באי חוף הרצלייה היו עדים לפני כשנה להופעה שלא נראתה בים התיכון מזה יותר מ 300 שנים. המופיע היה לוויתן אפור
כל קיץ סובלים הטובלים בחופי הים התיכון מצריבותיה של החוטית הנודדת, מדוזה שנדדה לים התיכון דרך תעלת סואץ. יש נודדים רבים אחרים שחצו את התעלה והשפעתם על הסביבה הימית אינה מסבה נחת לדייגים ולחוקרי הים.
נודד אחר בתכלית נצפה מול חופי הרצליה בשנה שעברה ועורר תשומת לבם של חוקרים בעולם כולו, באי חוף הרצלייה היו עדים להופעה שלא נראתה בים התיכון מזה יותר מ 300 שנים. המופיע היה לוויתן אפור, בני מינו ניצודו והוכחדו, נשארו רק נציגים בודדים באוקיאנוס השקט, נציגים שבעקבות הגנה על היונקים הגדולים התרבו וכיום מהווים אוכלוסיה בריאה.
כנראה שהלוויתן האפור באוקיאנוס השקט מהווה תת-מין שונה מזה שהיה באטלנטי, לכן מעריכים כי הלוויתן שנצפה בהרצליה היה בן לאוכלוסית האוקיאנוס השקט שניצל את הפשרת הקרח בחוג הקוטב הצפוני כדי לנדוד מהאוקיאנוס השקט לאוקיאנוס האטלנטי ולים התיכון, אחרי שנצפה בהרצליה היה דווח על לוויתן אפור מול חופי ספרד (כנראה אותו פרט). הסיכוי לפרט בודד (או אוכלוסיה קטנה) לשרוד מאז המאה ה18 מבלי להתגלות …. אפסי.
כך גם הסיכוי לפרט בודד לנדוד מהאוקיאנוס השקט דרך האוקיאנוס ההודי סביב דרום אפריקה. כדי לנדוד מצפון האוקיאנוס השקט לצפון האוקיאנוס האטלנטי יש צורך בשני גורמים עיקריים, הראשון : יש צורך באפשרות מעבר - הפשרת קרח שתפתח את המעבר הימי ממערב למזרח, הגורם השני … סיבה לנדידה : זרמים, מזון וכו'.
מסתבר ששני הגורמים מתקימים: משנה לשנה שטחים גדולים יותר של קרח נמסים ופותחים את המעבר המקשר בין החלקים הצפוניים של האוקיאנוס השקט והאוקיאנוס האטלנטי. המעברים מתאפיינים בזרמים שכוונם מזרחה וכך נסחפים יצורים זעירים מזרחה - יצורים זעירים הם פלנקטון (זואו ו פיטו ) שמשמשים כבסיס בשרשרת המזון באוקיאנוסים. בעקבות היצורים הזעירים נודדים דגים ויונקים שעד היום לא היו בצפון הא' האטלנטי או שנעלמו ממנו לפני זמן רב.
כך כנראה סיפורו של הלוויתן האפור שנראה בחופי הרצליה, שניצל את הפשרת הקרח בחוג הקוטב ועקב אחרי שפע והיצא של מקורות מזון חדשים, שכן בעקבות הפשרת הקרח מתקיימת מה שחוקרים מתארים כ "פלישה ימית" שמסכנת את אוכלוסיות הדגים באוקיאנוס האטלנטי.
חיל החלוץ של הפלישה היא כנראה אצה: (Neodenticula seminae) ששיכת לקבוצה הגדולה של פיטופלנקטון, על פי עדות ממאובנים לא התקיימה האצה באוקיאנוס האטלנטי מזה 800 אלף שנים. היום נמצאת האצה בקירבה לניו יורק והחוקרים מגדירים את פתיחת המעבר בקרח כ "פתיחת תיבת פנדורה", שכן מינים רבים שעברו ממערב למזרח יפגעו במאזן הימי ובשיווי המשקל המתקיים באוקיאנוס האטלנטי.
התהפוכות בחיי האוקיאנוס מתועדות ע"י חוקרים ממכוני מחקר רבים ונחקרות במסגרת מיזם Climate Change Impacts on Marine Ecosystems: Research Results. חוקרים שמשתתפים במיזם מדגישים את הסכנה "שבזרם המינים מזרחה" ואומרים כי הנודדים החדשים יתחרו במינים מקומיים כמו סלמון, בקלה ואחרים.
בגלל כווני הרוח והזרמים (מזרחה) הפלישה היא חד כווונית כלומר מהשקט לאטלנטי, שלא כמו הלוויתן ששוחה בכחות עצמו, האצה ש"אוהבת" קור לא יכולה היתה להגיע בדרך אחרת אלא רק בעזרת הזרמים בחוג הארקטי. עדויות ממאובנים מראות כי הפעם האחרונה שהיה מעבר מינים בין האוקיאנוס השקט לאוקיאנוס האטלנטי היתה לפני כשני מליון שנים.
תקופה בה התרחשה פלישה רבתי ששינתה לחלוטין את המערכת האקולוגית בצפון הא' האטלנטי. בנוסף לפלישה מערב נמצא כי מינים רבים נעים צפונה (כאשר המים מתחממים).
מס' מיני הדגים בים הצפוני עלה מ 60 ל 80 תוך פחות מ 20 שנים, מאחר ואחד הגורמים לפרסום הדו"ח היתה הופעת הלוויתן בהרצליה, ממשיכים החוקרים ומתיחסים לים-התיכון ואומרים כי בגלל ההתחממות ובגלל שהים-התיכון מהווה אגן סגור בו אין לחובבי הקור מרחב בריחה. 75 מינים יהיו בסכנה ושישה יכחדו ! כלומר : נוסף לסכנה שמהווה ה"פלישה הלספסיאנית" (דרך תעלת סואץ), נוסף לדייג הפראי שפוגע באוכלוסיות דגים, מהווה ההתחממות סכנה ממשית לחיים בים התיכון.
האם יש צורך להזכיר כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה !