ביולוג אבולוציוני מאוניברסיטת בריטיש קולומביה ערך ניסוי ראשון מסוגו בטבע, והשיג עדות חשובה לאחד מרעיונות העיקריים של דארווין – ההסתגלות לסביבה מאיצה את יצירתם של מינים חדשים
"תכונה הסתגלותית בודדת, כמו צבע, יכולה לגרום לאוכלוסיה שלמה לעלות על הדרך ליצירת מין חדש. אך הסתגלות המשלבת מספר תכונות עשויה להידרש על מנת להשלים את תהליך היצירה של מין חדש לגמרי," אומר פטריק נוסיל, פוסט-דוקטורט באוניברסיטת בריטיש קולומביה שמאמרו פורסם ב- 2 לאפריל בכתב-העת המדעי המקוון PLOS ONE. "ככל שיש יותר דרכים בהן האוכלוסיה יכולה להסתגל לסביבתה היחודית, כך סביר יותר שהיא תתפצל למין נפרד."
נוסיל חקר חרקי מקלונים בדרום קליפורניה. חרקי מקלונים אינם יכולים לעוף ומבלים את כל חייהם על הצמחים המארחים שלהם, אותם הם גם מנצלים כמזון. ניתן למצוא סוגים שונים (eco-types) של חרקי המקלונים על גבי צמחים שונים. כל אחד מסוגי החרקים השונים מתהדר בתבניות צבע שתואמות את צורת וצבע הצמח המארח. חרקים מסוג ה- Cristinae, למשל, ניזונים על צמחים בעלי עלים ארוכים ודקים, ומאופיינים בקו לבן על גופם הירוק המעניק אשליה אופטית שהם דומים יותר לעלים ביניהם הם חיים. בדרך זו הם מצליחים לשטות בטורפים, המתקשים לאתר אותם בין העלים האמיתיים.
מלבד תבניות הצבע שעל גופם, סוגי החרקים הגדלים על צמחים שונים נבדלים זה מזה במגוון של תכונות, כגון גודל וצורת הגוף, הרגלי מנוחה והפרשת פרומונים. כל אלו מעידים על תחילתו של תהליך התפצלות למינים נפרדים. יחד עם זאת, סוגי החרקים השונים יכולים עדיין להזדווג זה עם זה. במילים אחרות, תהליך ההתפצלות למינים נפרדים טרם הושלם, והוא עדיין בתחילת הדרך.
נוסיל הפריד חלק מסוגי החרקים מהצמחים המארחים הרגילים שלהם, והגן על אחרים מהטורפים הטבעיים שלהם. בדרך זו הוא מצא כי תבניות הצבע על גופם מספיקות כדי להתחיל תהליך של יצירת מין חדש. יחד עם זאת, על מנת להמשיך לקדם את התהליך ולהביא ליצירה של מין חדש , נוסיל גילה כי נדרשת ברירה לפי תכונות הסתגלותיות נוספות, כאשר התכונה ההסתגלותית הנוספת שנבדקה בניסוי היתה יכולתם של סוגי החרקים להתמודד עם הכימיקלים הרעילים של הצמחים המארחים.
על מנת לבדוק את התפצלות החרקים למינים שונים, בדק נוסיל שלוש תכונות : את דרכי ההתנהגות של החרקים (אילו צמחים הם מעדיפים), את צבעם וסמנים גנטיים מסויימים בדנ"א שלהם. המסקנה הסופית של הניסוי היתה כי מתרחשת הבדלה יותר מוחשית למינים נפרדים (לפי קריטריונים גנטיים של החרקים, צבעם והתנהגותם), כאשר הברירה שמופעלת עליהם מתבססת על יותר מגורם אחד.
"זהו הניסוי הראשון מסוגו שנערך מחוץ למעבדה, המקדם את התיאוריה של דארווין שברירה טבעית מביאה ליצירת מינים חדשים," אומר נוסיל ומסכם כי, "הממצאים מאד מרגשים."