המהפכה הירוקה נגד דת"פ

מתוך קבלת הנתונים במחקר יש להסיק כי הכוון הנכון יהיה שילוב של שיטות חדשניות בחקלאות מסורתית, שילוב שייתן מענה כלכלי וסביבתי כאחד

במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 התחולל תהליך שהוגדר כ "מהפכה ירוקה". עיקרו של התהליך היה בפיתוח שיטות דישון, השקיה, מחזור זרעים, התאמת גידולים לאזורי אקלים ופיתוח שיטות עיבוד מכני. כתוצאה מהמהפכה הירוקה גדל כושר היצור של שטחי החקלאות במאות אחוזים, גידול שאפשר הזנת מיליוני תושבים "חדשים".

עכשיו מסתבר כי למהפכה הירוקה היה חלק חשוב במיתון פליטת דת"פ, (וכתוצאה מכך מיתון ההתחממות העולמית?)

חוקרים בהנהגת ג'ניפר בורני Jennifer Burney, מ "מדעי האדמה בסטנפורד" Stanford Earth scientists ביצעו מחקר עבור ‫ Program on Food Security and the Environment מפרסמים את ממצאיהם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences. על פי החוקרים, המהפכה הירוקה חסכה פליטת 590 מיליארד מ"ק דת"פ.

החיסכון העיקרי בפליטות נובע מהפחתת הצורך להסב שטחים חדשים לשטחי חקלאות, תהליך שבאופן מסורתי ואופייני כרוך בכריתת יערות, שריפת שטחי חורש ושטחי בור. ברוא יערות ושריפות הם אחד הגורמים החשובים לפליטת גזי חממה, ובעיקר דת"פ.

החוקרים מעריכים כי ללא המהפכה הירוקה הייתה גדלה פליטת הדת"פ העולמית בשיעור שליש מכמות הפליטות מתחילת המהפכה התעשייתית (1850), כדי להקל על חישוב סך הפליטות מדדו החוקרים את שלושת הגזים העיקריים דת"פ, מתאן ותחמוצת חנקן שביחד שוקללו לשווה ערך של השפעת הדת"פ על האטמוספרה (התחממות).

כיום "אחראית" החקלאות ל כ 12% מהפליטות (ב"אשמת" האנושות), למרות ששימוש בדשנים הגביר את הפליטות מחקלאות, אין ספק כי החלופה - שריפת יערות ושטחי אחו הייתה גורמת לפליטות גדולות בהרבה. בכל פעם שמבורא יער (ונשרף) הדת"פ שהיה חלק מהמסה הביולוגית מוצא דרכו לאטמוספרה. שיפור שיטות העיבוד הביא להקלה על הצורך בשדות חדשים מה שהפחית את הפליטות ב-13 מיליארד טון דת"פ כל שנה.

כדי להעריך את השפעת המהפכה הירוקה על שינויי האקלים השוו החוקרים את סך התוצרת החקלאית בין 1961 ל 2005, מול האפשרות (המשוערת) של חקלאות מסורתית עם שיפור קל בכמות היבול וגידול בשטחים. לדבריהם "מאחר והגידול באוכלוסיה נמשך היה נוצר מצב של רעב (במספרים גדולים הרבה מהקיים) ותמותה המונית". זאת למרות ניצול שטחי חקלאות הולכים וגדלים ב מיליארדי דונמים, כלומר שוב, המהפכה הירוקה "חסכה" פליטת 590 מיליארד טון גזי חממה. ללא המהפכה הירוקה היו הפליטות מסתכמות בכ-30% יותר,

כאשר בודקים את עלויות המחקר והפיתוח החקלאי מתברר כי כל דרך אחרת למניעת פליטות עולה … פי שלוש. לפי חשבונם של החוקרים "כל דולר שהושקע במחקר ושיפור שיטות עיבוד חקלאי (מאז 1961) חסך פליטה של שליש טון גזי חממה ". זהו מחיר נמוך בהרבה בהשוואה לשיטות (אחרות) לכידה ומניעת פליטות של דת"פ.

לפיכך טוענים החוקרים כי : "המחקר מזים את הטענה כי חקלאות מודרנית גורמת לפגיעה סביבתית יותר מחקלאות מסורתית",

אחרי כל היתרונות מכירים החוקרים במלכוד, שכן שיפור השיטות והפקת יבולים גדולים יכול לחולל תהליך שבסיסו בשאיפה "להרוויח יותר" ולכן להתפשטות על שטחים חדשים כלומר שוב ברוא יערות ושטחי בור ושריפתם, לכן יש לחזור ולהדגיש כי שיפור שיטות עיבוד יבוא יחד אם מאמצי שימור הסביבה.

היתרון האקלימי של המהפכה הירוקה לא היה מתוכנן לפיכך, המסקנה הסופית של החוקרים היא כי שיפור שיטות עיבוד חקלאי ומחקר לקבלת יבולים גבוהים חייבים להוות חלק מהמדיניות הכללית להפחתת פליטות גזי חממה.

יורשה לי להוסיף (בנימה אישית) כי אצל מי שראה את שטחי התירס על פני מאות קמ"ר, את הרפתות ולולי הענק, את מטעי התפוחים והכרמים שמשתרעים למלוא העין, אצל מי ששמע וראה את התפשטות המחלות שמשמידות יבולים ואת המגיפות שתוקפות משקי חי, בין היתר בגלל החקלאות המתועשת, יתעורר יותר מספק קל לגבי המסקנה הסופית והגורפת של המחקר.

החוקרים - אמריקאים, המחקר - מתפרסם בירחון אמריקאי, לכן יתכן ויש כאן ניסיון להצדיק או לתרץ את ה"מונוקולטור", חקלאות שמתבססת על גידול אחד ואחיד על פני שטחי ענק, שיטה שיש בה חסרונות רבים - סביבתיים ואחרים. לכן, מתוך קבלת הנתונים במחקר יש להסיק כי הכוון הנכון יהיה שילוב של שיטות חדשניות בחקלאות מסורתית, שילוב שייתן מענה כלכלי וסביבתי כאחד
שכן, כמו שנאמר כבר הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסייה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסייה האנושית למען הסביבה.