הידען - Hayadan

מאמר של פרופ' הנדריק ברוינס מאוניברסיטת בן גוריון זכה להימנות על "בחירת העורכים" של כתב העת Science

אבי בליזובסקי ·

Summary: עמד בראש קבוצת חוקרים אירופיים שחשפו ממצא חדש לפיו צונאמי הרסני הכה באי כרתים בים האגאי בתקופת הציוויליזציה המינואית לפני כ-3.500 שנה בחפיפה לאירוע התפרצות הר הגעש בסנטוריני הסמוכה כתב העת היוקרתי 'סיינס' (Science magazine) בחר במאמרו האחרון של פרופ' הנדריק ברוינס מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושותפיו למחקר, כמאמר מצטיין במסגרת המדור "בחירת העורכים" בגיליונו החדש. המאמר חושף ממצא חדש לפיו צונאמי הרסני הכה באי כרתים בים האגאי בתקופת הציוויליזציה המינואית…

עמד בראש קבוצת חוקרים אירופיים שחשפו ממצא חדש לפיו צונאמי הרסני הכה באי כרתים בים האגאי בתקופת הציוויליזציה המינואית לפני כ-3.500 שנה בחפיפה לאירוע התפרצות הר הגעש בסנטוריני הסמוכה

כתב העת היוקרתי 'סיינס' (Science magazine) בחר במאמרו האחרון של פרופ' הנדריק ברוינס מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושותפיו למחקר, כמאמר מצטיין במסגרת המדור "בחירת העורכים" בגיליונו החדש. המאמר חושף ממצא חדש לפיו צונאמי הרסני הכה באי כרתים בים האגאי בתקופת הציוויליזציה המינואית לפני כ-3.500 שנה. הצונאמי התחולל בעקבות התפרצויות של האי סנטוריני, שהיה האסון הוולקני הגדול במזרח אזור המזרח התיכון, במהלך 12.000 השנים האחרונות. פרופ' ברוינס הוא חבר סגל במחלקת אדם במדבר במכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

בתקציר המאמר המדעי, כפי שהופיע בסיינס, כותבים ברוינס ושבעה מעמיתיו – כולם מאוניברסיטאות מכובדות באירופה כי ההתפרצות העצומה של הר הגעש באי סנטוריני שבים האגאי במהלך האלף השני לפני הספירה היה האירוע הוולקני הגדול של תקופת ההולוקן באיזור מזרח הים התיכון. ההתפרצות היתה הרת אסון לישובים המינואים בסנטוריני, אך דרך השפעתו של האסון על תושבי איים ואיזורים סמוכים עדיין לא ידועה. ההשערה של יצירת הצונאמי הוצעה אך היו לה עדויות מעטות בלבד. העדר עדויות מוצקות לצונאמי מהווה חידה בעיקר בכרתים, שבה הופיעו ישובי חוף בשלהי התקופה המינואית ההתפרצות בסנטוריני.

המאמר כולל דיווח על משקעים שנוצרו כתוצאה מאירוע צונאמי גיאו ארכיאולוגי בפאלאיגאסטרו בצפון מזרח כרתים. משקעים אלו מאופינים בתערובת של חומרים גיאולוגיים לרבות אפר וולקני מסנטוריניט ושרידים ארכיאולוגיים של עיי חרבות שנותרו מיישובים.

החוקרים גילו כמה חתימות לצונאמי: שחיקה של השכבה וחשיפת שכבת היסוד מתחתיה, אףר וולקני מעורב בשכבה התחתונה של אבני הבניה ששמשו לבניה מחדש לאחר האסון בחלקים התחתונים של המשקעים, חפצים אישיים, קונכיות ימיות, בעלי חיים ימיים מיקרוסקופיים, חפיפה בין חלוקי חוף, שרידים התיישבותיים, מחסות קרמיים ואפילו עצמות, אוסף רב סגנוני כאוטי.

היישובים המינואיים המאוחרים שפעלו בפאלאיקאסטרו מספקים מסגרת אריכאולוגית וסטרטיגראפית (מיון השכבות של קרום כדור הארץ וקביעת גילן) בחלל ובזמן שתעד ושימר את עדויות הצונאמי כמשקעים גיאו-ארכיאולוגיים. תוצאה סטרטיגרפית ושימור כזה לא יכולים להופיע בנוף טבעי. האפר הוולקני שהוסע באמצעות הרוח מהחוף הדרום מזרחי של סנטורינו לכרתים הקדים את הצונאמי.

תיארוך גיאולוגי, ארכיאולוגי ומדידות פחמן של האירוע כולם מתמזגים ומעידים על כך שממצאי הצונאמי תואמים בזמן להתפרצות הר הגעש בסנטוריני. עדויות מהחפירות בשטח מביאות את המדענים להשערה כי גלי הצונאמי בפאלאיקאסטרו היו לפחות בגובה 9 מטרים. ואולם מודלים של צונאמי והיקף הנזק שגרם מעלים את הרף לגובה רב יותר, יתכן שהיו גם גלים בגובה 35 מטרים, והם שהכניעו את ערי החוף.

העדויות באיזור יצירת האירוע בסנטוריני שהשתמרו עד כה בעדויות סטרטיגרפיות מעידות כי מדובר בהתפרצות שהעלתה לבה רותחת לגובה של 15 קילומטרים.