לדברי פרופ' שרון גנות, המרכז את הכנס, הפרויקטים אמנם מבטאים סיום תואר ראשון אך מאפשרים לסטודנט להתנסות בכל שלבי הפרויקט מתכנונו ואפיונו ועד השלמתו, דבר שיקנה לו יתרון במקומות עבודה
ביום שני הקרוב יתקיים בבית הספר להנדסה באוניברסיטת בר-אילן הכנס השנתי ובו יוצגו פרויקטי הגמר של סטודנטים בבית הספר בהנחיית אנשי סגל בכירים. מדובר פרויקטים בכל תחומי המחקר בביה"ס: תכן מעגלי חמרה, רובוטיקה, צפינה, עיבוד אותות דיבור, למידת מכונה, עיבוד אותות רדיו-אסטרונומיים, תקשורת, אלקטרואופטיקה, וביו-הנדסה.
לדברי פרופ' שרון גנות, המרכז את יום הצגת הפרויקטים בכנס יוצגו כ-60 פרוקטים ברמה הגבוהה ביותר. לאירוע מגיעים בד"כ עמיתים מאוניברסיטאות אחרות ומהנדסים בתעשיות עתירות הידע. כן יוצגו במושבי פוסטרים ובמושב מליאה פרויקטים מיבול השנה הקודמת שפורסמו בכתבי עת מדעיים ובכנסים בינלאומיים, על אף שכאמור מדובר בסיום תואר ראשון, דבר המעיד לדברי פרופ' גנות על איכותם.
פרופ' גנות מסביר כי הפרויקט נותן לסטודנט אפשרות להתנסות בפרויקט ברמה גבוהה, ליישם בו את כל מה שלמד בהנחיית חבר סגל בכיר, ובנוסף גם לסייע למחקר. לא תמיד תינתן לו האפשרות לעשות זאת במקום עבודה ולצבור נסיון מקיף. בוודאי לא בשנים הראשונות."
מספר פרויקטים ראויים לציון:
- במעבדה לתקשורת מומש (ע"י עמית אלעני וגלעד דביר בהנחיית דר' איציק ברגל) מפענח לקודים לתיקון שגיאות מהמתקדמים ביותר הקיימים כיום במערכות תקשורת מסחריות (קודי LDPC למערכת עם משוב). המפענח מסוגל לתקן שגיאות ברמה הקרובה לחסם התיאורטי, ובנוסף מסוגל להתאים את קצב השידור לתנאי הערוץ בכל רגע נתון כך שמספר השידורים החוזרים הוא מינימאלי.
- במעבדה לעיבוד אותות פותח ומומש (ע"י יוחאי ימיני בהנחיית פרופ' שרון גנות ודר' יוסי קלר) אלגוריתם לניקוי רעשים מאות דיבור הנקלט במיקרופון יחיד. האלגוריתם מבוסס על אימון בעזרת בסיסי נתונים של מבנה פרמטרי רב-מימדי המאפיין אותות דיבור. האלגוריתם פורסם והוצג בכנס הבינ"ל לעיבוד אותות דיבור שנערך השנה בישראל בראשות פרופ' גנות וזכה לתשבוחות רבות (IWAENC2010, Sheraton Tel-Aviv, Aug. 2010).
- במעבדה לביו-הנדסה זהו יבול הפרויקטים הראשון. הפרויקט "פיתוח סימולציה לאפיון פעילות חשמלית של תאי עצב ורשתות עצבים פשוטות", שבוצע ע"י נתנאל עופר ודוד מוסקוביץ' בהנחיית דר' אורית שפי וירון חקוק, עסק בפתרונות נומריים למידול פעילות עצבית עפ"י מודל הודג'קין האקסלי הקלאסי ובבניית ממשק גרפי. הממשק מאפשר מחקר של מבנים עם פרמטרים שונים הדומים לתאים הנמדדים במעבדה. העבודה המקורית בעלת התרומה המחקרית תסייע בחיזוי של תוצאות הניסויים שיתבצעו בתאים חיים במעבדה.
- במעבדה לאלקטרואופטיקה הוצעה מערכת לחישת פעימות לב באמצעות עכבר אופטי המוצמד ליד. הפרוייקט בוצע ע"י דניאל יאורי בהנחיית פרופ' זאב זלבסקי ויבגני בידרמן.
- במעבדה לרובוטיקה פותח ומומש (ע"י איגור שומסקי ויערה נוימאייר בהנחיית דר' אלי קולברג ורפי אמסלם) אלגוריתם לכיסוי שטח על ידי רובוטים ניידים באיזורים מוכי אסון תוך קיום מפת הסתברויות טופולוגית א-פריורי של סכום פעמוני גאוס. האלגוריתם מתאים את עצמו לתנאי השטח תוך אופטימיזציה המשקללת את עדכון הנתונים במהלך התנועה והצפי מנתוני הבסיס. המהלך משלב תנועה ספירלית בין נקודות (מעבר לפי רף הסתברויות) ותנועה קשתית בנקודות מרכז הסתברות.
לדברי פרופ' גנות, פרויקטי הגמר השנתיים הינם חלק משמעותי מהדרישות לקבלת תואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים החל משנה"ל תשס"ה (2005). "הפרויקטים דורשים ידע עיוני רב ומורכב, יחד עם יכולת יישום ומימוש גבוהה. הפרויקטים עומדים בחזית המחקר והיישום ואנו רואים חשיבות רבה בכל אחד ואחד מהם. "
"הפרויקטים מבוצעים במעבדות ביה"ס ובתשתיותיו ונמשכים לאורך כל שנת הלימודים האחרונה של הסטודנטים. המעבדות מצוידות במיטב הציוד המתקדם: תוכנות, כרטיסים ייעודיים, מכשור. מפאת החשיבות הרבה אותה אנו מעניקים לפרויקטים, אנו ממנים לכל פרויקט מנחה אקדמי שהפרויקט בתחום התמחותו האקדמית. מינוי מנחה מהסגל האקדמי הבכיר של ביה"ס מחזק את הקשר לסטודנטים ומעניק להם חווייה אקדמית ייחודית. ביה"ס בבר-אילן הוא היחיד מבתי-הספר להנדסה בישראל הנוקט גישה חינוכית זאת. הפרויקטים דורשים מאמץ רב מהסטודנטים וממנחיהם, אך המאמץ משתלם. כל פרויקט הינו מקורי ורשימת הפרויקטים משתנה משנה לשנה. מספר פרויקטים פורסמו בכתבי עת או הוצגו בכנסים בינלאומיים וזכו לתשבוחות רבות. פרוקטים אחרים התניעו מחקר שפורסם מאוחר יותר. "
"מטרות הפרויקטים הינן: העמקה של הידע העיוני בנושאים שהם מעבר לחומר הנלמד בקורסים; חיזוק הידע המעשי והיישומי; הנחלה של תהליך מלא של ביצוע פרויקט; סיוע למחקר; בנייה של תשתית המעבדות והעשרתה." מסכם פרופ' גנות.
עוד בנושא באתר הידען: