כל עולה מ"דוח מצב המדינה 2013" של מרכז טאוב המתפרסם היום. לפי הדו"ח עלה מספר החרדים שאינם לומדים השכלה בסיסית לצרכי היום יום בעולם המודרני מכ-30 אחוז מהאוכלוסייה לפני עשור עד כמעט מחצית מהגברים החרדים כיום.
רמת החינוך החרדי התדרדרה ובעשורים האחרונים ניכרת עלייה תלולה בשיעור החרדים שסיימו רק בית ספר יסודי או פחות מכך. כל עולה מ"דוח מצב המדינה 2013" של מרכז טאוב המתפרסם היום. הדוח בוחן בעיות עומק חברתיות-כלכליות של ישראל מתוך הסתכלות ארוכת טווח ובהשוואות בינלאומיות. בפרק עוני ואי שוויון בישראל וב-OEC כותב איתן רגב, חוקר במרכז טאוב כי כשמתמקדים בעוני בישראל, קשה להתעלם משתי קבוצות אוכלוסייה גדולות (המהוות יחד מעל רבע מאוכלוסיית המדינה) הבולטות ברמת החינוך הנמוכה מאוד שילדיהן זוכים לה ובשיעורי תעסוקה נמוכים יחסית שבחלק מהמקרים ניתן לתארם כנמוכים באופן קיצוני : החרדים והערבים. שתי קבוצות אלו נבחנו באופן מקיף בהקשר של חינוך ותעסוקה בפסומי דוח מצב המדינה האחרונים של מרכז טאוב.
אחת התוצאות של רמת החינוך ה בעייתית ורמות התעסוקה הנמוכות הנובעות ממנה היא שיעורי עוני גבוהים מאוד בכל אחת משתי הקבוצות. מעל שני שלישים ממשקי הבית החרדיים ושלושה רבעים מהפרטים החרדים היו חיים מתחת לקו העוני אלמלא קיומה של רשת הביטחון של הרווחה והמסים בישראל כלומר על פי הכנסתם הכלכלית.
• שיעורי התעסוקה אצל גברים חרדים בעלי השכלה אקדמית (המעטים שעושים זאת א.ב.) הוא 71 אחוז, לעומת 34 אחוז בלבד בקרב חרדים ללא השכלה אקדמית. ההבדל התהומי בין חרדים בעלי השכלה אקדמית לחסרי השכלה אקדמית מתבטא גם בשכר: ההכנסה הממוצעת של גברים חרדים בעלי תואר היא 13,565 שקלים, לעומת 7,580 שקלים בקרב חרדים ללא תואר אקדמי.
• בעשורים האחרונים ניכרת עלייה תלולה בשיעור החרדים שסיימו רק בית ספר יסודי או פחות מכך: מכ-30 אחוז מהאוכלוסייה לפני עשור עד כמעט מחצית מהגברים החרדים כיום.
• פחות ופחות חרדים לומדים בתיכונים, ויותר חרדים לומדים בישיבות גבוהות. למשל, רק 56 אחוז מהגברים החרדים בגילאים 75 ומעלה למדו לימודים תורניים גבוהים אי פעם, לעומת 90 אחוז מבני הגילאים 25-34. משמעות הדבר היא שלצעירים החרדים יש היום פחות כלים להתמודד בשוק עבודה מודרני, אפילו בהשוואה לדור של הוריהם. מגמה זו הפוכה למגמה בכל העולם המערבי, שבה כל דור משכיל יותר מקודמו.
• ב-80 אחוז מקרב הזוגות הנשואים במגזר החרדי אין תואר אקדמי לאף אחד מבני הזוג. רק ב-5 אחוזים ממשקי הבית יש לשני בני הזוג תואר אקדמי – והכנסתם של משקים כאלו גבוהה פי 2.5 מזו של משפחה חרדית שבה לשני ההורים אין תואר.
• בבחינה של דפוסי הלמידה מול דפוסי התעסוקה של חרדים ניכר כי המעבר של החברה החרדית בשלושת העשורים האחרונים ממעורבות פעילה בשוק העבודה להתכנסות בעולם התורני אינה רק תוצאה של אידיאולוגיה, גם נובעת במידה רבה ממחסור במיומנויות ובכלים מתאימים להשתלב בשוק בעבודה וממיעוט אלטרנטיבות שפתוחות בפניהם.
במחקר אחר באותו דו"ח מגמות בהתפתחות מערכת החינוך: מורים ותלמידים שחיבר (נחום בלס, חוקר בכיר במרכז טאוב מפורט נתון שכבר נדון אף הוא בדוחות קודמים
• בעשור האחרון קיימת מגמה בולטת של צמצום חלקו של החינוך הממלכתי (מ-48 אחוז ב-2000 ל-40 אחוז ב-2013) מכלל הילדים בכיתות א' עד ו'. גם חלקו של החינוך הממלכתי-דתי ירד מ-14.7 אחוז ל-14 אחוז. מאידך ניכר גידול משמעותי בהיקף של החינוך החרדי (מ-13.4 אחוז ב-2000 ל-18.6 אחוז ב-2013), וגידול באוכלוסייה הערבית (כולל דרוזים ובדואים) מ-24.2 אחוז בשנת 2000 ל-27.1 אחוז כיום.
• בשלוש השנים האחרונות ניכרת בלימה מסוימת בשיעורי השינוי של מרבית קבוצות האוכלוסייה. במערכת החינוך הממלכתית ובמערכת החינוך הממלכתית-דתית הייתה עלייה מסוימת ברישום לכיתות א'-ו'. מאידך, בשתי האוכלוסיות שבהן שיעורי הגידול הם הגבוהים ביותר, החרדים והבדואים, חלה ירידה בשיעור הגידול בשלושת השנים האחרונות.