המלך הפרעוני אמנהוטפ הרביעי עלה לשלטון במאה ה- 13 לפני הספירה. שנים ספורות לאחר מכן הוא שינה את שמו לאחנתון – "רוחו החיה של אתון", והוביל שורה של רפורמות דתיות שהפכו את אתון, אל השמש, לישות האלוהית העיקרית במצרים
המלך הפרעוני אמנהוטפ הרביעי עלה לשלטון במאה ה- 13 לפני הספירה. שנים ספורות לאחר מכן הוא שינה את שמו לאחנתון – "רוחו החיה של אתון", והוביל שורה של רפורמות דתיות שהפכו את אתון, אל השמש, לישות האלוהית העיקרית במצרים. הוא החריב את מקדשיהם של חלק מהאלים האחרים, וקידם את האמונה באתון בלבד כאל העילאי והיחיד. אתון הפך להיות שונה מהאלים הקודמים: חל איסור להציג את דמותו בפסל, והוא עבר להיות ישות מופשטת יותר, כל-נוכחת וכל-יכולה.
נשמע מוכר? האמונה באתון ידועה כיום כאמונה המונותאיסטית הראשונה. זיגמונד פרויד, הפסיכולוג הנודע וחובב היסטוריה, כתב כבר במאה ה- 19 על הדימיון בין האמונה באתון לבין היהדות המוקדמת. הוא האמין שמשה היה אחד מכהניו הקדומים של אתון, שנאלץ לעזוב את מצרים ביחד עם מאמינים אחרים, לאחר מותו של אחנתון. תיאוריה זו עדיין לא הוכחה, וקשה להאמין שתמצא ביסוס אי-פעם, בהתחשב בזמן הרב שעבר מאז אותה תקופה. אם היא נכונה, הרי שהיהדות אינה אלא נגזרת של הסגידה המצרית לאל השמש. וזו, כפי שאנו למדים לאחרונה, ייתכן שנבעה מהתקף אפילפטי הרה-גורל.
במשך זמן רב תהו חוקרי מצרים הקדומה מדוע מוצג אחנתון בציורי הקיר כבעל גוף נשי, עם ירכיים רחבות ובטן בולטת. תופעה זו הוסברה באמצעות מספר רב של ניחושים רפואיים, אך ההסבר שמצא חוטאן אשרפיאן עולה על כולם, ולו רק בעובדה שהוא עשוי להסביר גם את חזיונותיו האלוהיים של אחנתון.
אשרפיאן, מנתח בעל עניין בהיסטוריה רפואית באימפריאל קולג' של לונדון, בחן ציורים ופסלים של אחנתון, של אחיו ושל אביו וסבו, וזיהה שכולם ניחנים בפיזיולוגיה דומה, וכולם מתו בגיל צעיר יחסית, מסיבות שלא הוסברו. הוא חושד כי כולם ניחנו בצורה תורשתית של אפילפסיה הנובעת מפגם באונה הרקתית. האונה הרקתית משפיעה על הפרשת הורמונים לגוף, ויכולה במקרים מסוימים לפגוע בייצור הטסטוסטרון בזכרים, ובכך להשפיע על צורת הגוף. זו, לפחות התיאוריה שהעלה במאמר שפרסם לאחרונה.
העובדה המעניינת ביותר הקשורה באפילפסיה של האונה הרקתית היא שהתקפי המחלה מלווים לעתים בהזיות וחוויות חוץ-גופיות. אין פלא לפיכך שהיא מקושרת גם עם תחושות דתיות. התקפי האפילפסיה יכולים להתחיל כתוצאה מחשיפה לשמש. והנה, לפי המקורות הקדומים, גם אחנתון וגם סבו תותמוזיס הרביעי לקו בחזיונות בצהרי היום. תותמוזיס התבשר בחזונו על שלטונו כמלך. אחנתון קיבל ביקור מיוחד מאל השמש, ששכנע אותו באופן אישי לנטוש את דתות אבותיו ולהתחיל לסגוד לאתון בלבד.
ההתקפים האפילפטיים המשוערים עשויים להסביר גם את העובדה שכל בן לשושלת מהפרעונים הקדומים הללו, מתותמוזיס הרביעי ועד תותענחאמון, מת בגיל צעיר יחסית. תותענחאמון עצמו נפטר כשהוא בן 18 שנים בלבד. נסיבות מותו עדיין אינן ברורות, אך חוקרי מצרים חושדים כי הוא נפטר בעקבות זיהום שהתפשט ברגלו לאחר שנפל מכרכרה. האם נבעה הנפילה מהתקף אפילפסיה? את זאת, כנראה, לעולם לא נדע.
וזאת, בסופו של דבר, הבעיה עם התיאוריה כולה. היא הגיונית ומקשרת בין נקודות רבות, אך בסופו של דבר לא ניתן להוכיח או לשלול אותה. מלכים רבים מתו בגיל צעיר, או המירו את דתם, מבלי שיהיה צורך להסביר את האירוע במחלה כלשהי. אפילפסיה, במיוחד, אינה משאירה סימנים שניתן לפרש בקלות לאחר אלפי שנים – אפילו במומיות המצריות המשומרות היטב.
בין שאחנתון סבל מאפילפסיה, בין שלא, איננו יכולים להתכחש לעומק ההתחייבות שלו לאל החדש. הוא זנח את כל המסורות הקדומות ואת ענייני הממלכה כדי להתמסר לפולחן השמש. קיצוניות זו הייתה בעוכריו, ונראה היה שלא הצליח לשכנע את יתר העם – או אפילו את בנו – בצדקת דרכו. הוא נפטר בגיל 33, ובנו תותענחאמון תפס את מקומו בהיותו בן תשע שנים בלבד. הילד-מלך החזיר את אלי מצרים למקומם ההולם, וחזון המונותאיזם נעלם במצרים לאלפיים שנים ויותר.
מי היה אחנתון? אפילפטי? איש חזון? פאנאט דתי? אינני יודע, ואני חושש לקבל את תיאוריית האפילפסיה כאמת לאמיתה. באותה נשימה, אני רואה אותה כהסבר מרתק במיוחד להופעת הדת המונותאיסטית, או כל דת שהיא. אם היא נכונה, הרי שמשמעותה היא שהדת המונותאיסטית הראשונה מקורה בהזיות שמגיעות מסיבה פיזיולוגית ופרוזאית להחריד: כשל בגוף ובמוח שהביא ליצירת רעיון ייחודי ויוצא-דופן, שהתפשט לאורך ההיסטוריה עד לימינו אנו, ולפי פרשנויות מסוימות אף היווה את הבסיס לאלוהים העברי.
כמה אפילפטים אחרים לאורך ההיסטוריה ייסדו לעצמם דתות וכתות משלהם? כמה מאותן דתות שרדו עד לימינו?
יש לי הרגשה שהמספר האמיתי גדול יותר מכפי שהיינו רוצים לחשוב.