הקבוצה בראשות חוקרים מאונ' טורונטו והאוניברסיטה העברית גילו את הממצאים במערה בדרום אפריקה שבה היתה נוכחות של בני מין הומו ארקטוס לפני מיליון שנים
צוות בינלאומי של חוקרים בראשות חוקרים מאוניברסיטת טורונטו ומהאוניברסיטה העברית בירושלים זיהו את העדות המוקדמת ביותר לשימוש באש בידי מיני אדם קדמונים. עקבות מיקרוסקופיות של אפר עץ שרוף, לצד עצמות בעלי חיים וכלי אבן נמצאו בשכבה המתוארכת כבת מיליון שנה במערת ונדרוורק בדרום אפריקה.
"הניתוח דוחף את התזמון של השימוש באש אחורנית בכ-300 אלף שנה, ומציע כי אבות אבותיהם של בני האדם, כאשר השתייכו למין הומו ארקטוס החלו להשתמש באש כחלק מדרך החיים שלהם" אומר האנטרופולוג מאוניברסיטת טורונטו מיכאל חזן, המנהל המשותף של הפרויקט ומנהל מרכז הארכיאולוגיה של אוניברסיטת טורונטו. המחקר התפרסם ב-2 באפריל בכתב העת PNAS.
וונדרוורק היא מערה גדולה הנמצאת ליד גבול מדבר קלהארי ואשר נחפרה קודם לכן בידי פיטר באומונט ממוזיאון מקרגור בקימברלי, דרום אפריקה, ואשר מצא שם עקבות לנוכחות אנושית.
צוות המחקר, בראשות חזן וד"ר ליאורה קולסקה הורוביץ מהאוניברסיטה העברית ביצע ניתוח מפורט של החומרים מהחפירה של באומונט ביחד עם עבודות שדה חדשות באתר וונדרוויק.
ניתוח המשקעים בידי פרנצסקה ברנה ופול גולדברג מאוניברסיטת בוסטון חשף שרידי צמחים ושברי עצם שרופים, אשר נראה כי שניהם נשרפו באופן מקומי ולא נישאו לתוך המערה על ידי רוח או מים. החוקרים גם מצאו עדויות נרחב ל שינוי צבע משטח האופייני לבערה.
"השליטה באשר היתה נקודת מפנה באבולוציה האנושית" אומר חזן. "השפעת בישול המזון מתועדת היטב, אך השפעת השליטה על האש נגעה בכל המרכיבים של החברה האנושית."
במחקר השתתפו גם ארי מטמרון וחגי רון מהאוניברסיטה העברית.