הידען - Hayadan

‫הרהורים – מזון מהונדס גנטית-מיתוס ועובדות / ברכה רגר ואורי קוגן‬

סיינטיפיק אמריקן ישראל ·

Summary: מזון מהונדס בהנדסה גנטית אמנם מעורר פחד רב, אך לא כדאי להתעלם מן התועלת הטמונה בו   המזון הוא הבסיס לקיום עולם החי והצומח ואנו מייחדים לו חלק גדול מחיינו. היה אפשר לצפות שככל שהאנושות שבעה יותר, כן היא תצטרך לייחד פחות זמן לנושא המזון, אבל מקומו של המזון בשיח הציבורי רק הולך וגדל. אחד הנושאים הממקד עכשיו את מרב תשומת הלב הוא הרכב המזון והשפעתו של בריאותנו. במשך שנים…

מזון מהונדס בהנדסה גנטית אמנם מעורר פחד רב, אך לא כדאי להתעלם מן התועלת הטמונה בו

 

המזון הוא הבסיס לקיום עולם החי והצומח ואנו מייחדים לו חלק גדול מחיינו. היה אפשר לצפות שככל שהאנושות שבעה יותר, כן היא תצטרך לייחד פחות זמן לנושא המזון, אבל מקומו של המזון בשיח הציבורי רק הולך וגדל. אחד הנושאים הממקד עכשיו את מרב תשומת הלב הוא הרכב המזון והשפעתו של בריאותנו. במשך שנים רבות פיתחה תעשיית המזון מוצרים רבים שמטרתם למשוך את הקונה ולעורר את תיאבונו. ההתפכחות החלה בעקבות העלייה בשיעור מחלות הסרטן, הלב, כלי הדם ומחלות המעיים, ואז המטוטלת נסוגה לאחור. לא עוד מזון מתועש אלא רק מזון אורגני, טבעי. הקיצוניות הזאת הביאה להתפתחותן של תנועות המתנגדות למזון מהונדס בהנדסה גנטית, כשחלק מן הטיעונים שלהן אינם מבוססים כלל.

 

השבחת יבולים על ידי הכלאה יזומה רווחת שנים רבות בתרבות האדם, והביאה להישגים מרחיקי לכת בחקלאות. ואולם, בשנים האחרונות התפתחה ההנדסה הגנטית, המאפשרת לשנות באופן מבוקר את הדנ"א של אורגניזמים שונים. כשהשינוי נעשה לשם השבחת יבולים חקלאיים התוצר הוא "מזון מהונדס גנטית". מבחינה מעשית, התהליך כרוך בהעברת גנים מצמח אחד למשנהו, כך שמתקבל צמח טרנסגני, המועשר באופן מכוון בתכונה רצויה חדשה.

 

עוד בנושא באתר הידען

השימוש המסחרי במזון מהונדס גנטית החל ב-1994 על ידי חברת Calgene, שנרכשה על ידי ענקית הביוטכנולוגיה בצמחים, מונסנטו. מונסנטו פיתחה מאז מוצרים מהונדסים רבים שהם בעלי תכונות משופרות כמו גידול מהיר, עמידות בפני מזיקים, או מועשרים במרכיבי מזון רצויים.

בארה"ב סוגים רבים של מזון מהונדס גנטית אושרו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני והתקבלו בציבור ללא התנגדות. למשל, מדענים פיתחו זן של אורז טרנסגני היפואלרגני, שהחליף את האורז הטבעי שהוא אלרגן חזק, בעיקר בקרב ילדים. לעומת זאת, באירופה התפתחה במהירות התנגדות ציבורית למזון המהונדס. בבריטניה, לורד מלצ'ט, פעיל חברתי וסביבתי, שהיה גם ממנהיגי "גרינפיס", הנהיג הפגנות סוערות נגד גידולים מהונדסים שהשפיעו על דעת הקהל. תרמו לכך כמה פיתוחים של מזון מהונדס שהתבררו כמזיקים. לדוגמה, בתחילת שנות ה-90 ניסתה חברת פיוניר האמריקנית לשפר את הערך התזונתי של סויה המיועדת להזנת בעלי חיים, על ידי החדרת גן שמקודד חלבון עשיר בחומצה האמינית החיונית מתיונין, שריכוזה בסויה נמוך. אך התברר שהסויה המהונדסת אלרגנית ופיתוחה הופסק. ב-1999 התברר שבתנאי מעבדה, אבקנים מתירס מהונדס הזיקו לפרפר הדנאית המלכותית. ממצאים אלה ואחרים סייעו להתפתחות דעת קהל ביקורתית כלפי מזון מהונדס, המכונה לעתים "מזון פרנקנשטיין".

המחלוקת שהתפתחה בין ארה"ב לבין האיחוד האירופי קשורה גם לשיקולים כלכליים ופוליטיים. כך, בעוד שהפיתוח של מזון מהונדס נעשה כמעט באופן בלעדי בארה"ב, מדינות האיחוד האירופי צמצמו מאוד את היבוא של גידולים מסוימים, בייחוד כשהתברר שבארה"ב היו מקרים של ערבוב בשדה בין גידולים מהונדסים ובין גידולים לא מהונדסים. בישראל חל איסור על גידול צמחים מהונדסים למטרות מסחריות, אך יש יבוא של מוצרים מוגמרים המכילים רכיבים מהונדסים בהנדסה גנטית וכן שימוש בתעשיית המזון בחומרי גלם מיובאים המהונדסים גנטית.

עומדת כאן אפוא דילמה מורכבת. מצד אחד נשקפת סכנה מפיתוחים ויישומים בלתי אחראיים. ומצד אחר, הנדסה גנטית מגדילה את כמות היבול ליחידת שטח; משפרת את עמידותם של הגידולים בתנאי עקה; מאפשרת פיתוח עמידות מפני מזיקים שונים; משפרת את האיכות התזונתית של היבולים ומאריכה את חיי המדף של פירות וירקות. כל זה כשבארצות מתפתחות יש אובדן גבוה של יבולים בעוד שקצב גידול האוכלוסייה גבוה, ניכר מחסור חמור במזון והרעב שכיח. זו תהיה טעות להפסיק את הפיתוח של מזון מהונדס, שמטרתו להביא תועלת מרובה לאנושות. הפסקת הפיתוח של מזון כזה תהיה בבחינת "לשפוך את התינוק עם המים". חשוב להתקדם במחקר, אך תוך הקמת מנגנוני בקרה ומעקב קפדניים אחר כל פיתוח ויישום.

_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

מאמר נרחב בנושא מזון מהונדס גנטית יופיע בגיליון הבא של סיינטיפיק אמריקן ישראל שייוחד למזון ולבריאות – העורכים

על המחברים

אורי קוגן הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, ומייסד קרן קוגן המסייעת לסטודנטים לתארים גבוהים בפקולטה להשתתף בכנסים בחו"ל.

ברכה רגר, פרופסורית אמריטוס למיקרוביולוגיה ולאימונולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, נשיאת אורט ישראל ויו"ר המועצה האקדמית של אורט ישראל. כיהנה כמדענית הראשית של משרד הבריאות והייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה.

 

הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל