בלוג חד פעמי * למרות שמפרסמים משלמים אחוז אחד ממה שהיו משלמים על אותה חשיפה ל-YNET או וואלה, אתר הידען ימשיך לעדכן בחדשות החשובות באמת
כעורך האתר התראיינתי הערב (ג') אצל נפתלי מנשה בתוכנית גיגה ב', תוכנית ההייטק והאינטרנט של רשת ב '. זו גם הזמדנות לברך על התוכנית החדשה כוללת בין היתר דיווחים שבועיים בנושאי מדע בכלל וחלל בפרט מפי כתבי רשת ב' ונציגי אתרים (שי צוקר מהאגודה הישראלית לאסטרונומיה).
סיפרתי בקצרה את נסיבות הולדת האתר, שהיה אחד הראשונים ברשת, הפרידה מ-IOL בעקבות המיזוג עם וואלה, ותכניו של האתר. כאן באמת המקום להודות לאלפי הגולשים הנכנסים לאתר מדי יום ומחפשים אחר חדשות חמות וגם אחר ידיעות ומחקרים בארכיון העמוק של האתר המונה (על שתי גרסאותיו) כ-7,000 מאמרים. אני לא בטוח שאתרים אחרים סקרו עד כה את משבר ההשכלה הגבוהה, את הגנום האנושי (מעבר להייפ של אותו רגע), את משימתו של אילן רמון לפני האסון ולאחריו. ברור שסיקור נקודתי היה לכל האירועים הללו בכל כלי התקשורת אך לא בעומק אליו הם זכו באתר הידען.
לאחר מכן נשאלתי שאלה טריוויאלית לכאורה, האם אני מתפרנס מהאתר? מה שנראה סביר לאתר ייחודי, אילו היה פעיל למשל בשפה האנגלית או הצרפתית. בארץ מדע שווה אחוז אחד מאסטרולוגיה, לפחות בכספי המפרסמים.
לא הארכתי כמובן, אבל בדף זה אשמח לשתף אתכם באחד האבסורדים הגדולים של האינטרנט בישראל, ואתם מוזמנים להגיב בטוקבקים. אל דאגה, אאשר כל הודעה שתיכתב על ידי אדם ולא על ידי רובוט, הבקשה לאישור לפחות חלקית נובעת מהצורך לסנן הודעות זבל.
בימים של אירועים כגון משימות מעבורת, ליקויי חמה, הכרזות חשובות בתחום הגנום וכו'. מספר הגולשים מטפס. וכל זאת באופן מעשי בהתנדבות כי גם אם לוקחים את תעריפי הפרסום היום - 4 דולר לאלף חשיפות, זה מה שמקבלים ב-YNET או בוואלה. משום מה לאתרים הקטנים נשארו המפרסמים הדלפונים והסכום שמגיע בסופו של דבר לאתר בגודל בינוני, לא מאפשר יותר מאשר תשלום לאיחסון ותשלומי בלת"מ. היכן אלפי השקלים שהיו מגיעים לאתר אילו היה משתייך לאחת משלושת משפחות התקשורת? למה אתרים קטנים צריכים לקבל אחוז אחד.?
איפה איגוד האינטרנט שידאג לאתרים הקטנים במקום לדאוג לבעלי הממון? הדבר היחיד שהם יכולים לעשות היה להכפיל את דמי החידוש השנתיים של הדומיינים. איזו עזרה אתם יכולים לספק לבעלי האתרים תמורת ההכפלה הזו?
החוצפה הגדולה ביותר אלו משרדי האינטראקטיב, וגם רשתות הפרסום שמנתבות לאתרים כאלה פרסומות של בתי קזינו וקורסים לספרדית שמשלמים סנט לאלף חשיפות ומשלמים סכומים מגוכחים של 50 שקל לחודש וטוענים שאם ארשה פופאפים אוכל להכפיל את ההכנסה (ולאבד חצי מהגולשים).... ולצערי פרט לגוגל ומרלין, רוב הפרסום לאתרים הקטנים עובר דרך אותן רשתות שגוזרות עוד קופונים בדרך.
כל כך מרגיז לראות שיש קמפיינים מתאימים לקהל היעד של האתר אבל את הקופונים מהם גוזרים רק נציגי שלושת משפחות התקשורת ב-YNET, וואלה ו-NRG. התירוץ פשוט - לא כדאי לדבר עם מאה אתרים אם אפשר לדבר עם 4-5. הולכים על ההמונים ובכך מפספסים נישות, כלומר לוקחים את השיטות שעובדות בטלוויזיה וממשיכים באינטרנט, כמו שאלו שבנו את המכוניות הראשונות בנו אותן בצורה של כרכרה, רק ללא הסוסים.
אני יודע שאם המפרסם מבקש ממשרד האינטראקטיב אתר מסוים, הם יפרסמו בו, לא יכול להיות שחבורה של אנשים שמדברים בשפה מצחיקה שלמדו בבית ספר לפרסום שאם מתרגמים אותה לעברית נכונה, הרי רובה בלון מלא באוויר חם, ושכל הכנסותיהם הם מתיווך בין 4-5 לקוחות ל-4-5 מדיות ולא מעבודה אמיתית, יקבעו את גורל האינטרנט הישראלי וישכפלו את הצלחת משפחות התקשורת גם אליו במקום להגביר את הפלורליזם.
בעיה נוספת הרבה אנשים חושבים על הציבור הישראלי שהוא רדוד, וכדאי לספק לו רק זבל, רכילות או אסטרולוגיה. לצערי אותם אנשים הם גם היושבים על ברזי הפרסום, ומשום מה גם החכמים שבהם חושבים שהם יוצאי הדופן ולכן לא כדאי להשקיע במגזר הזה.
אז נכון שיש גוגל ומרלין (והיום היתה מסיבת עיתונאים על הכרזת גוגל אדסנס בעברית - למרות שהמערכת פועלת כבר שנתיים), אבל הם אינם תחליף ככל הנראה לפרסום ישיר לקהל המטרה, ולשותפות בקמפיינים לפי מספר הצפיות ולא לפי הקלקות, או חמור מכך לפי קניות ועוד מעט יימצא מישהו שידאג שבעלי האתרים יקבלו את הנגזרת החמישית מהפרסום, הוגן למשלן להתפשר על מחצית מהתעריף שמשולם לאתרים הגדולים אבל אחוז אחד, אם בכלל מדברים איתנו?