ניתוח של 42 סדרות מדידה מלוויינים מראה ש־84% מאובדן הקרח נטו נבע מהאצת זרימתם של קרחונים אל הים; תרומתם המצטברת לעליית מפלס הים הייתה 3.14 סנטימטרים
יריעות הקרח של גרינלנד ואנטארקטיקה איבדו יחד 11.3 טריליון טונות קרח בין 1979 ל־2023. אובדן זה תרם 31.4 מילימטרים, או 3.14 סנטימטרים, לעליית מפלס הים העולמי. כך עולה ממחקר של צוות IMBIE, שפורסם בכתב העת Scientific Data. הנתון מבוסס על שילוב והצלבה של 42 אומדנים עצמאיים ממדידות לוויין, והוא מתייחס לשינוי נטו במסת הקרח היבשתי בשתי היריעות.
הממצא הבולט אינו רק הכמות שאבדה, אלא הדרך שבה אבדה. לפי ניתוח החוקרים, כ־84% מאובדן המסה המצטבר קשורים לחוסר איזון בדינמיקת הקרח: קרחונים הזורמים מן היבשה אל האוקיינוס הזרימו אליו קרח בקצב מוגבר. כ־16% הנותרים קשורים לשינויים במאזן המסה על פני השטח, הכולל שלג המצטבר על הקרח לעומת אובדן בשל הפשרה ותהליכים אחרים. לכן אין לפרש את החלוקה כאילו רק 16% מן הקרח שנעלם ״נמס״: גם הקרח שנפלט אל הים עשוי להימס שם בהמשך.
כיצד מודדים אובדן קרח במשך עשרות שנים?
צוות IMBIE, שיתוף פעולה בין־לאומי הנתמך בין היתר בידי סוכנות החלל האירופית ונאס״א, שילב נתונים מ־27 משימות לוויין. שיטות המדידה שונות זו מזו: לוויינים מודדים שינויים בגובה יריעת הקרח, שינויים בשדה הכבידה המעידים על שינוי במסה, וכן את מהירות תנועת הקרחונים. החוקרים איחדו את האומדנים תוך התחשבות בתקופות המדידה, בהבדלים בין השיטות ובאי־הוודאות שלהן. הרשומה מתחילה ב־1972 עבור גרינלנד וב־1979 עבור אנטארקטיקה; המספר המשותף, 11.3 טריליון טונות, מתייחס לתקופה שבה ניתן לבחון את שתיהן יחד, 1979–2023.
לפי המחקר, האובדן המצטבר בתקופה המשותפת היה 11,309 מיליארד טונות, עם אי־ודאות מוערכת של 565 מיליארד טונות. תרומת שתי יריעות הקרח לעליית המפלס בתקופה זו הייתה 31.4 מילימטרים, עם אי־ודאות של 1.6 מילימטרים. אנטארקטיקה תרמה 13.3 מילימטרים מן העלייה, והשאר מקורו בגרינלנד. מדובר בתרומה של יריעות הקרח בלבד, ולא בכלל העלייה במפלס הים, שאליה תורמים גם התפשטות מי הים המתחממים ואובדן קרח מקרחונים אחרים.
קרחונים מהירים יותר, ואוקיינוס שמשפיע מלמטה
יריעות קרח צוברות מסה כאשר שלג יורד עליהן ומאבדות מסה כאשר מים זורמים מהן וכאשר קרחונים מעבירים קרח מעבר לקו שבו הם חדלים להיות מעוגנים בקרקע. מי אוקיינוס חמימים יכולים להחליש ולמוסס קרח סמוך לחוף ומלמטה, ולהשפיע על זרימת הקרח היבשתי לכיוון הים. באנטארקטיקה, כל האובדן נטו שעליו מצביע הניתוח מיוחס לשינוי בדינמיקת הקרח; בגרינלנד תרמו גם שינויים במאזן השלג וההפשרה על פני השטח.
השינוי התחזק מאז שנות התשעים. לפי הודעת החוקרים, קצב האובדן השנתי הממוצע בגרינלנד עלה מכ־60 מיליארד טונות בשנות השמונים לכ־264 מיליארד טונות בעשור השני של המאה ה־21. באנטארקטיקה הוא עלה מכ־48 לכ־202 מיליארד טונות בשנה באותן תקופות. אלה ממוצעים לעשורים, ולא תחזית שלפיה כל שנה בעתיד תהיה גרועה מקודמתה.
בשנים 2020–2023 נרשמה האטה מסוימת באובדן הכולל. שלג רב במזרח אנטארקטיקה קיזז חלק מן האובדן במקומות אחרים, ובגרינלנד קיצים מתונים יחסית הפחיתו את ההפשרה על פני השטח. החוקרים מדגישים שתנודות כאלה אינן מבטלות את מגמת האובדן ארוכת הטווח. המחקר מסתיים ב־2023 ולכן אינו מתאר את מצב יריעות הקרח ב־2024–2026.
מה משמעותם של שלושה סנטימטרים?
עלייה של 3.14 סנטימטרים במפלס הים העולמי כתוצאה משתי יריעות הקרח בלבד עשויה להישמע קטנה, אך היא מצטרפת לגורמים אחרים המעלים את המפלס ולתנאי החוף המקומיים. המחקר החדש הוא תיעוד של מה שכבר קרה, ולא חיזוי של גובה פני הים בשנת 2100. חשיבותו היא ביצירת בסיס מדידה ארוך ועקבי לבדיקת המודלים שעליהם נשענות תחזיות עתידיות ולהערכת אי־הוודאות בהן.
גם בישראל יש להבחין בין המפלס העולמי הממוצע לבין מדידות ותחזיות לחופי הים התיכון. שינויים אזוריים, זרמים, תנועת הקרקע ותנאי החוף יכולים לשנות את התמונה המקומית. לכן אין להוסיף אוטומטית את 3.14 הסנטימטרים שנמדדו במחקר לכל נתון מקומי של מפלס הים: אלה שתי דרכים לתאר חלקים של אותה מערכת, על פני תקופות ומקומות שונים.
שאלות ותשובות
האם רוב הקרח אבד בהפשרה על פני השטח?
לא. כ־84% מאובדן המסה נטו מיוחסים להאצת זרימת הקרחונים והעברת קרח מן היבשה לאוקיינוס. יתר האובדן קשור לשינוי במאזן המסה על פני יריעות הקרח, הכולל גם הצטברות שלג.
האם הירידה בקצב האובדן בשנים האחרונות פירושה שהמגמה התהפכה?
לא על סמך הנתונים האלה. בשנים 2020–2023 תנאי שלג וקיץ מסוימים האטו זמנית את האובדן, אך היריעות המשיכו לאבד מסה במבט ארוך טווח. הנתונים במחקר אינם כוללים את השנים שלאחר 2023.
האם המחקר חוזה בכמה יעלה מפלס הים בישראל?
לא. הוא מחשב את תרומת יריעות הקרח לעליית המפלס העולמי בעבר. תחזית לחופי ישראל מחייבת גם נתוני מפלס אזוריים וגורמים מקומיים.
המאמר המדעי
Mass balance of the Greenland and Antarctic ice sheets from the 1970s to 2023, Scientific Data
עוד בנושא באתר הידען
- דב רוזן: להיערך לעלייה של 2 מטרים במפלס הים
- צבע הלשלשת מגלה מהחלל מה אוכלים פינגוויני אדלי
- יום כדור הארץ: מחקר חדש מראה באיזו מהירות הקרחונים באנטארקטיקה נמסים
- אובדן קרח פתאומי גם באנטרקטיקה
- להתכונן לעליית פני הים ולחסוך מיליארדים
מקור: סוכנות החלל האירופית; אוניברסיטת נורת׳מבריה.