שלושה מחקרים הוכיחו את מה שידוע למדענים מזמן – שמוצאו של האדם מאפריקה * ככל שהאוכלוסיה רחוקה מאפריקה – השונות בתוכה קטנה יותר
כתב העת סיינס פרסם ביום שישי כי ניתוח גנטי של בני אדם מכל רחבי העולם הוסיף להוכחה כי מקור האדם באפריקה. המחקר כלל סקר גנטי של 938 בני אדם מ-51 אוכלוסיות שונות שסיפקו עדויות לקשרים ולהבדלים בין בני האדם. כך עולה ממחקר שערך צוות חוקרים בראשותו של פרופ' ריצ'ארד מאיירס מאוניברסיטת סטאנפורד.
הצוות בחן את השונויות ב-650 אלף מקטעים שונים של כל דגימת DNA, שאיפשרו לזהות את הדמיון והשוני בין בני אדם ברמת דיוק גבוהה בהרבה מאשר ניתן היה להשיג עד כה.
המדענים האמינו מזה זמן רב כי בני האדם המודרניים התפתחו לראשונה באפריקה והתפשטו משם כדי לאכלס את כל שאר כדור הארץ. תיאוריה זו נתמכת כאמור, גם בידי הממצאים החדשים. יתרה מכך, הם טוענים כי תושבי המזרח התיכון יכולים לעקוב אחר אבות אבותיהם הן באפריקה והן באירופה, והדבר הגיוני משום שהאיזור יוצר מעין גשר לתנועה דו צדדית בין האיזורים הללו.
כמו כן הם העירו, כי מצאו מתאם הדוק בין אוכלוסית בני יאקוט בסיביר לבין ילידי אמריקה, שמאמינים כי היגרו מסיביר דרך גשר יבשתי שהתקיים בימים בהם גובה פני הים היה נמוך בהרבה. המחקר נתמך בידי מכון הבריאות הלאומי בארה"ב.
יום קודם לכן פרסום כתב העת המתחרה נייצ'ר, מאת חוקרים באוניברסיטת שיקאגו שבחנו 500 אלף סמני DNA בגנום האנושי והשוו בין נציגי 29 אוכלוסיות בחמש יבשות. "המחקר שלנו הוא אחד הראשונים בגל חדש של סריקה ברזולוציה גבוהה של השונות הגנטית באוכלוסיה, אומר פרופ' נח רוזנברג מהמכון למדעי החיים באוניברסיטת שיקאגו ושותף לפרסום המחקר.
"כעת, כשיש לנו כעת טכנולוגיה לבחון אלפי ואף מאות אלפי סמנים גנטיים אנו יכולים למדוד את הקשר בין אוכלוסיות שונות של בני האדם ולתעד הגירות עתיקות ברמה מעודנת יותר מאשר ניתן היה להשיג עד כה. רוזנברג השותף למחקר ביחד עם אנדריו סינגליון מהמכונים הלאומיים לחקר הזקנה הצליחו לייצר מפה מפורטת יותר פי 100 מאשר הושג בנסינות הקודמים.
הם השתמשו במקטעים גדולים של ה-DNA המכונים העתקת מספר. שימוש במקטע זה, המהווה אחוז ניכר מה-DNA – לעיתים גם מיליון "אותיות" עוקבות באלפבית הגנטי החוזרים על עצמם או נמחקים לגמרי מגנום של אדם מסוים. מספר מחלות יכולות להגרם בשל תוספת או מחסור בהעתקים של גנים אלה.
עוד עולה מהמחקר כי ניתן לעקוב אחר אבות אבותיו של נבדק ספציפי עד לאוכלוסיה באיזור גיאוגרפי נתון. בעוד המחקרים הקודמים יכלו להצביע על טווח גיאוגרפי נרחב, כיום ניתן להשתמש בגנום כדי לעדן את המיקום הגיאוגרפי של אבות אבותיו של אדם בדיוק רב יותר" אמר רוזנברג.
עוד עולה מהמחקר כי השונות הגנטית קטנה ככל שהמרחק מאפריקה – ערש האנושות – גדל. בני אדם ממוצא אפריקני מביעים שונות גנטית גדולה יותר מאשר תושבי המזרח התיכון, שהשונות בהם גדולה מאלו של האסיאתים והאירופאים. הפחות מגוונים הם האינדיאנים ילידי אמריקה. כתוצאה מכך החיפוש אחר גנים מחלולי מחלות ידרוש מספר נמוך יותר של סמנים גנטיים בקרב ילידי אמריקה ואת המספר הרב ביותר של סמנים גנטיים בקרב האפריקנים.
מחקר שלישי שגם הוא פורסם בנייצ'ר, ובו הושוו הגנים של אמריקנים ממוצא אירופי מול אלו ממוצא אפריקני והתגלה כי בקרב האירופאים היה שיעור גבוה יותר של גנים "מזיקים" מאשר באפריקנים. ואולם המסקנה הזו כבר נתונה במחלוקת בתוך גל חדש של ויכוחים אודות הפרשנות של המידע שמספקות הטכנולוגיות החדשות המשמשות במחקרי השוואה גנטית של אוכלוסיות.
קרלוס בוסטאמנטה, סטיסטיקן גנטי באוניברסיטת קורנל באיתקה, ניו יורק, ועמיתיו השוו את השונות הגנטית של 20 אמריקנים ממוצא אירופי ו-15 ממוצא אפריקני. הם בחנו nucleotide polymorphisms (SNPs) , מקום שבו ה-DNA שונה מאדם לאדם ב"אות" אחת של הקוד הגנטי. החוקרים סיפקו את הספירה הלא מוטה הטובה ביותר עד כה של מוטציות אלה, שיפור משמעותי בתחום הגנטיקה של האוכלוסיות. מחקר זה מאושש את המחקר מסטנפורד, משום ששונות גנטית גבוהה יותר משמעותה גנים "בריאים" יותר.