כעת, לאחר שאיבדו את עבודתם, מוצאים עצמם מהנדסי התכנית נאבקים על עבודות חדשות, לרוב נחותות יותר אם בכלל הם מוצאים עבודה
נאס"א אמורה לשלוח שתיים ממעבורות החלל שלה החודש, ואולם לא לחלל אלא למנוחה במוזיאונים ברחבי ארה"ב. הראשונה שבהן תהיה מעבורת החלל דיסקברי שתועבר למוזיאון התעופה והחלל - סמיתסוניאן בוושינגטון. המעבורת תועבר על גבי מטוס בואינג 747 שהותאם לכך ב-17 באפריל.
המטוס המיוחד יפעל שוב שבוע לאחר מכן ב-23 באפריל וישא עמו את מעבורת הניסיון שלא המריאה לחלל - אטנרפרייז. בתחילה היא תשהה בנמל התעופה קנדי, ומאוחר יותר תועבר למוזיאון אינרפיד - המוזיאון לנושאי ים תעופה וחלל.
מיד לאחר שסערת האבק שככה עם נחיתת מעבורת החלל האחרונה ביולי, היה ברור כי הדברים, כפי שהיו מוכרים לרבים שהקדישו את חייהם למרכז החלל קנדי, כבר לא יהיו אותו דבר.
זה נבע מהחלטתו של הנשיא אובמה לשים קץ לתכנית מעבורות החלל ולהתחיל בתכנית צנועה יותר. אבל זה לא קרה. כי מיד לאחר תום תכנית המעבורות הקונגרס שם קץ גם למימון התכנית החלופית, שלא רק גרמה לאמריקאים רבים לאבד את העבודה שלהם, אבל גם גזלה את מעמד ההובלה של אמריקה בתחום תעופת החלל – שיא שהוחזק על ידי האמריקאים במשך חמשת העשורים האחרונים.
כעת, לאחר שאיבדו את עבודתם, מוצאים עצמם מהנדסי התכנית נאבקים על עבודות חדשות. סאמי ריוורה, מהנדס בתכנית, מדווח שבאחד עשר החודשים האחרונים הוא היה בשלושה ראיונות עבודה בעוד שהוא ציפה שזה לא יהיה יותר משלושה חודשים. בראיון ל-cbs מציין ריוורה: "הצעתי את עצמי למשרת מהנדס, משרת טכנאי, בעצם כל משרה"
גם כריס מילר ואשתו חווים בעיות למרות שהם מחזיקים בשני עסקים צדדיים לאחר הפיטורים ממרכז קנדי. "כלם פוטרו. יש לזה אפקט הגל השקט" הוא מספר למראיין על העסק המשפחתי וטוען שכל העסקים נסגרים עכשיו ולמרות שהם מקבלים את המציאות כמות שהיא הרי זה לא הדבר שמטריד אותם ביותר, אלא בנם בן ה-12 שהיה רגיל לרמת חיים מסויימת שקשה להם לשמר לפי שעה ולמשל אפילו למקדונלד'ס הם כבר לא הולכים.
בנוסף לאלה שהוזכרו, מספר הולך וגדל של אנשים כועסים וכואבים את העובדה שאמריקה איבדה ממעמד מספר אחד. עכשיו מי שירצה לטוס לחלל יצטרך לקנות מושב בטיל רוסי?