הידען - Hayadan

האיטי –אנטומיה של סיפור ידוע מראש

שירות הידען ·

Summary: מדוע בהאיטי האסון כבד במיוחד, מאשר בכל רעידת אדמה בעוצמה דומה? מה יש בהתנהלות של המדינה שגרם לכך? בני בלאו היספניולה - האי השני בגודלו בקרב האיים הקאריביים הוא שוכן מזרחית לקובה. השליש המערבי של האי היספניולה הוא שטח מדינת האיטי (שני השלישים האחרים הם שטחה של הרפובליקה הדומיניקנית). לאחר הגעתם של הספרדים אל האי היספניולה, הוכחדו תושביו המקוריים, בני עם הטאינו (מוצאם מדרום אמריקה), והוחלפו במתיישבים אירופים(ספרדים) ובעבדיהם האפריקנים,…

מדוע בהאיטי האסון כבד במיוחד, מאשר בכל רעידת אדמה בעוצמה דומה? מה יש בהתנהלות של המדינה שגרם לכך?

בני בלאו

היספניולה - האי השני בגודלו בקרב האיים הקאריביים הוא שוכן מזרחית לקובה. השליש המערבי של האי היספניולה הוא שטח מדינת האיטי (שני השלישים האחרים הם שטחה של הרפובליקה הדומיניקנית).

לאחר הגעתם של הספרדים אל האי היספניולה, הוכחדו תושביו המקוריים, בני עם הטאינו (מוצאם מדרום אמריקה), והוחלפו במתיישבים אירופים(ספרדים) ובעבדיהם האפריקנים, תהליך שהושלם עד לאמצע המאה ה-16.

האיים הקאריביים הפכו לנקודה מרכזית להצטיידות והתארגנות למסעות הטרנס-אטלנטי של הכיבוש הספרדי את דרום אמריקה. כתוצאה מהשלל הרב שעבר בנתיבי הסחר החדשים, הפך הים הקאריבי בשנות ה-40 של המאה ה-16 למקום בו פעלו כנופיות של שודדי ים אנגלים, צרפתים והולנדים. בתקופה זו נהגו ממשלות של המעצמות האירופיות לצייד ימאים ב"מכתבי הסמכה", המתירים להם לשדוד כל אוניה השייכת לכל מעצמה אחרת. הרפתקנים אלו כונו 'פרייבטיר', והים הקריבי היה לשדה מקובל לפעילותם.

בשנת 1697 הגיעו המעצמות האירופיות להסכמה המכונה חוזה ריזוויק, לאחר סיום מלחמת הברית הגדולה במסגרתה נלחמה הליגה של אוגסבורג, שכללה את ספרד, הולנד, אנגליה ואוסטריה כנגד צרפת. על פי תנאי ההסכם הועבר השליש המערבי של היספניולה, שהיה ממילא בהשפעה צרפתית, לידיה של צרפת. יתר האי נותר בידי ספרד. הסכמה זו היא הבסיס לחלוקת האי בימינו בין האיטי והרפובליקה הדומיניקנית.

100 שנים החזיק שלטון העריצות הצרפתי עד להתקוממות הראשונה (1791), שדוכאה על ידי כוח צבאי שמנה 16000 חיילם ששלח נפוליון לדיכוי המרד. 11 שנים לאחר מכן חודש המאבק (1802) והפעם מרד העבדים צלח. ב-1805 הכתיר דסאלין את עצמו לקיסר ז'אק הראשון – והנהיג בה שיטה חצי פאודלית. על מנת לסלק את איום הפלישה הצרפתית, חתם בואייה ב-11 ביולי 1825 על התחייבות לפיה תשלם האיטי לצרפת סכום של 150 מיליון פרנק בתוך חמש שנים, ובתמורה תכיר צרפת בהאיטי כמדינה ריבונית. על אף שסכום זה הופחת בשנת 1838 ל-60 מיליון פרנק, עדיין היה מדובר בהתחייבות כבדה, שהאי העני ומוכה המלחמות לא יכל לעמוד בה.

כלכלת האי נסוגה לכלכלה חקלאית בסיסית, והשיטה הפאודלית למחצה,שהונהגה על ידי דסאלין, בה כל אדם כשיר חויב לעבוד במטעים כצמית- נותרה בתוקף על אף רצונו של בואייה לשנותה.

עד ל 1915 בה האמריקאים כבשו את האי, השיטה לא השתנתה והשלטון הועבר מעריץ אחד למשנהו, וחזר על עצמו עם סיום הכיבוש ב1934. אחרי ההפיכה שהדיחה את מגלואר בשנת 1956 קמה שורה של ממשלות חלשות, שלאחריה נבחר דובליה לנשיא בשנת 1957.

במהלך מסע הבחירות השתמש לעתים תכופות בכנופיות צבאיות, בהתנקשויות ובעיקר ניסיון לערער על כוחה של האליטה המולאטית באי. כדי להטיל אימה ביריביו לשלטון, ארגן דובליה משטרה חשאית בשם הטונטון מקוט Tontons Macoutes- וכן החיה את מסורות הוודו, כשהוא מציג את עצמו לעתים תכופות ככהן וודו בעצמו.

בשנת 1964, בעקבות בחירות שארגן ובהן זכה לרוב מוחלט (איש לא הצביע, כביכול, נגדו), הכריז על עצמו "נשיא לכל החיים".

לאחר מותו, בשנת 1971, עלה לשלטון בנו, ז'אן קלוד, והקל מעט את עול השלטון על מנת לזכות במעמד בקהילה הבינלאומית ובסיוע מארצות הברית. ב-1986 הודח ז'ן קלוד מכיסאו וגלה לצרפת. מפקד הצבא, הנרי נמפי, הוביל ממשלה לאומית שהכינה חוקה חדשה, אשר אומצה ברוב גדול במרץ 1987.

בחירות שהתקיימו בנובמבר 1987 הופסקו באמצע, לאחר שעשרות אנשים נורו במהלך הבחירות על ידי חיילים.

בדצמבר 1990 התקיימו בחירות פעם נוספת והפעם נבחר הכומר ז'אן ברטראן אריסטיד ברוב של יותר משני שלישים מהקולות. אולם באוגוסט 1991 הצביעו 83 נציגי פרלמנט נגדו ורק 11 הצביעו בעדו. חודש אחר כך התקיימה הפיכה צבאית אשר הדיחה את אריסטיד מתפקידו. בעקבות זאת הפעילה הקהילה הבינלאומית אמברגו על האיטי אשר נמשכה עד 15 באוקטובר 1994, היום בו הושב אריסטיד לתפקידו מגלות של שלוש שנים. בשנת 1995 התקיימו בחירות אשר הוחרמו על ידי רוב המפלגות והשתתפו בהן רק% 30 מבעלי זכות הבחירה.

בבחירות שהתקיימו באפריל 1997 השתתפו רק% 10 מבעלי זכות הבחירה.

סיפורה היבש ההיסטורי של האיטי מכסה 300 שנים של דיכוי וסבל, הרוב השחור והמיעוט המולטי מעולם לא זכו ליום של רוגע. 300 שנים של משטרים עריצים (חיצוניים ופנימיים), שנים של בידול מהעולם – שנים של סנקציות מסחריות של העולם, הוצאות להורג , אונס נשים , חיים שלמים ברעב, דלות, מחלות, תמותה בגיל צעיר. 60% אבטלה – מגורים בתת תנאים – אינפלציה של 20%.

קיצוניות בין שכבה מצומצמת של עשירים לרוב העני, 1% של האוכלוסיה מחזיק ב60% של האדמות ואחראי ל44% מהתל"ג. שכר מנימום של כ-2.5 דולר ליום.

לאן היה לאנשים הללו לברוח מרעש האדמה. מיעוט של שירותי רווחה – אפילו רישום אוכלוסין אין לאיתור נפגעים. בתי חולים חסרים ציוד ומיושנים.

והעולם כמנהגו עמד מצד – וכמנהגו ימשיך - בעוד שבוע נשכח הכל – כמו שכבר נשכח הצונמי ובנגלה דש וביאפרה וכל המקומות שכוחי האל האלא של מיליארדים יצורי אנוש שאין להם לא עבר לא הווה ולא עתיד...

* כותב אורח.

לידיעה הקודמת: רעידת אדמה בעוצמה 7 בסולם ריכטר פגעה בהאיטי וגרמה הרס רב ולמספר גבוה של הרוגים