בימים אלה כשנשיא ארה"ב פוטר עצמו מאחריות לנזקי ההתחממות העולמית, ראוי לזכור כי ארה"ב אמנם גדולה וחשובה אבל גם נשיא בור אינו כל יכול. זה מכבר הכריזו גאולוגים על התקופה הגאולוגית ה״אנושית״ (Anthropocene)
בימים אלה, שוב מתפרסמים נתונים מעציבים על ההכחדה השישית שנגרמת ע"י האדם ולכן שמה יהיה "ההכחדה האנושית״, וזו בהחלט לא מחמאה למין האנושי.
בימים אלה, שבה ועולה ביתר שאת בעיית ההתחממות העולמית. יחד עם רבים אחרים שעוסקים בסביבה גם אני התחלתי להתייחס להתחממות העולמית בסוף שנות השמונים כשלעולם המדעי היה ברור מי האשם הישיר בהתחממות, כמו גם הצורך החיוני למתן את ההתחממות ותוצאותיה.
הצטרפתי למחנה המזהירים. היתה זו תקופה בה היו מי שהתיחסו לדיון על שינויי אקלים כבדיחה. בשנות השמונים כשהחלו להתפרסם סקרים ומחקרים על ההתחממות העולמית היו מי שהתבדחו על הנושא. סנטורים אמריקנים טענו שכל שיקרה הוא ״שינוי אורח חיים של אנשים״, משהו בנוסח ״לא נורא אם במקום אורז יגדלו דגים"...
אלא שמהר מאוד גם האמריקנים החלו לסבול בביתם מ״נחת הזרוע״ של ההתחממות ושינויי האקלים, כמו למשל גלי חום, תקופות בצורת וסופות ברד הרסניות שמבשרות תופעות אקלים קשות יותר. תופעות אלה גרמו לרבים מהספקנים לשנות עמדה ולהצטרף לקהל הולך וגדל שקורא ליוזמות שיעצרו את הפגע.
בסביבתנו המיידית אנחנו עדים להשלכות של ההתחממות העולמית בצורה של תקופות בצורת ויובש שפוגעות באדם ובטבע ובמקביל סופות גשם, הצפות ושטפונות באזורים שלא הכירו תופעות כאלה. יש המייחסים את המלחמה בסוריה לתקופות בצורת ארוכות והרסניות שגרמו למיליוני איכרים לאבד את מקור מחייתם.
ביולוגים ואקולוגים התריעו תחילה על פגיעה חמורה בחיות בר והכחדת מינים בצטטם את ההתחממות כאחת הסיבות, בנוסף לפעילות אנושית פוגענית כמו ״כיבוש״ שטחי מחיה, צייד פראי והפצת מינים פולשים - כלומר הפעילות האנושית מהווה גורם מרכזי וכמעט יחיד לפגיעה הסביבתית.
מהר מאוד חילחלה ההבנה כי אם לאנשים לא אכפת מהטבע, יש להבהיר כי סיכוני הפגיעה בטבע גורמים לפגיעה ישירה באוכלוסייה האנושית. מדעני האקלים הבהירו לכולם כי האנושות אינה רק הגורם אלא גם הקרבן שנפגע מההתחממות ויתר המפגעים הנלווים אליה.
בשנות השמונים כשהתחיל הדיון על ההתחממות העולמית, היו פיקפוקים והיסוסים כשהשאלה העיקרית היתה: איך אפשר לחזות שינויי אקלים למאה השנים הבאות בעוד שאין חיזוי ברור ובטוח למזג האוויר מחר או מחרתיים? אלא שבעוד שקובעי מדיניות הגיבו ברוח פושרת לסיכונים, סימני ההתחממות התגברו והפגינו את נוכחותם המאיימת בעולם כולו. גם טענת מדענים כי הסיבה העיקרית להתחממות היא פליטות מזהמים, קיבלה חיזוק שאינו ניתן להזמה. תוך כשלושים שנים החלו להופיע תופעות שהבהירו את הסכנה. ערי חוף, איים ואזורים שטוחים החלו להתכסות במים, חופים בארצנו הולכים ונהיים צרים (גם בגלל ״שוד״ חולות), סערות בים מרימות גלים ששוטפים ומציפים רחובות, אזורים שהיוו ״סל-דגנים״ הפכו למישורים צרובי יובש ואבק, המידבור התרחב ועוד ועוד תופעות הרסניות.
ההתחממות כבר כאן ולכל הנסיונות הפושרים לעצרה יש במקרה הטוב סיכוי למתנה, בטח לא לעצרה.
לכן נשאלת השאלה: מה בכל זאת ניתן לעשות ?
- ניתן לחדול מהשמדת שוניות האלמוגים בחופים, לעצור את ביעור יערות המנגרובים, אלה גם אלה מהווים ״גני ילדים״ ליצורים ימיים וגם מגן מפני סערות וגלים.
- ניתן לעצור את ביעור יערות העד באזורים המשווניים יערות אלו מהווים מאגר עצום של מגוון ביולוגי וגם סופחים פחמן דו-חמצני ועל-ידי כך ממתנים את ההתחממות.
- ניתן עצור את הפגיעה באזורים לחים (wetlands) שמהווים מסנן לזיהום שהאדם מזרים למקורות מים.
- חובה להפסיק לזהם את הסביבה הימית באשפה ובפלסטיק. הזיהום פוגע בדגה, כלומר במאגר מזון חשוב וחיוני.
- ניתן וחובה לעצור את תהליך המידבור בגלל שיטות עיבוד הרסניות. גם אם אני אישית אוהב את המדבר, הרי שיש מדבריות גדולים ויפים ואין צורך ליצור שטחי מדבר נוספים.
- נכון להתקדם במהירות ולעבור להפקת יותר ויותר אנרגיה ירוקה מהשמש והרוח.
אלה פעילויות ומיזמים שיתבצעו בקנה מידה עולמי, אבל גם כל אחד בביתו יכול להוסיף למאמץ ע"י הפרדת אשפה, חיסכון בחשמל ובדלק, רכישה נבונה שתמנע זריקת מזון בפרט ומוצרי צריכה בכלל. מעל לכל ניתן, חשוב וחיוני לחדול מתרבות הצריכה המעוותת.
והכרגלי, הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.