הידען - Hayadan

החיפוש אחר החומר האפל: וימפים לא נמצאו והפיזיקאים בוחנים מועמדים אחרים

סיינטיפיק אמריקן ישראל ·

Summary: עד לאחרונה תלו פיזיקאים תקוות בחלקיקים המכונים WIMPs, אבל בעקבות אכזבות שנחלו ב-2016 הם מפנים את מבטם לכיוונים אחרים

עד לאחרונה תלו פיזיקאים תקוות בחלקיקים המכונים WIMPs, אבל בעקבות אכזבות שנחלו ב-2016 הם מפנים את מבטם לכיוונים אחרים

הדמיה של גלקסיית שביל החלב ובסביבתה הילה כחולה המייצגת את התפוצה המשוערת של החומר האפל
הדמיה של גלקסיית שביל החלב. ההילה הכחולה שמסביבה באה להמחיש את התפוצה המשוערת של החומר האפל סביב הגלקסייה. מקור: ESO/L. Calçada.

מאת לי בילינגס (Lee Billings), הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 08.11.2016

הפיזיקה שוב החמיצה מפגש שתוכנן זמן רב מראש. בחיפושים האחרונים והרגישים ביותר שנערכו עד 2016 אחר החלקיקים שמהם משערים שעשוי החומר האפל – החומר הבלתי נראה שעשוי להכיל 85% מן המסה ביקום – שוב לא נמצא דבר. ייתכן שהחלקיקים החמקמקים האלה, המכונים בקיצור "וימפים" (WIMPs, מילולית: "חלשלושים", ראשי תיבות באנגלית של שמם), מתחבאים טוב יותר מכפי שהעלו בדעתם הפיזיקאים. אבל ייתכן גם שהם אינם קיימים כלל, כלומר שיש פגם יסודי ועמוק בהסברים שבעזרתם אנו מנסים להבין את היקום. מדענים רבים מוסיפים לקוות שגרסאות משופרות של הניסויים ימצאו עדויות לקיומם, אבל אחרים בוחנים מחדש רעיונות וגישות על אודות החומר האפל שבמשך זמן רב נחשבו לבלתי מתקבלים על הדעת.

שתי תוצאות שליליות בקיץ 2016

התוצאה המאכזבת הראשונה בקיץ 2016 באה מניסוי הקסנון התת־קרקעי הגדול (LUX). הניסוי הזה התבסס על מתקן שבמרכזו שליש טונה של קְסֶנוֹן נוזלי שצונן לטמפרטורה של מינוס 100 מעלות צלזיוס. כדי להגן על הגלאי הזה מפני רוב זיהומי הקרינה הוא הוצב בתוך מכל מים ונטמן בעומק של כקילומטר וחצי מתחת לגבעות השחורות של דרום דקוטה. החוקרים חיכו במשך יותר משנה להבזקי אור שהיו אמורים להיפלט מפגיעות של וימפים בגרעיני הקסנון. ב־21 ביולי 2016 הם הודיעו שלא נצפו הבזקים כאלה.

הדיווח המאכזב השני הגיע ב־5 באוגוסט 2016 ממאיץ ההדרונים הגדול, LHC, של הארגון האירופי למחקר גרעיני, CERN. מתקן זה, הממוקם ליד ז’נבה, הוא מאיץ החלקיקים החזק ביותר שנבנה מעולם. החל באביב 2015 ניסו למצוא בעזרתו וימפים באמצעות התנגשויות בין פרוטונים ברמות אנרגיה חסרות תקדים ובתדירות של עד מיליארד התנגשויות בשנייה: תנאים שפרצו את הגבולות שאליהם הגיעה הפיזיקה החלקיקית לפני כן והביאו אותה למחוזות חדשים. בשלב מוקדם של הניסוי גילו שני צוותים חריגה בתוצאות ההתנגשויות התת־אטומיות: אנרגיה עודפת שרמזה על תופעות פיזיקליות חדשות שייתכן שווימפים גורמים להן (אם כי כבר אז, יש להודות שזו הייתה רק אחת בין אפשרויות אקזוטיות נוספות). אלא שככל שמאיץ החלקיקים יצר יותר התנגשויות ונאספו יותר נתונים, החריגה הזאת היטשטשה, דבר שהעיד על כך שהתוצאות המוקדמות לא היו אלא סטיות סטטיסטיות.

שתי התוצאות השליליות האלה יחד הן חרב פיפיות מבחינת חקר החומר האפל. מצד אחד הן הבהירו מגבלות מסוימות בנוגע למסות ולדרגת האינטראקציה של הווימפים שלאורן אפשר לתכנן דור חדש של גלאים שיוכלו להגדיל את סיכויי ההצלחה. מצד אחר, הן שללו חלק מן המודלים הפשוטים והאהובים ביותר של וימפים, דבר שהעלה חששות חדשים שמא מודל הווימפים אינו אלא סטייה בת כמה עשרות שנים מן הדרך הנכונה למציאת החומר האפל.

אדוארד (רוקי) קולבְּ (Edward "Rocky" Kolb), קוסמולוג מאוניברסיטת שיקגו שעזר בשנות ה־70 להניח את היסודות לציד הווימפים, הכריז בעבר ששנות העשרה של המאה ה-21 יהיו "עשור הווימפים". אבל ב-2016 הוא הודה שהחיפוש לא התקדם כמתוכנן. לדבריו, "אנחנו שרויים היום באפלה גדולה יותר מאשר לפני חמש שנים בנוגע לחומר האפל." עד כה, הוא מסביר, תגובתם של רוב התיאורטיקנים הייתה בסגנון "יפרחו אלף וימפים": הם בנו תיאוריות מורכבות ואקזוטיות יותר ויותר כדי להסביר מדוע אף אחד מן הגלאים לא הצליח לגלות את החלקיקים האלה אף על פי שהם אמורים להיות נפוצים כל כך.

"נס הווימפ" בסימן שאלה

למצוד אחר וימפים יש שתי סיבות תיאורטיות הכרוכות זו בזו. הראשונה היא שחלקיקים אלה נגזרים באופן טבעי מאחת ההרחבות הפופולריות ביותר למודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, שלפיו הם היו אמורים להיווצר זמן קצר לאחר המפץ הגדול. השנייה היא שלפי החישובים הישירים ביותר, אם וימפים קדמוניים כאלה אכן קיימים, כַּמוּתָם והתנהגותם בימינו מתאימות כמעט בדיוק לכמויות ולתכונות החומר האפל שעליהן מורות התצפיות. ההתאמה הזאת (המכונה "נס הווימפ") היא הסיבה שבגללה נמשכו החיפושים במשך עשרות שנים. אבל כבר ב-2016 היו תיאורטיקנים שהטילו ספק בתוקפו של המודל הזה.

לדוגמה, ב-2008 הראו ג’ונתן פנג (Jonathan Feng) וג’ייסון קוּמָר, שני פיזיקאים שעבדו אז באוניברסיטת קליפורניה באירוויין, כיצד תופעה המכונה "סופר־סימטריה" יכולה ליצור משפחה היפותטית של חלקיקים קלים הרבה יותר מווימפים ועם אינטראקציות חלשות הרבה יותר עם חומר רגיל מאלה המיוחסות לווימפים. "התוצאה עם חלקיקים אלה היא אותה כמות של חומר אפל שאנו רואים כיום, אבל הם אינם וימפים," אומר פנג. "הרעיון הזה מעורר טלטלה בפיזיקה מפני שהוא עומד על יסודות תיאורטיים טובים לא פחות. אנחנו קוראים לו 'הַנֵּס החף מווימפים'."

מגזרים אפלים: ממלכה נסתרת ביקום

בעקבות היחלשות היסודות התיאורטיים למודלים הפשוטים של וימפים, לצד הרשימה המתארכת של מאמצי הגילוי שכולם נכשלו, התחילו פנג ורבים אחרים לשקול את האפשרות שווימפים הם חלק מתמונה מורכבת יותר: ממלכה נסתרת ביקום, המלאה בחלקיקים אפלים המקיימים אינטראקציות זה עם זה במערך של כוחות אפלים, ואולי מחליפים מטענים אפלים בהבזקי אור אפל. מודלים כאלה, של "מגזרים אפלים" שלמים ביקום, מאפשרים לחוקרים לשחק עם הרבה יותר משתנים, דבר שמאפשר לבנות אותם כך שיתאימו למגבלות העובדתיות ההולכות ומחמירות בעקבות הצטברות של נתונים חדשים על אודות החומר האפל. החיסרון של הגמישות הרבה הזאת הוא שקשה מאוד לבדוק את נכונותם של המודלים האלה.

"עם המגזר האפל אנחנו חופשיים להמציא כמעט כל מה שאנחנו רוצים," אומר דייוויד ספרגל (David Spergel), אסטרופיזיקאי באוניברסיטת פרינסטון. "ללא 'נס הווימפ' שהנחה אותנו בעבר, המרחב למודלים אפשריים עצום. זהו מגרש משחקים שבתוכו איננו יודעים מה לבחור מבין האפשרויות שהוא מציע. כדי לדעת לאן להמשיך נחוצים לנו כעת רמזים נוספים מן הטבע".

המועמדים האחרים: נויטרינו עקר, אקסיונים ועוד

יש פיזיקאים שבעקבות הרמזים מן הטבע נטשו כליל את רעיון הווימפים. לדוגמה, ידוע שהחלקיקים החמקמקים הקרויים נויטרינו מופיעים בטבע בשלוש צורות, או בשלושה "טעמים". לשלוש הצורות האלה אמנם אין די מסה כדי להסביר את החומר האפל, אבל מכיוון שבכל זאת יש להן מסה כלשהי הן בגדר פתח לאפשרות שקיימת צורה רביעית בעלת מסה גדולה יותר, המכונה "נויטרינו עקר" (sterile neutrino). "כמעט כל המנגנונים יוצרי־המסה בחלקיקי נויטרינו מצריכים את קיומם של חלקיקי נויטרינו עקרים, ודי קל להסביר את החומר האפל באמצעות חלק מחלקיקי הנויטרינו העקרים האלה," אומר קֶווֹרְק אָבְּזָגִ’יאָן (Kevork Abazajian), פיזיקאי תיאורטי באוניברסיטת קליפורניה באירוויין.

מועמד קבוע נוסף לככב בהסברים אפשריים של החומר האפל הוא חלקיק היפותטי הקרוי אקסיון (axion). זהו חלקיק שאמור לקיים אינטראקציות חלשות עם חומר רגיל, וההשערה בדבר קיומו הועלתה לראשונה ב־1977 כהסבר וכפתרון לאינטראקציות קוונטיות לא־סימטריות שנראות מסתוריות בלעדיו. כדי להסביר את החומר האפל האקסיונים צריכים להימצא בתחום צר יחסית של מסות ולהיות קלים הרבה יותר מווימפים. "אם לא נמצא וימפים, הפיזיקאים התאורטיים פשוט יעברו להמר על האקסיונים," אומר פיטר גרהם (Peter Graham), פיזיקאי באוניברסיטת סטנפורד.

לבד מווימפים, ממגזרים אפלים, מחלקיקי נויטרינו עקרים ומאקסיונים, יש אפשרויות אקזוטיות עוד יותר שבעזרתן אפשר אולי להסביר את החומר האפל. אלה אפשרויות שהיו ב-2016 בשולי המחשבה הפיזיקלית, והן כוללות חורים שחורים בראשיתיים, ממדים נוספים, והאפשרות שבתיאוריית הכבידה של איינשטיין יש טעות כלשהי.

מה יגלה לנו החומר האפל?

פיזיקאים שונים העוסקים בחומר האפל נוטים להעדיף מועמדים שונים, אבל הבעיה הגדולה ביותר המטרידה רבים מהם אינה שהרעיון יתברר בסופו של דבר כלקוי או כטעות גמורה; הראיות התצפיתיות שלפיהן נראה שהחומר האפל אכן קיים הן ראיות מוצקות ביותר. הבעיה שמטרידה אותם היא שזהותו של החומר האפל פשוט תתברר כבלתי רלוונטית לתעלומות גדולות אחרות בפיזיקה, ושמשום כך פתרון חידת החומר האפל לא יפתח דרכים חדשות לעבר הבנת טבעה האמיתי של הממשות.

"אנו רוצים שהחומר האפל לא רק יתברר כדבר שאכן קיים, אלא שהוא יספק תשובות לבעיות בלתי פתורות במודל הסטנדרטי," אומר ג’סי תָלֶר (Jesse Thaler), פיזיקאי במכון לטכנולוגיה של מסצ’וסטס (MIT). "לא כל תגלית חדשה יכולה להיות גילוי חשוב … כזה שבעקבותיו פתאום מתיישבות התיאוריות זו עם זו הרבה יותר טוב. לפעמים חלקיקים חדשים רק גורמים לך לומר, 'מי הזמין את זה?' האם אנחנו חיים ביקום שבו כל תגלית מוליכה לתובנות עמוקות ויסודיות יותר, או ביקום שחלקים מסוימים שלו משתלבים זה בזה בקלות, אבל לא חלקים אחרים? החומר האפל משאיר מקום לשתי האפשרויות."

החיפוש אחרי 2016

מאז פרסום הכתבה המשיך החיפוש אחר וימפים בגלאים רגישים יותר. ניסוי LUX-ZEPLIN (LZ), יורשו הגדול של LUX, פרסם ביולי 2025 בכתב העת Physical Review Letters את תוצאות 280 ימי המדידה הראשונים שלו. החוקרים לא מצאו עדות לעודף אירועים מעבר לרקע הצפוי, וקבעו את המגבלות המחמירות ביותר עד אז על עוצמת האינטראקציה בין וימפים לבין גרעיני אטומים (המאמר ב-Physical Review Letters).

בספטמבר 2026 דיווחו חוקרי LZ על אירוע בודד בגלאי שקשה להסביר באמצעות מקורות רקע ידועים, הרמז המשמעותי ביותר לחומר אפל שנצפה בניסוי עד אז. מובהקותו הסטטיסטית (2.6 סיגמה) רחוקה מסף 5 הסיגמה הנדרש להכרזה על תגלית, ודובר הניסוי, ריק גייצקל (Rick Gaitskell), הדגיש: "איננו טוענים שראינו חומר אפל" (הודעת משרד האנרגיה של ארה"ב).

הכתבה עודכנה בנובמבר 2026 כדי לשקף מחקר מ-2025 שהמשיך את סדרת התוצאות השליליות בחיפוש אחר וימפים, ורמז ראשוני מספטמבר 2026 שטרם אושר.

שאלות ותשובות

מה הם וימפים?

וימפים (WIMPs) הם חלקיקים היפותטיים בעלי מסה, שמקיימים אינטראקציות חלשות עם חומר רגיל. במשך עשרות שנים הם נחשבו למועמדים המובילים להסבר החומר האפל, משום שלפי החישובים כמותם ותכונותיהם מתאימות כמעט בדיוק לתצפיות.

אילו ניסויים לא מצאו וימפים ב-2016?

ניסוי הקסנון התת-קרקעי הגדול (LUX) בדרום דקוטה הודיע ב-21 ביולי 2016 שלא נצפו בו הבזקי אור מפגיעות של וימפים. ב-5 באוגוסט 2016 דיווחו החוקרים במאיץ ההדרונים הגדול (LHC) של CERN שחריגה שנצפתה בנתונים המוקדמים נעלמה כשנאספו נתונים נוספים.

מהו "הנס החף מווימפים"?

זהו רעיון שהציגו ב-2008 הפיזיקאים ג’ונתן פנג וג’ייסון קומר. לפיו, סופר-סימטריה יכולה ליצור חלקיקים קלים הרבה יותר מווימפים, בעלי אינטראקציות חלשות הרבה יותר עם חומר רגיל, שבכל זאת מסבירים את אותה כמות של חומר אפל שנצפית ביקום.

אילו מועמדים אחרים לחומר האפל נבחנים?

בין המועמדים נמצאים הנויטרינו העקר, צורה רביעית ומסיבית יותר של חלקיק הנויטרינו; האקסיון, חלקיק היפותטי קל הרבה יותר מווימפים; ו"מגזרים אפלים" שלמים של חלקיקים וכוחות. בשולי המחשבה הפיזיקלית נבחנים גם חורים שחורים בראשיתיים, ממדים נוספים וטעות אפשרית בתיאוריית הכבידה של איינשטיין.

האם וימפים התגלו מאז פרסום הכתבה?

לא. ניסוי LZ פרסם ב-2025 את המגבלות המחמירות ביותר עד אז על וימפים ולא מצא עדות לקיומם. בספטמבר 2026 דיווחו חוקרי הניסוי על אירוע בודד שקשה להסביר, אך הם הדגישו שאינם טוענים שגילו חומר אפל.

עוד בנושא באתר הידען

שאלות ותשובות

מה יגלה לנו החומר האפל?

פיזיקאים שונים העוסקים בחומר האפל נוטים להעדיף מועמדים שונים, אבל הבעיה הגדולה ביותר המטרידה רבים מהם אינה שהרעיון יתברר בסופו של דבר כלקוי או כטעות גמורה; הראיות התצפיתיות שלפיהן נראה שהחומר האפל אכן קיים הן ראיות מוצקות ביותר. הבעיה שמטרידה אותם היא שזהותו של החומר האפל פשוט תתברר כבלתי רלוונטית לתעלומות גדולות אחרות בפיזיקה, ושמשום כך פתרון חידת החומר האפל לא יפתח דרכים חדשות לעבר הבנת טבעה האמיתי של הממשות. "אנו רוצים שהחומר האפל לא רק יתברר כדבר שאכן קיים, אלא שהוא יספק תשובות לבעיות בלתי פתורות במודל הסטנדרטי," אומר ג’סי תָלֶר (Jesse Thaler), פיזיקאי במכון לטכנולוגיה של מסצ’וסטס (MIT). "לא כל תגלית חדשה יכולה להיות גילוי חשוב … כזה שבעקבותיו פתאום מתיישבות התיאוריות זו עם זו הרבה יותר טוב.…

מה הם וימפים?

וימפים (WIMPs) הם חלקיקים היפותטיים בעלי מסה, שמקיימים אינטראקציות חלשות עם חומר רגיל. במשך עשרות שנים הם נחשבו למועמדים המובילים להסבר החומר האפל, משום שלפי החישובים כמותם ותכונותיהם מתאימות כמעט בדיוק לתצפיות.

אילו ניסויים לא מצאו וימפים ב-2016?

ניסוי הקסנון התת-קרקעי הגדול (LUX) בדרום דקוטה הודיע ב-21 ביולי 2016 שלא נצפו בו הבזקי אור מפגיעות של וימפים. ב-5 באוגוסט 2016 דיווחו החוקרים במאיץ ההדרונים הגדול (LHC) של CERN שחריגה שנצפתה בנתונים המוקדמים נעלמה כשנאספו נתונים נוספים.

מהו "הנס החף מווימפים"?

זהו רעיון שהציגו ב-2008 הפיזיקאים ג’ונתן פנג וג’ייסון קומר. לפיו, סופר-סימטריה יכולה ליצור חלקיקים קלים הרבה יותר מווימפים, בעלי אינטראקציות חלשות הרבה יותר עם חומר רגיל, שבכל זאת מסבירים את אותה כמות של חומר אפל שנצפית ביקום.

אילו מועמדים אחרים לחומר האפל נבחנים?

בין המועמדים נמצאים הנויטרינו העקר, צורה רביעית ומסיבית יותר של חלקיק הנויטרינו; האקסיון, חלקיק היפותטי קל הרבה יותר מווימפים; ו"מגזרים אפלים" שלמים של חלקיקים וכוחות. בשולי המחשבה הפיזיקלית נבחנים גם חורים שחורים בראשיתיים, ממדים נוספים וטעות אפשרית בתיאוריית הכבידה של איינשטיין.

האם וימפים התגלו מאז פרסום הכתבה?

לא. ניסוי LZ פרסם ב-2025 את המגבלות המחמירות ביותר עד אז על וימפים ולא מצא עדות לקיומם. בספטמבר 2026 דיווחו חוקרי הניסוי על אירוע בודד שקשה להסביר, אך הם הדגישו שאינם טוענים שגילו חומר אפל.