שחיטת הפילים התגברה

גורמי פשיעה בינלאומיים השתלטו על סחר השנהב המשגשג בין אפריקה לדרום מזרח אסיה

מספרם של הפילים האפריקאים שנרצחים כדי לעקור מהם את ניביהם מטפס ועולה. נחשול הצייד הפראי שהולך וגואה מעמיד בסיכון את אוכלוסיית הפילים סיכון שהיה קיים בשנות ה 70 - 80 של המאה הקודמת,תקופה שעליה מתייחסים כ "אסון השנהב", תקופה בה צללה אוכלוסיית הפילים האפריקאים מ 1,3 מליון פרטים ל-500,000, כלומר תקופה בה נטבחו כמעט מליון פילים.

צוות חוקרים טוען כי כל שנה נרצחים כ-40,000 פילים כדי לספק את הדרישה הגוברת לשנהב במזרח אסיה, מצב שנוצר (בין היתר) בעקבות ההיתר החד-פעמי שניתן לארצות אפריקה הדרומית למכור שנהב, אבל יותר מכך בגלל דרישה גוברת לשנהב ומוצריו שחופף פיקוח נרפה במדינות בהן המצב השלטוני רעוע. במידה והמספר נכון, הרי שתוך כ 15 שנים יוכחדו הפילים מדרום לסהרה.

20 שנים אחרי שהסחר בשנהב הוצא מחוץ לחוק יש דאגה גוברת בגלל הסלמה של שחיטת הפילים. על- פי תום מיליקן (Tom Milliken) מ"הארגון לניטור ופיקוח על הסחר בחיות בר" TRAFFIC, "מאז 2004 יש עליה מהירה בסחר הפראי בשנהב", בחמשת השנים האחרונות האמיר מחיר השנהב לממדים מדאיגים, סוחרים באסיה משלמים כאלף דולר עבור 1 ק"ג שנהב. עלית רמת החיים בסין מאפשרת ליותר ויותר אנשים לשלם את המחיר הגבוה עבור מוצרים שמקורם בפילים שנרצחו.

השילוב של מחירים גבוהים ושל העובדה כי הגנת חיות בר אינה תופסת מקום חשוב אצל רשויות האכיפה, הביא לכניסת אירגוני פשע בין-לאומיים ל"ענף". לדברי פרפ' סם ווסר Sam Wasser מהמרכז לשימור ביולוגי בסיאטל Centre for Conservation Biology at the University of Washington, Seattle נוצר מצב בו הפשע המאורגן מעורב בסחר הבלתי חוקי בשנהב וחיות בר, סחר שמוערך בעשרות מיליארדי דולר כל שנה.

שחיטת הפילים משתוללת בעיקר במרכז אפריקה, בארצות כמו : קונגו בה מלחמת אזרחים, שחיתות שילטונית, עוני קיצוני ומוסר ירוד, מצב שמעמיד את אוכלוסית הפילים בעמדה פגיעה ורגישה במיוחד, אבל גם בארצות מזרח אפריקה מתגברת המגמה של רצח פילים.

פטריק אומונדי Patrick Omondi שעומד בראש המחלקה לשימור מינים ב"שרות חיות הבר בקניה", אומר כי מספר הפילים שנירצחים בקניה בגלל חטיהם הוכפל בין 2007 ל-2008 והוכפל שוב בשנה האחרונה

הוכחה נוספת לגידול בסחר הן ה"תפיסות" של כמויות שנהב : במרץ (2009), בוויטנאם "תפסו" השלטונות מכולה ובה 6.3 טון שנהב, אחרי שישה שבועות נתפס בפיליפינים, מטען נוסף - 3.5 טון ושוב טונה אחת של שנהב שנתפס בבנגקוק. כאשר מחברים את המספרים מקבלים את המספר המזוויע של 500 פילים מתים.
500 פילים שנירצחו באפריקה כדי לספק....?

ידוע כי שלשת המטענים יצאו מ דאר-א-סאלאם (טנזניה) אלא שלא היה ידוע היכן נרצחו הפילים. חוסר מידע שנותן לפושעים יתרון ואפשרות להמשיך במשימתם הבזויה, בניסיון להלחם בפשע מנסה פרופ' ווסר לפתח שיטות זהוי שמבוססות על סמני ד.נ.אי., שיטות זיהוי פלילי מעולם המלחמה בפשע, סמנים שיאפשרו זיהוי המקור הגיאוגרפי של החטים שנתפשים. זיהוי זה יאפשר תגבור האכיפה והפיקוח באיזורים המועדים.

כדי לפתח מפת אוכלוסיות נאספו בעשור האחרון מאות דוגמיות של גללי פילים שנשלחות למעבדה, מכל דוגמית מופקת מפת ה-DNA. עד היום זוהו 16 גנים בעלי שונות באוכלוסיות שונות. שונות זו תאפשר
מיפוי גיאוגרפי של אוכלוסיות פילים מדרום לסהרה. מאחר וחטי הפילים הם שיניים (גדולות) הרי שניתן להפיק מהם דנ"א וכך לזהות מאיזה אוכלוסיה ומאיזה איזור גיאוגרפי הגיע החט.

לדברי פרפ' ווסר ע"י זיהוי זה התברר האופן בו פועלים הסוחרים. בניגוד להנחה כי הסוחרים אוספים את החטים באופן אקראי, מסתבר כי הסוחרים מקבלים הזמנה בה יש פרוט של כמות זמן ומקום, כדי לספק את ההזמנה מותקפת אוכלוסיית פילים שוב ושוב. לדוגמא, ניתוח דוגמאות משני מטענים שניתפסו ב 2006 במשקל כולל של 8 טון הראה כי כל רוב החטים הגיעו משמורת סלו (דרום טנזניה). כלומר תוך זמן קצר נירצחו בשמורת סלו יותר מ-400 פילים.

מטען אחר בן 3.5 טון שנתפס ב 2006 ב הונג-קונג זוהה שמקורו בקאמרון, ושוב זהו מספר שמתאר כ 250 פילים שחוטים. המטען מקאמרון הוביל למציאת מכולות ריקות ובהן שברי שנהב של פילים מגאבון, כלומר גאבון וקאמרון השכנות מהוות מקור לשנהב, או במילים אחרות מקום בו נרצחים פילים.

מאחר וכמו שנכתב, בסחר מעורבים ארגוני פשע בין לאומיים התבקש האינטרפול להושיט עזרה, פטר יונגר מהאינטרפול אומר כי : "בגלל הנפח של מעורבות גורמי פשע קיימת רתיעה לפעילות תקיפה", כדי לעצור את הסחר יש צורך בשיתוף פעולה הדוק בין ארצות אפריקה לארצות אסיה לדברי יונגר האינטרפול מפגר אחרי הפושעים מאחר והפושעים "מאורגנים הרבה יותר טוב מרשויות החוק". לדבריו שיתוף פעולה בין רשויות חוק מקומיות לאינטרפול יכול להביא לתוצאות, אלא ששיתוף זה לוקה בחסר ולכן השחיטה נמשכת.

בנוסף לטבח בידי אנשים סובלים הפילים, כמו גם היפופוטמים וחיות אחרות מבצורת מתמשכת שמיבשת מקווי מים ומרעה, בצורת שפוגעת אנושות בחיות בר, כמו גם צאן ובקר, השילוב הקטלני של טבח בידי אנשים ובצורת מעמיד את הישרדות המין בסכנה.

מה יכול לעשות האדם הבודד נתחיל בכך שלא נקנה לא נסחור לא נשתמש בכל מה שיש לו קשר לשנהב.!

שכן הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה !