מלוגיקה לא וורבלית ללוגיקה וורבלית

ב-30 השנים האחרונות, נעשים מחקרים בעלי השפעות מרחיקות לכת באשר להבנת מבנה פעולתו של המוח ובאשר למהותה של התבונה, ויש בהם כדי לתת כיווני מחשבה לגבי חיים תבוניים בחלל. נתמקד בשני תחומים. תחום אחד, הוא לימוד קופים להשתמש בשפת סימנים והתחום השני, הוא חקירת הלוגיקה הוורבלית

ב30- השנים האחרונות, נעשים מחקרים בעלי השפעות מרחיקות לכת באשר להבנת מבנה פעולתו של המוח ובאשר למהותה של התבונה, ויש בהם כדי לתת כיווני מחשבה לגבי חיים תבוניים בחלל. נתמקד בשני תחומים. תחום אחד, הוא לימוד קופים להשתמש בשפת סימנים והתחום השני, הוא חקירת הלוגיקה הוורבלית.

בשל מבנה אנטומי שונה של מערכת הקול, קופים אינם מסוגלים לפתח יכולת דיבור כמו בני האדם. לעומת זאת, יש להם שפת סימנים שבעזרתה הם מתקשרים בינם לבין עצמם. מתוך מטרה לנסות לתקשר עם קופים, נערכו ניסיונות ללמד אותם שפת סימנים ושימוש בהם. התברר, שנסיונות אלה זכו להצלחות לא מעטות1. מעקב אחר קופים אלה, הראה שהם מסוגלים לבצע את אשר אותם לימדו – ביצוע פעולות תקשורתיות מורכבות. הם ממציאים סימנים חדשים, מצרפים מילים באופן עצמאי, יוצרים משפטים חדשים תוך שימוש בכללי תחביר, במילות התנייה ובמילות יחס. הגילויים המשמעותיים ביותר היו שהקופים גילו גם יכולת הבנה דו לשונית ויכולת הוראה לשונית. דיוויס מציין למשל ש"כל השימפנזים שגדלו במשפחות בני אדם היו דו-לשוניים, הם הבינו חלק גדול מהשפה האנגלית וגם את שפת הסימנים… והקופים מסוגלים לתרגם משפה אחת לאחרת"2. בניסויים אחרים, קופים הצליחו ללמד קופים אחרים את שפת הסימנים שאותה למדו3. מקרה מעניין נוסף ויתכן בעל משמעות רבה, הוא זה של "שימפנזים שהעניקו שמות משלהם לחגים כגון חג ההודיה וחג המולד – בשר ציפור ועץ הממתקים בהתאמה"4. האם יש בכך כדי להעיד על חשיבה מופשטת אצל קופים?
באשר לפונקציות הוורבליות של המוח, ידועות היום שתי עובדות יסוד חשובות ביותר. ראשית, ברור היום מעל כל צל של ספק שהיכולת הוורבלית ממוקדת בהמיספרה השמאלית של המוח וכי מרכיבים שונים של יכולת זו אינם ממוקדים, במקום אחד בלבד, אלא מפוזרים במקומות שונים כמו תווך שמות העצם הנמצא בשלושה מקומות, התווך הפעלי, תווך יצירת המילים והמשפטים הנמצא בשני מקומות5. גישה חדשה שפותחה בשנים האחרונות אשר באה לבדוק מוחות של קופים מעלה קווי דמיון למוח האנושי באשר להמיספרה השמאלית של שימפנזים. על פניו נראה שגם אצלם היכולת הוורבלית נמצאת בהמיספרה השמאלית6. יכולתם של קופים ללמוד שפה גם אם היא שפת סימנים, עשויה להיות בעלת משמעות בענין זה. מאחר ששפת סימנים היא שפה לכל דבר (יש בה שמות עצם, פעלים, מילות התנייה והעברת מסרים ומחייבת בניית משפטים), מתעוררת אפשרות אם כי כרגע רק תיאורטית, שגם במוחם של קופים קיימת דיפרנציאציה "גיאוגרפית" של מוקדים האחראים על פונקציות לשוניות שונות.
מאחר וחיים תבוניים בכל רמה טכנולוגית שהיא מחייבים יכולת וורבלית, המחקרים שנעשים על מוחות הקופים פותחים דלת לקו מחשבה העשוי להאיר פן נוסף בהתפתחות האדם ובהתפתחות חיים תבוניים במקומות אחרים ביקום.

מעבר לפונקציה התקשורתית שבלעדיה לא אפשריים בכלל חיים קהילתיים ותבוניים, קיים ביכולת הוורבלית ובמימוש שלה, גם מימד של חשיבה לוגית. מתצפיות, אפשר לראות שהן תינוקות והן בעלי חיים מגיבים לסביבתם. אצל תינוקות, קליטת מילים ושימוש בהן לצורך תקשור עם הוריהם, דורשת את הזמן שלה עד לרכישת המיומנות של השימוש בשפה. הבנת הסביבה בה הם חיים, נעשית בצורה לא וורבלית. צורת התגובה של בעלי חיים לסביבתם שונה משלנו. מה שנראה כסביר, הוא שיכולת המבעים הקולית שלהם היא מאוד מצומצמת. אם בכל זאת קיימת אצלם איזו שהיא יכולת וורבלית, הרי שאפשר להתייחס אליה כאל יכולת זניחה. לבדיקתן של צורות חשיבה אלה, יש לעשות הבחנה בין שתי צורות חשיבה לוגית והן לוגיקה של חשיבה וורבלית ולוגיקה של חשיבה לא וורבלית.

הלוגיקה מטבעה עוסקת בהבחנה בין טיעונים תקפים לטיעונים בלתי תקפים. צורות פעולה מוכרות של הלוגיקה הן טענות כמו אם "א" אז "ב", ואם "א" ו"ב" פסוקים כלשהם, אזי פסוק "א" ו"ב" אמיתיים, אם ורק אם "א" ו"ב" שניהם אמיתיים וכו'. אנו רואים שקיים קשר של התנייה. בשל פעולתה של הלוגיקה בתוך השפה בין שהיא כתובה או מדוברת או בשניהם יחד, בכל צורת התנייה שהיא, בסיס פעולתה של הלוגיקה היא המילה ולכן לוגיקה זו מוגדרת כלוגיקה של חשיבה וורבלית.

הלוגיקה הוורבלית מטפלת במשפטים בודדים ובמידת הקשר ההתנייתי שלהם, כאשר עם סיום טיפולה במידת ההתנייה, הקשר והתקפות בין שני משפטים, היא עוברת לשני המשפטים הבאים. הלוגיקה הלא וורבלית מטפלת בתמונות ובמערכי צלילים. בניית הטיעונים בלוגיקה הלא וורבלית, תעשה על ידי השוואת תמונה מסויימת עם תמונה נתונה ובחינת הזהות ביניהם והשוואת צליל מסוים לצליל נתון, כאשר הטיעון הוא, אם קיים יתר או חסר בנתון או נתונים מסויימים, ביחס לתמונת המקור או לצליל המקור, הרי שאפשר לפסול את המידע המבוקש או לקבלו למרות שונותו מהמקור. בלוגיקה זו, מוחלטות אינה הכרחית. השוואת מידע כל שהוא למידע מקור, יכולה להצביע על שוני בדרגה זו או אחרת ועדיין מידע זה יהיה תקף.

מבחינת האבולוציה האנושית, הרי שיכולת הדיבור באה בשלב מאוחר ביותר. התגובות לסביבה היו פיזיות ויכולת ההבעה הקולית היתה מצומצמת, משהו בנוסח השמעת קולות והמהומים. המוקדים המוחיים היחידים שהיתה להם נגיעה להתנהגות ולתגובות, היו הראייה והשמיעה. במובן זה האדם לא היה שונה מכלל בעלי החיים, תפישתו והבנתו את הסביבה היו ללא מילים. הוא ביצע שלושה סוגי התאמות, תמונה לתמונה, קול לקול ותמונה לקול. מבחינת התאימות קיימים שני סוגי מופעים. מופע אחד הוא התאמה מלאה. התמונה שהוא רואה היום דומה בצורה מלאה לתמונה שראה אתמול ומופע שני הוא התאמה חלקית – מצב בו התמונה שהוא רואה היום שונה במעט מזו שראה אתמול, למשל העננים שהוא רואה. לכך היו משמעויות שונות, למשל אם ירד גשם או לא ירד גשם, או גובה הצליל של נהמות בעלי חיים. האם הוא שומע מספר קטן של נהמות או מספר גדול של נהמות, האם מדובר בבעלי חיים מסוכנים מבחינתו או בעלי חיים ששימשו אותו לציד. הדבר חשוב כאשר הוא שומע את בעלי החיים מרחוק, כאשר הם עדיין מחוץ לשדה הראייה שלו. ההתניות של האדם בשלב אבולוציוני זה אינן מילוליות. זהו שלב הלוגיקה של החשיבה הלא וורבלית שלו.

ההתניות הופכות למילוליות רק משעה שהוא מתחיל לדבר. אם נתייחס לתווכים השונים אותם הזכרנו – תווך שמות העצם, תווך הפעלים ותווך יצירת מילים ומשפטים, קיימות שתי אפשרויות באשר לתהליך התפתחותם. אפשרות אחת שהם התפתחו במקביל עם התפתחות המוח והם היוו משום פוטנציאל שהמתין לרגע המתאים (מצב של מוכנות להשתמש בהם)7 או שהם התפתחו באופן הדרגתי. ראשית, התפתח, תווך שמות העצם מכיוון שהאדם החל לתת שמות לכלל התופעות שראה, שנית התפתח תווך הפעלים מכיוון שהאדם היה חייב לבטא את עצמו ביחס לפעולות שהוא מבצע וכו'. איזו משתי האפשרויות היא נכונה, קשה ואולי בעצם בלתי אפשרי לדעת. מכל מקום, ניתן לקבל בבטחה את ההשערה שמשעה שהאדם פיתח ושכלל את היכולת הלשונית שלו, הוא החל גם לפתח לוגיקה של חשיבה וורבלית. עם התחזקותה של לוגיקה זו, הלך ופחת השימוש בלוגיקה של חשיבה לא וורבלית. עם זאת, השימוש בלוגיקה הלא וורבלית לא נעלם ועדיין יש לו שימושים. סביר להניח שמקומה של לוגיקה זו נמצא בתחום של החשיבה האינטואיטיבית, היא משמשת בבחינת מסד לתובנות שהופכות למילים, למשפטים ולטקסטים כתובים.
אם נקבל כהנחה שחיים תבוניים בעלי מידה זו או אחרת של טכנולוגיה קיימים על פני כוכבים אחרים, נצטרך לקבל את הרעיון שגם הם מעלים על הכתב את מחשבותיהם וגם אצלם כמו על כדור הארץ, חל מעבר מלוגיקה של חשיבה לא וורבלית ללוגיקה של חשיבה וורבלית.

הערות

1. דיוויס פלורה – שפת בעלי חיים. הוצאת מסדה, 1978, עמ' 11-61.
2. שם, עמ' 27.
3. שם, שם; סטובר דואן – "הכל נשאר במשפחה" מדע פופולרי, פברואר, 1998, עמ' 40.
4. סטובר דואן – שם, עמ' 41.
5. Damasio Antonio, Damasio Hanna – “Brain and Language” Scientific American,
September 1992, p. 63.71.
6. p.46-48. Theodore Gideonse – “Aping Language” Newsweek, January 19,1998
7. מזר חיים – "אבולוציה של חיים תבוניים" כל כוכבי אור גיליון 3 1997 עמ' 129-133.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~328042460~~~98&SiteName=hayadan