האם ההצעה 'לדשן' את האוקיאנוסים בברזל כדי להגביר צמיחת פיטופלנקטון שיאכלו את הברזל ויספגו דו תחמוצת הפחמן, תואיל או תזיק?
על פי סקרים ומחקרים שמתפרסמים בתקופה האחרונה, מים סביב הקוטב הדרומי מתחממים מהר יותר מיתר האוקינוסים. ההתחממות מאפשרת למינים שלא היו באנטרקטיקה לחדור ולהתבסס בסביבה חדשה. מינים חדשים אלה יגרמו לשנויים בהרכב האוכלוסייה הימית.
יבשת אנטארקטיקה "התיישבה" על הקוטב לפני כ 50 מליון שנים ומאז שולט במים שסביבה עידן-קרח. תנאים (קרים) גרמו להתמחות והתאמה של המגוון הביולוגי. ההתחממות מאפשרת למינים "חדשים" לחדור לשטחים נרחבים. כדוגמא מובאים שני מינים: כרישים - שיהוו טורף-על חדש בשטח, ולסרוגין סרטנים בעלי "צבתות-פלדה" שמתמחים בפיצוח קונכיות. אלה ואחרים יגרמו לשנויים שאינם ניתנים לחיזוי, והכל בגלל ההתחממות העולמות.
לפיכך צצים רעיונות ויוזמות לעצירת ההתחממות: הרעיונות למיתון ההתחממות מבוססים על הפחתה של גאזי-חממה, קליטת פחמן-דו-חמצני מהאטמוספרה, אחד הרעיונות שמתגלגל זה מכבר הוא: פיזור אבק ברזל על פני האוקינוסים, הברזל משמש מרכיב במזון הפיטופלנקטון, אותם צמחים זעירים שתוך כדי הטמעה קולטים פחמן-דן-חמצני. באופן טבעי מועשרים האוקינוסים בברזל כתוצאה מסחף בנהרות ובעיקר ע"י סופות אבק שמסיעות מינרלים מהמדבריות לימים. יש טוענים כי "הוספת ברזל למי האוקינוסים תתגבר את צימוח הפיטופלנקטון, יותר פיטופלנקטון שווה יותר הטמעה כלומר ספיגת יותר דו-תחמוצת-פחמן".
בעקבות אמנת קיוטו שמאפשרת מיסחר בפליטות גאזי-חממה, עולים ופורחים מיזמים "ירוקים" כאשר הדחף לסביבה נקיה מהווה "תירוץ" מקובל ונכון לעשית רווחים, השיטה המקובלת והידועה ביותר היא נטיעת יערות, חישוב כמות הגאזים שסופחים היערות מאפשר ליזם/נוטע למכור "זכות" פליטה למפעלים שרמת הפליטות שלהם גבוהה מהמוסכם.
באופן דומה צומחים רעיונות ומיזמים לדישון הימים בברזל. עד היום אין הסכמה בין המדענים החוקרים את הנושא. לא ברור מה תהיה ההשפעה ארוכת הטווח והכוללת של "דישון בברזל", ובכל זאת מתקיימים מס' מיזמים עסקיים במטרה מוצהרת "לדשן את הים".
אחד המיזמים הוא "פלנקטוס", Planktos חברה שבסיסה בקליפורניה ושעל פי הצהרת יזמיה "פעילותה תעזור למנוע את העליה ברמת גאזי-חממה באטמוספירה ובימים". החדשות הרעות (לפלנקטוס) הן כי החברה לא הצליחה לגייס מספיק משאבים כדי להמשיך בפעילותה, ספינה שממנה היו אמורים לפזר את אבקת הברזל לא קיבלה רשות לעגון במס' נמלים ברחבי האוקינוס האטלנטי, ומאז דצמבר מושבתת הספינה במדירה.
לטענת היזמים הסיבה לחוסר הצלחתם לגייס משאבים היא בחוסר הפירגון המדעי ובפרסומים שליליים. חדשות רעות ליזמים, חדשות טובות למדענים וחוקרים רבים שכן: אוקיאנוגרפים שונים טוענים כי אין מספיק נתונים שיאפשרו לקבוע את חיוביותו של "דישון" ולכן רצוי להמתין עד לקבלת נתונים שיאפשרו קביעה חיובית, בו בזמן ממשיכים יזמים אחרים באוסטרליה ובארה'ב לבדוק את האפשרות של "דישון", כאשר הכוונה לבצע "דישון" נסיוני בקנה מידה נירחב כבר ב 2009.
גם במידה ויש מי שחושב כי ה"דישון" עלול לגרום לנזקים סביבתיים אין אפשרות חוקית למנוע את המשך הפעילות, שכן באמנות בין-לאומיות הברזל אינו מוגדר כרעל, פסולת, או כחומר אסור בשימוש. אחד החששות הוא כי "דישון" יגרום לפריחת אצות בקנה מידה חורג מהרצוי, פריחה שגורמת להפרשת רעלים ול היפוקסיה -
hypoxia (שלילת חמצן - מהמים), פריחה שידועה ב שם "גאות אדומה" ומופיעה בעיקר בשפכי נהרות שסוחפים לים חמרי דישון משדות חקלאיים. ה"גאות האדומה" גורמת לתמותה של דגים ושוכני ים אחרים, תמותה שגורמת לפליטת גאזי חממה, וכך יתכן כי "דישון" יגרום לנזק, לכן טוענים חוקרים רבים כי עד שהנושא ילמד, עד שיהיה ברור מהן הכמויות בהן ניתן לדשן, מוטב להמתין.
דר' אסף רוזנטל, אקולוג,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298,
דוא‘ל: [email protected]