סוכנות האו"ם לסביבה ולפיתוח לאחר השריפה ב-2010: שריפות במזרח הים התיכון תואמות לתחזית שינויי האקלים * גל השריפות הנוכחי בכל רחבי ישראל ובפרט בחיפה שקדמה לו בצורת ארוכה, מוכיח כי התחזית דאז נכונה בהחלט גם להיום
גל השריפות הנוכחי בכל רחבי ישראל ובפרט בחיפה שקדמה לו בצורת ארוכה, מוכיח כי התחזיות שפרסמו המשרד להגנת הסביבה ואף גופים בינלאומיים נכונה בהחלט גם להיום.
כשנה לאחר אסון הכרמל, שגם הוא היה באמצע מה שהיה אמור להיות חורף, בדיוק כמו עכשיו, כשאחוזי הלחות הם חד ספרתיים פרסמה סוכנות האו"ם לסביבה ולפיתוח UNEP מאמר ובו צויין במפורש שהשריפה הגדולה בהסטוריה של ישראל עד אז תואמת את התחזיות של המשרד להגנת הסביבה בישראל בתחילת שנות האלפיים ועודכן בנובמבר 2010, כחודש לפני אותה שריפה. בדו"ח פורט מודל הצופה כי שינויי האקלים יגרמו להגדלת תנאי היובש והארכת העונה היבשה שבה גדלים הסיכונים לשריפות יער.
שריפה היא אירוע נפוץ בסביבה המזרח תיכונית והתחדשות החורש אמורה להתרחש באופן טבעי כך שהשריפה עצמה אינה אסון אקולוגי. שינויים בתדירות השריפות או החמרת תוצאתם בשל שינויי האקלים תגרום לשינוי הסביבה, לטבע ולתמהיל המינים של היער. השריפה ההיא כשלעצמה אינה מעידה על שינויי האקלים אבל בקיץ של אותה שנה גם התרחשו שריפות גדולות בהרבה ברוסיה. כל אלה מצטרפים לגוף הולך וגדל של עדויות לכך ששינויי האקלים כבר מתרחשים. בשני המקרים לשריפות קדמה בצורת וטמפרטורות גבוהות מהרגיל, והן עקביות עם התחזית לסוג כזה של אירועים בתסריטי שינויי אקלים.
למאמר וקישור למקורות המצוטטים בו, חלקם מישראל.
ישראל מתייבשת
באתר המשרד להגנת הסביבה מפורטות ההשפעות הצפויות לשינויי האקלים על ישראל:
במהלך השנים הבאות, לשינויי האקלים שהם חלק מהמציאות העכשווית, יהיו השפעות ניכרות על משאבים ועל סקטורים כלכליים. צפויה פגיעה משמעותית ברווחת האדם ובמערכות הטבעיות. גם שריפות יער נכללות בתחזית זו.
ההשלכות המרכזיות של שינויי האקלים:
- מים – הפחתה במשקעים ועלייה בדרישה למים לרבות מים לטבע;
- בריאות – תחלואה ותמותה בעקבות גלי חום, עלייה בהעברת מחלות, פגיעה מאירועים קיצוניים של מזג אוויר כמו שיטפונות;
- חקלאות – שינויים בתפוקת היבולים, שינויים בתפוקת המגזר הוטרינרי, ירידה בדגה, עלייה באוכלוסיות המזיקים החקלאיים וההדברה;
- מזון – שינויי האקלים ישפיעו על תפוקת הגידולים בעולם, על המסחר החקלאי ולכן בעלי השפעה מכרעת על אספקת המזון;
- תשתיות – פגיעה בתשתיות בעקבות אירועי מזג אוויר קיצוניים (שיטפונות, הצפות, סערות), סיכון לפגיעה בתשתיות חופיות בעקבות עליית מפלס הים;
- אנרגיה – עלייה בדרישה לאנרגיה במיוחד בעת אירועי מזג אוויר קיצוניים, עלייה בצריכה בעקבות הקמת מתקני התפלה;
- מגוון ביולוגי – שינויים במגוון הביולוגי (הכחדת מינים מסוימים, שינויים בתפוצת מינים, מינים פולשים), התייבשות בתי הגידול הלחים, האצת תהליכי מדבור, שינויים במגוון הביולוגי בים התיכון;
- יערות - עלייה בסיכון לשריפות יער בישראל
- כלכלה - שינויים בכלכלת הסקטורים השונים לרבות שוק הביטוח;
גיאואסטרטגיה - השפעה של שינוי האקלים על מדינות שכנות עלולה להביא לאיומים אסטרטגיים וללחץ הגירה לכוון ישראל בצד תועלות אפשריות. - הערת העורך – "שינויי האקלים" הם שם מכובס להתחממות כדור הארץ, כמיטב מסורת התקינות הפוליטית האמריקנית אין לשינוי השם כל עדות לשינוי בכיוון שינויי האקלים.