שריפות יער

לשינויי האקלים יש השפעה על ריבוי שריפות היער באגן הים התיכון. כל מדינות האגן חברו להתמודד עם הבעיה חוץ מישראל

הקיץ מתקרב ואיתו גם סכנת השריפות,. בשנה החולפת היינו עדים לשריפת יערות וחורשים בגולן, בסביבות ירושלים ומעל לכל השריפה הנוראה בכרמל.
שריפות יער אינן "מונופול" שלנו, בכל מקום בו יש יער יש סיכון לשריפה, כאשר האקלים הולך ומתחמם, כאשר בעקבות ההתחממות הופכים אזורים גדולים ליבשים יותר גדלה הסכנה לשריפת יערות. באזורנו - אגן הים התיכון נשרפים כל שנה כעשרת אלפים קמ"רשל יערות, שריפות שגורמות הפסדים של כ מיליארד יורו (כל שנה).

במאה השנים האחרונות עמדו יערות האזור בפני לחצים רבים שנבעו משינויים חברתיים כלכליים : בעיקר ברוא יערות לצורך התישבות וחקלאות. על אלה נוספים האתגרים האקלימיים : התחזיות מראות על המשך ההתחממות, תקופות בצורת והתיבשות מתמשכת, מצב שיגביר את הסכנה להתפרצות שריפות יער בקנה מידה גדל והולך. בד בבד עם הסכנה לשריפות גדל הביקוש למים … גדל החוסר במים.

היערות מכסים כ-8.5% מהשטח באגן הים התיכון. שטחים רבים נתונים ללחצי פיתוח לצרכי תיירות, חקלאות והתיישבות (עירונית). כלומר נוסף לשינויי האקלים מאיימים על היערות גם שינויים חברתיים וכלכליים. על פי מחלקת היעור בארגון האו'ם למזון וחקלאות UN Food and Agriculture Organization's (FAO) Forestry Department.
בדרום האגן (צפון אפריקה) גדל הלחץ על היערות בגלל רעית-יתר וכריתת עצים לשימוש כחומר בעירה - בישול וכד'.

בגלל העובדה שרבים מהיערות בצפון האגן שיכים לאנשים פרטיים אין הם מטופלים כראוי, התוצאה היא גידול פרא של עשבים בתת היער, מצב שמגביר את סכנת השריפות.

לאחרונה (3-7/4) נערך באביניון (צרפת) הכינוס השני לנושא יערות באגן הים התיכון, בכינוס הוקמה "שותפות" בה יקחו חלק מדענים, חקלאים, בעלי-אדמות ופוליטיקאים, The Collaborative Partnership on Mediterranean Forests מטרת השותפות להתכונן לשינויי האקלים / להתיבשות והתחממות שיגבירו את בעיית חוסר המים באזור ויסכנו את היערות,
השותפות תעזור בהגברת המודעות לחשיבות החורש הים תיכוני ולתפקודו החיוני לסביבה ולאדם. החורש מגן על האדמה מסחיפה ושומר על מאגרי מים מהתאדות, החורש קולט דת"פ מהאטמוספירה ומתחזק מגוון ביולוגי עשיר, ככזה חשוב וחיוני לשמרו.

השותפות תנסה לתגבר את שיתוף הפעולה בין הממשלות במגביל לפעילות של אירגונים לא ממשלתיים ובכוונה לשלב בפעילות מכוני מחקר, חקלאים, בעלי יערות ובעלי ענין אחרים שיהוו מסגרת לפעילויות שימור.

השותפות מכוונת את תחילת פעילותה ומירב תשומת הלב לשש מדינות בדרום ובמזרח האגן : מרוקו, אלגיר, תוניס, סוריה, לבנון וטורקיה. חסרונה של ישראל בולט מכדי להיות מקרי.