חוקרים ממכון מקס פלנק הצליחו לבנות טיוטא של גנום שמוצה משלושה שלדים של ניאנדרטליים שהתגלו במערה קרואטיה
מכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג שבגרמניה, וחברת 454 לייף סיינס מברדפורד קונטיקט, הודיעו ב-12 בפברואר במהלך המפגש השנתי של האגודה האמריקנית לקידום המדע ובמסיבת עיתונאים מקבילה באירופה על פיענוח גנום שלם של אדם ניאנדרטלי.
הפרויקט התאפשר בסיוע כספי של אגודת מאקס פלנק נוהל על ידי סבאנט פאבו, מנהל המחלקה לגנטיקה ואנתרופולגיה אבולוציוניים. פאבו ועמיתיו ריצפו למעלה ממיליארד מקטעי DNA שמוצו משלושה מאובני אדם ניאנדרטלי בני כ-38 אלף שנה שהתגלו בקרואטיה, תוך שימוש בשיטות חדשניות.
במכון מקס פלנק מקווים כי רצף הגנום הניאנדרטלי יבהיר את הקשר האבולוציוני בין בני האדם ובין הניאנדרטלים וכן יסייע לזהות את השינויים הגנטיים שאיפשרו לאדם המודרני לעזוב את אפריקה ולהתפשט בכל רחבי העולם, החל מלפני 100 אלף שנה. במשך מרבית הזמן הזה, לפחות באיזור מזרח הים התיכון, ובחלקים מאסיה, חיו הניאנדרטלים לצד האדם המודרני במשך עשרות אלפי שנים עד העלמותם הפתאומית.
הניאינדרטלים הם היצורים הקרובים ביותר לאדם החי כיום. הם חיו באירופה ובחלקים מאסיה עד שנכחדו לפני כ-30 אלף שנים. במשך למעלה ממאה שנה, מנסים פליאונתולוגים ואנתרופולוגים לחשוף את הקשר האבולוציוני שלהם לאדם המודרני.
פאבו, חלוץ בשדה מחקר ה-DNA העתיק, ביצע את התרומה הראשונה להבנת הקשר בינינו לבין הניאנדרתלים כאשר ריצף DNA מיטוכונדריאלי של ניאנדרתל ב-1997 (וראו ידיעה משנת 2008 על פיענוח DNA מיטוכונדריאלי של ניאנדרטל). ביחד עם חברת 454 לייף סיינסס הכריז כעת פאדו על אבן דרך חדשה במחקר הניאנדרטלים. שתי הקבוצות ריצפו ביחד יותר מ-3 מיליארד בסיסים של DNA ניאנדרטלי, כשהו יוצרים את טיוטת הרצף הראשונה של הגנום הניאנדרטלי. ביחד מהווים שברי ה-DNA למעלה מ-60% מכל הגנום האנושי. כעת ניתן יהיה להשוות את הרצפים הללו לאלו שהתקבלו בריצוף הגנום האנושי וגנום השימפנזה במטרה להגיע לתובנות ראשוניות אודות ההבדלים בין הגנום של היצורים שנכחדו, לבין אלו של האדם המודרני.