את אלוהים כדי שיצית את ההתחלה. האם הקיום שלנו כולו תלוי במקריות?"
הוקינג ענה לכתב: "המדע מנבא שסוגים שונים של יקומים ייוצרו בצורה ספונטאנית מכלום. זה עניין של מקריות באיזה מהם אנחנו נמצאים".
הפיסיקאים מציעים שהואקום הריק הוא לא ריק ככלות הכל, אלא הוא נתון לפלוקטואציות קוונטיות שגורמות לבועות מוזרות להופיע בזמנים אקראיים. בועות אלה של המרחב-זמן הן בעלות תכונות מוזרות. למשל, הן יוצרות כוח כבידה דוחה בתוכן, מה שגורם למרחב-זמן של הבועה להתנפח. גודל הבועה לא משתנה עבור צופה מבחוץ. הגידול מתרחש רק בתוך בועה עבור צופה בתוך הבועה. בגלל שהלחץ בתוך הבועה הוא תמיד נמוך יותר מהלחץ בחוץ, בועות שמתחילות לגדול מתחת לגודל מסוים קורסות תחת המתח של דפנות הבועה בטרם החלל שהן מכילות מספיק להתפשט. כלומר, אם הבועה היא קטנה מידי, דפנותיה תמיד יטו לקרוס פנימה. לגבי בועות גדולות יותר, תיאורטית הן יכולות אמנם לגדול לממדים קוסמולוגיים, אולם הן צריכות דחיפה התחלתית בטרם הן תתפשטנה. ביקום הקדום שלנו דחיפה זו סופקה על ידי המפץ הגדול – נקודה בעלת צפיפות אנרגיה אינסופית. הסבר מאוד כללי ומעומעם של יצירה ספונטאנית...
כתב הגרדיאן שאל את הוקינג: "אז אנחנו כאן. מה עלינו לעשות?"
הוקינג ענה לו: "עלינו לחפש אחר הערך הטוב ביותר של פעולותינו". כלומר, עלינו ליצור ולבנות ולהפוך את העולם שלנו כאן ועכשיו לטוב יותר. וזה כמובן כולל ליצור מדע טוב יותר."
כשנשאל האם הוא חושש מהמוות אמר הוקינג "חייתי תחת הניבוי של מוות מוקדם במשך 49 השנים האחרונות. אני לא פוחד מהמוות, אבל אני לא ממהר למות. יש לי כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות. אני מחשיב את המוח למחשב שיפסיק לעבוד כאשר רכיביו יכשלו. לא קיימים גן עדן או חיים אחרי המוות למחשבים מקולקלים; זה סיפור בדים לאנשים שפוחדים מהמוות".
זו אמרה שכנראה תקים על הוקינג את הממסד הדתי.
ולסיום הכתב שאל את הוקינג: "מהם הדברים שהם היפים ביותר במדע?" וזה ענה: "המדע הוא יפה כאשר הוא מוצא הסברים פשוטים לתופעות או יוצר הקשרים בין תצפיות שונות. דוגמאות כוללות את הסליל הכפול בביולוגיה, ואת המשוואות היסודיות בפיסיקה". ועל כך אין עוררין.