חוקרים בקנדה פיתחו חזיר "מהונדס" גנטית שהפרשותיו מכילות עד 65% פחות זרחן ובכך מקטינות מאוד את הנזק הסביבתי מגידולו
אם בעבר כתבתי על הנזק הסביבתי שגורמת צריכת בשר בקר וחזיר, הנה פתרון חלקי. הנזק הסביבתי בגידול חיות בית למאכל בכלל אבל בעיקר בקר וחזירים נגרם בצורות שונות , נפיחות שמתגברות את רמת המתאן (גאז חממה), צריכת משאבים - לצורך ייצור סטייק בין 4,000 ל-15,000 ליטר מים, כריתת יערות ושריפות לייצירת שטחי מרעה.
אחת הפגיעות היותר קשות היא חילחול שיפכי הרפתות (והחזיריות). השפכים שמכילים ריכוזים גבוהים של זרחן מגיעים לנחלים, לנהרות ולים, בים מהווים ריכוזי הזרחן מצע להתרבות אצות רעילות, אצות שגוזלות את החמצן מהמים ויוצרות שטחים עצומים של "איזורים-מתים", איזורים בהם חוסר החמצן ורעילות האצות ממיתים את החי הימי.
בימים אחרונים יוצאת חברה מסחרית קנדית עם פיתוח שיקזז חלק ניכר מהפגיעה, המיזם פותח ע"י חוקרים באוניברסיטת גולף (University of Guelph) באונטריו (קנדה). מדובר בחזיר "מהונדס" גנטית שהפרשותיו מכילות עד 65% פחות זרחן. המפתחים מתיחסים לפיתוח כ"חזיר-סביבתי" EnviroPig. הפיתוח כבר מאושר ע"י הרשויות הסביבתיות הקנדיות לייצור מוגבל, וכעת מחכים לאישורים סופיים מרשויות המזון הקנדיות (וארה"ב). המפתחים מצפים כי תוך שנה יחל גידול המוני של החזיר הסביבתי , ולדברי המפתחים יהיה זה אחד המיזמים החשובים בפיתוח מזון מהונדס .
כמו כל החיות כך גם חזירים, זקוקים לזרחן לבנין עצמות, שיניים, קירות תאים ותיפקודים רבים בפעילות התאים ועברים שונים, בארה'ב אוכלים החזירים בעיקר תירס ואילו בקנדה מואבסים החזירים במיני דגנים שונים ובעיקר שיבולת-שועל. ,הזרחן המצוי ברוב הדגניים אינו בר-עיכול ללא האנזים פיטאס phytase אנזים שחסר במערכת העיכול של חזירים.
כדי להתגבר על החוסר מוסיפים החוואים את האנזים למזון המרוכז ,אלא שהאנזים המעוכל אינו יעיל (בפרוק התירכובות הזרחניות ) כמו אנזים שמיוצר בערכת העיכול. לכן כמויות גדולות של הזרחן עוזבות את מערכת העיכול של החזיר ללא "שימוש" כלומר, מבחינת החזיר הזרחן מבוזבז , מבחינת הסביבה נוסף חומר מזון (נוטרינט) עודף, עודף שגורם נזקים.
אחרי חיפושים שנמשכו עשור מצאו חוקרים את הפתרון במבנה הגנטי של א,קולי E. coli. כדי להבטיח הצלחה השתילו החוקרים מקטע מ ה קולי לקטע ד.נ.א. של עכבר, התאים המתרבים הוזרקו לעוברי חזיר, הנסיונות הראו כי ה"תערובת" השתלבה בתאים כך שחזירונים שגדלו הורישו את תכונת ה"הינדוס" לצאצאיהם.
היום חיים חזירים בדור שמיני מאז ה"הינדוס" ולכולם התכונה המבוקשת, כלומר , בעברי העיכול של כולם מייוצר את האנזים פיטאס בכמות מספקת וגדולה בהרבה מחזירים שלא הונדסו. כלומר חזירים שמנצלים כ-65% יותר זרחן, ניצול שמשמעותו פחות זרחן בשפכים.
בנוסף לכך , בהפחתה ניכרת בצורך לתוספות מזון קל לחוואים לעמוד מול הדרישה של "אפס שפכים מזיקים" , דרישה שהיום ממבוצעת ע"י איסוף ומיחזור של השפכים. פעילות שמוסיפה להוצאות הגידול , כלומר גידול החזיר הסביבתי יהיה גם זול. עכשיו מחכים לאישור רשויות המזון האמריקאיות, U.S. Food and Drug Administration, אישור שיאפשר לחזיר הסביבתי להצטרף לחבורה קטנה ומכובדת של "חיות מהונדסות" שאושרו לגידול ולשימוש ע" בני אדם.
הבא בתור הוא אולי דג שמך, חוקרים הצליחו להשתיל מקטעי ד.נ.א. בדג שגרמו לו לגדול ב 50% יותר מדגים רגילים. הגידול ניגרם בעזרת חלבון myostatin חלבון שביונקים מווסת את גידול השרירים. זו הפעם הראשונה שהתברר כי החלבון משפיע לא רק על יונקים, ניטרול פעילות החלבון מאפשרת גידול דגים לממדים ולמשקל רב של "דגי-על".
הנדסת צמחים , דגים , חזירים, ואחרים , מהווים חלק מהפתרון להתפוצצות האוכלוסיה האנושית , זאת בתנאי שכל פיתוח יבדק ביסודיות ולא "ישוחרר" ליצור לפני שינקטו כל אמצעי הזהירות שימנעו נזק.
ל "דת" חריכת הבשר בסביבותינו אתייחס בקרוב. בנתיים בגלל חוקי ותקנות היהדות מנועים רבים לחגוג אם בשר חזיר , אולי עד שתפותח "פרה-סביבתית" ולאור יומרנותם של פוסקים דתיים להיות סביבתיים ולאור העובדה שצריכת בשר חזיר פחות מזיקה לסביבה , אולי נכון יעשו הפוסקים אם ישקלו התרת איסור עתיק, ארכאי וחסר ערך.