לאף יצור אין סיכוי לשרוד במוקד הפצצה, אך למקקים יש סיכוי לא רע לשרוד את הנשורת
בראש ובראשונה, דבר אינו יכול לשרוד בחום העז ששורר באזור הפגיעה. כך לדוגמה, הפצצה בעוצמה של 15 קילו-טון שהושלכה על הירושימה הציתה סופת אש בטמפרטורה של כאלף מעלות צלסיוס, אשר השמידה כל דבר ברדיוס של כשני קילומטרים. עם זאת, למקק יש סיכוי לא רע לשרוד את הנשורת שמגיעה לאחר מכן.
המקק הממוצע מסוגל לעמוד בקרינה של 6,400 ראד [יחידת מדידה רשמית לחשיפה לקרינה]. המינון הקטלני לבני אדם, לעומת זאת, הוא 500 ראד בלבד - שווה ערך, פחות או יותר, ל-42 סריקות CT מלאות בו-זמנית.
אחת התיאוריות מייחסת את העמידות של המקקים לנשירה השבועית של הזחל, שבמהלכה קצב ההתחלקות של התאים הוא כמחצית מהרגיל. בפרטים בוגרים קצב ההתחלקות אף נמוך עוד יותר. מאחר שהקרינה גורמת למרבית המוטציות ב-DNA שמשוכפל - תופעה שמתרחשת בעיקר בתאים מתחלקים - הרי שההאטה של קצב השכפול מגינה על המקקים מפני קרינה.
אולם, אפילו המקקים אינם יכולים להשתוות לחיידק דינוקוקוס רדיודיורנס, שכמעט אינו נפגע כלל מקרינה. בשנת 1956 גילו מדענים שהאורגניזם משגשג בפחית של בשר מקולקל, אשר ספגה מנה של קרני גמה. במחקרים שנערכו לאחר מכן התגלה שהחיידק מסוגל לשרוד אפילו מנה של 1.5 מיליון ראד. סביר להניח שדי בכך כדי לשרוד פצצה של 1.2 מגה-טון - אשר מומחים מעריכים שהיא הגדולה ביותר במאגר התחמושת של ארה"ב.
למדענים עדיין לא ברור איזה מנגנון לתיקון DNA מאפשר לחיידק דינוקוקוס רדיודיורנס לעמוד ברמות כה גבוהות של קרינה. אחת האפשרויות היא שברגע שבו מתפרקות שרשראות ה-DNA של החיידק, מגינים חלבונים על קצוות השרשרת די זמן עד שהיא שבה ומתחברת (בדומה לקצוות של חבל קרוע שמאוחים מיד, עוד לפני שהם מספיקים להיפרד ולהתרחק זה מזה). אם יתברר שכך אכן הדבר, ייתכן שיצליחו המדענים להציע חלבון דומה לתאים של בני אדם - שיוכלו לשרוד אף יותר מהמקקים.
שאלות ותשובות
האם מקק יכול לשרוד בחום של פצצה גרעינית?
לא. לפי הכתבה, דבר אינו יכול לשרוד בחום העז באזור הפגיעה, ופצצת הירושימה הציתה סופת אש בכאלף מעלות צלסיוס שהשמידה כל דבר ברדיוס של כשני קילומטרים. למקק יש סיכוי לשרוד את הנשורת שמגיעה לאחר מכן.
כמה קרינה מקק מסוגל לעמוד בה, בהשוואה לאדם?
המקק הממוצע מסוגל לעמוד בקרינה של 6,400 ראד, ואילו המינון הקטלני לבני אדם הוא 500 ראד בלבד.
מדוע מקקים עמידים כל כך לקרינה?
אחת התיאוריות מייחסת זאת לקצב התחלקות התאים האיטי, במיוחד בזמן הנשירה השבועית של הזחל ובפרטים בוגרים. הקרינה גורמת למרבית המוטציות ב-DNA בתאים מתחלקים, ולכן האטה בשכפול מגינה על המקקים.
איזה יצור עמיד לקרינה יותר ממקקים?
החיידק דינוקוקוס רדיודיורנס, שכמעט אינו נפגע מקרינה ומסוגל לשרוד מנה של 1.5 מיליון ראד. מדענים עדיין אינם יודעים בוודאות איזה מנגנון לתיקון DNA מאפשר לו זאת.
מאת אבי סייף, פורסם בגיליון אפריל 2008 של כתב העת פופיולר סיינס