התגליות המדעיות והחידושים הטכנולוגיים היו תמיד בלבו של המאמץ האנושי, ותפקידם צפוי לגדול במהירות ובמידה עצומה. הדבר יוביל לסינרגיה, יעצב את החברות העוסקות בכך ויזרז פיתוחים נוספים בהשתנות עקבית, עם איזורי חפיפה והסתעפויות זמניות . המדע המתעצב מחדש והטכנולוגיות החופפות יוצרות את מה שנקרא מגמות- על במחקר, החוצות את גבולות הזמן והגיאוגרפיה .
נסים בנבניסטי, מיכאל ברנדיס, אורי בנין, גאי פינברג, נפתלי תשבי, מוריס תובל, אילון ועדיה, חרמונה שורק, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע והפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית בירושלים
התגליות המדעיות והחידושים הטכנולוגיים היו תמיד בלבו של המאמץ האנושי, ותפקידם צפוי לגדול במהירות ובמידה עצומה. הדבר יוביל לסינרגיה, יעצב את החברות העוסקות בכך ויזרז פיתוחים נוספים בהשתנות עקבית, עם איזורי חפיפה והסתעפויות זמניות . המדע המתעצב מחדש והטכנולוגיות החופפות יוצרות את מה שנקרא מגמות- על במחקר, החוצות את גבולות הזמן והגיאוגרפיה .
ארגוני מחקר מובילים יכולים ואף צריכים לתרום למגמות אלה על ידי נקיטת צעדים חדורי חזון, השפעה על פיתוח המחקר ויישום המעורבות הפעילה של חוקרים בהשלכות החברתיות של מגמות אלה. הקטרים הטכנולוגיים החשובים ביותר גדלים כולם באופן לוגריתמי : רוחב פס מוגדל, כוח עיבוד מוגדל, אחסון רב יותר ופיתוח תרופות משופרות, תוחלת חיים ארוכה יותר וממשקי אדם- מכונה עשירים יותר. אלה מובילים חברה וכלכלה מחוברות באופן אינטנסיבי שהתלות ביניהן הולכת וגוברת .
כמעט כל קטרי המחקר והטכנולוגיה מובילים לזמינות מידע גדולה במידה עצומה ומהווים כוח הפועל לניפוי אי-יעילות. יחסי הגומלין בין המחקר, מגמות העל והחדשנות מניבים גם ציפיות גדולות יותר ממנהיגי מערכות המחקר .
למקופחים יש ציפיות יתרות לשיפור איכות חייהם ורווחתם . בעלי ההון מחפשים דרכים להשתמש בהזדמנויות החדשות כדי להגביר את העידון בחייהם . ציפיות מוגברות ממנהיגי החברה כרוכות בשקיפות, מתן דין וחשבון והשפעה על הסביבה ועל החברה. מסמך זה מציג נקודת מבט ישראלית על תהליך האיתור, ההתמקדות, התכנון ויישום התוכניות במגמות- על מחקריות כאלה, עם כמה דוגמאות מיוזמות מחקר של האוניברסיטה העברית בכיווני מחקר אלה.
טכנולוגיות מידע וחישוב
בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים סימנו אלן טורינג באנגליה וקלוד אלווד שאנון בארה "ב את תחילתו של העידן המרתק שאנו קוראים לו כיום "עידן המידע". טורינג הניח את יסודות מדע המחשב החדש וסלל את הדרך לגילוי ולבניית המחשב, כאשר הראה שהפשטה מתמטית, מכונת טורינג האוניברסאלית, יכולה לבצע כל חישוב שניתן לייצגו באלגוריתם. בעקבותיו הציג שאנון את תמצית מכאניקת התקשורת אשר הגדירה את מושג המידע על ידי חשיפת הגבולות הבסיסיים של היכול ת לאחסן ולהעביר מידע בצורה אמינה . תוך 60 שנה הובילו טכנולוגיות אלה למהפכה באחסון, העברה (תקשורת) ועיבוד (חישוב) של כל סוגי המידע, טקסט, שמע, וידאו; פרוזה, שירה ואופרה; כימי, ביולוגי וכלכלי; בכל מקום, בכל תדירות שהיא, ובמהירות האור. קלות הנגישות של מאגרי המידע היא דבר שאף דור לפנינו לא יכול היה לדמיין והמגביהה מעבר לחלומות הפרועים ביותר . משימתנו העיקרית נעשתה סינון פיסות המידע הרלבנטיות לנו. יחד עם זאת, ככל שאנו מיטיבים להבין מחזור מידע "מודרני" זה, כך מתברר שהטבע כבר גילה אותו, מיליארדי שנים לפני שאנון וטורינג.
עבודות מחקר בכל העולם ובאוניברסיטה העברית מראות כיום כי החיים אינם אלא איסוף מידע מועיל מהסביבה וניצולו לשרידה ולשיפור הכשירות. מחזור אינסופי זה של תפיסה – איסוף מידע ופעולה – התנהגות דרך מגע עם סביבתנו, הוא זה שבאמת מגדיר ומכמת אורגניזמים חיים. לראשונה אנחנו עומדים במקום בו ניתן לבצע תחזיות כמותיות מדויקות של הדרך בה אורגניזמים מבצעים ומסתגלים, וזאת על ידי פענוח הדרכים שבאמצעותן הם אוספים ומעבדים מידע. מגמת-על חדשה זו – התכנסות מדעי המידע עם מדעי החיים – תחולל מהפכה לא רק ברפואה ובחקלאות, כפי שכבר ראינו דרך מהפכת הגנום, אלא תשנה מהיסוד את עצם טבעם של חיי האדם והחברה . זאת ועוד, זיכרונותינו ורגשותינו האישיים ביותר ישארו נגישים ופעילים ב "גן עדן" חדש זה של המרחב הממוחשב, זמן רב לאחר לכתנו. לזמן מה נראה כאילו המדע הרס את המיתוסים ואת המימד העל- טבעי של הדתות הישנות, כגון שניות הגוף והנפש והחיים אחרי המוות . ואולם, התכנסות מדעי המידע והביולוגיה עשויה להחזיר שניות זו בתחייה טכנולוגית
עובדתית שתשקף את קיומנו הנעלה והמוחלט.
ננו-מדע והנדסה
הננו-מדע והננוטכנולוגיה עוסקות ביצור וחקירת תכונותיהם של עצמים זעירים, שמידותיהם בין 1-100 נ"מ ( 1 ננומטר = אחד חלקי מיליארד של מטר). לעצמים אלה, שגודלם נע בין אטומים בודדים לחומרים שנפחם ניכר, יש תכונות אלקטרוניות, אופטיות ומכאניות תלויות- גודל, והם מציבים אתגרים מרתקים הן בפני המחקר המדעי הבסיסי והן לפיתוח טכנולוגיה עילית בחומרים מתקדמים, אנרגיה חלופית, מיקרו-אלקטרוניקה, אופטו-אלקטרוניקה, רפואה, ביוטכנולוגיה ועוד; הם מהווים כוח מהפכני עבור הפיתוח התעשייתי והכלכלי במאה העשרים ואחת. המרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית משמש כגרעין לפיתוח תחום מתפתח זה בירושלים ובישראל . המרכז משלב חוקרים וסטודנטים מתחומים שונים המוגדרים כתחומי יעד לאומי על ידי הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח (תל"מ) ויוזמת ננוטכנולוגיה ישראל . המרכז איתר כמה תחומי מפתח שיתמודדו עם אתגרי העתיד . חברי המרכז פיתחו מערכות ומכשירי חישה חדשניים. אלה יכולים לזהות כמויות זעירות של חומרים ביולוגיים וכימיים מוגדרים ולשחק תפקיד מרכזי בעולם המשתדל לשמור על הסביבה, להלחם בטרור ולספק שירותי רפואה לכול .
המומחים לננו-פוטוניקה חוקרים את תכונות האור והממשק בינו לבין החומר ברמת הננו והתת- אורך גל, כאשר יישומים מגוונים של רכיבים ממוזערים מפגינים ביצועים חסרי תקדים בתקשורת, במדעי המידע, בשירותי הרפואה, תאורה, חישה וביטחון . טיפול תרופתי נקודתי כולל בעיקר ננו-חלקיקים שומניים או פולימרים, ננו-תחליבים וליפוסומים, אשר יכולים לשפר את יעילות המולקולות של תרופות רבות עצמה תוך צמצום תופעות הלוואי העלולות להגרם כתוצאה מן השימוש בהן.
ליפוסומים המכילים את התרופה הציטוטוקסית ®Doxil, המצאתו של פרופ' יחזקאל ברנהולץ (הפקולטה לרפואה) וחבריו, נחשבים למערכת הראשונה להולכת תרופות בשיטת הננוטכנולוגיה.
דוגמה אחרת היא ®Cationorm, ננו-תחליב קטיוני שהומצא על ידי ש. בניטה (בית הספר לרוקחות), לטיפול מתון בתופעת העיניים היבשות. ואחרון חביב, המחקר בתחום האנרגיה החלופית המכוון להפחית את תלותנו בדלק מאובנים, שהוא אולי האתגר החשוב ביותר העומד בפני התרבות המערבית במאה העשרים ואחת . מקור אנרגיה נקי וזמין בשפע בישראל הוא קרינה סולרית . גישות חדשות לערור באמצעות האור, המבוססות על שיטות ממוזערות כגון מוטות מתכתיים היברידיים מוליכים למחצה, ופוטוכימיית משטחים, זוכות לעניין פעיל כאמצעים להמרת אנרגיה סולרית לאנרגיה כימית. קיימת זיקה חזקה בין שיפור תאים פוטו- וולטאים כדי שיהיו יותר כדאיים – סוגיית יסוד במדע החומרים – לשאלות יעילות והנדסה חדשנית, דבר שמדגיש את טבעו המתכנס של הננו- מדע.
פרויקטים מגה-פיסיקליים גלובאליים
מגמות-העל המובילות בפיזיקה הן גלובאליות מטבען, ומתמקדות בחקר מבנה העולם שסביבנו בשיתוף קבוצות מחקר רבות בעולם, כולל חוקרים מהאוניברסיטה העברית . באסטרופיזיקה וקוסמולוגיה אנו חווים גידול חסר תקדים בהיקף המידע החדש הזמין לחוקרים . התפתחויות אלה הגיעו הודות לפריצות דרך טכנולוגיות שמאפשרות לנו לפתוח חלונות חדשים ליקום ולחקור את "הארץ הלא נודעת" לראשונה. כיום ביכולתנו לחקור את המפץ הגדול ואת מקור החלל והזמן; חוקרי האוניברסיטה העברית חוקרים את היווצרות הגלקסיות והמערכות הפלנטריות החדשות ואת מוצא החיים, ומחפשים חורים שחורים, בתי הקברות הקוסמיים הסופיים, בתמיכת קרן המחקר האירופית . מחקרם מתמקד בשלושה נושאים מרכזיים : אסטרופיזיקת אנרגיה גבוהה, קוסמולוגיה, היקום המוקדם והמבנה של החלל/זמן בקנה מידה גדול, כולל מחקר החומר האפל, אנרגיה אפלה, מערכת השמש ופלנטות שמחוץ לה .
מאמצי מחקר תיאורטי בינלאומיים מכוונים לפענוח כוחות הטבע הבסיסיים, הכוללים עבודה במאיצים חזקים . שם, באנרגיות גבוהות מאד, ניתן לחשוף סימטריה חדשה של הטבע, הידועה כסופר-סימטריה, ולגלות את המכניזם לפיו מופרת הסופר-סימטריה באנרגיות נמוכות . מוקד נוסף של המחקר הבינלאומי הוא המאמץ עתיק היומין לגלות גלי כבידה, כפי שנחזו בתורת הגרביטציה של איינשטיין . הדבר כרוך בפיתוח הכלים התיאורטיים הדרושים לחישוב עוצמתם וצורתם של גלים אלה, כמו גם חקר החורים השחורים, וקישור תכונותיהם התרמו- דינאמיות עם תורת המיתרים. אחרון חביב, כיום לומדים יציבות חומרים בקני מידה "יומיומיים," וכך משלימים את הפערים הגדולים הקיימים עדיין בהבנת האופנים הבסיסיים ביותר הגורמים לחומרים להיכשל . חקר כשל החומרים כולל את פיזיקת השבר, אופני השחתת חומרים וכשל החיכוך . לתוצאות מחקרים אלה יהיו השלכות חשובות, מהבנת היווצרות רעידות אדמה ועד לדינאמיקת הפיתוח והיציבות של חומרים חדשים.
מדעי הרפואה וקידום בריאות האדם ורווחתו
מדעי החיים השתנו באופן דרמאתי בעשורים האחרונים אך נותר עוד הרבה מה לחקור . גופנו כולל מיליארדי תאים השונים זה מזה במידה ניכרת בתוחלת חייהם (מכמה ימים לחיים שלמים), גודלם (מכמה מיקרונים לכל אורך גופנו ( ותפקידם (מפעילות חישובית למאבק בפולשים זרים והגנה מפני מחלות), למרות שכולם נושאים את אותו מידע גנטי .
השאלה כיצד מתייחד תא בודד ביכולתו לבטא רפרטואר שונה בתכלית של חלבונים היא אתגר המהווה מגמת- על, ואשר יזכה להתמודדות נמרצת בשנים הבאות . חוקרי האוניברסיטה העברית נמצאים בחזית מדעי הביו-רפואה, וחוקרים את הסרטן, הפרעות תורשתיות, רפואה שיקומית ועוד .
בהיבטים רבים מבצעים תאי שמרים או אורגניזמים עתיקים אחרים בדיוק את אותן הפעולות האופייניות לתאים שבגופנו, מה שמרמז כי רוב הנתיבים הבסיסיים ביותר המקיימים תאים בחיים התפתחו לפני חצי מיליארד שנה ויותר. טכנולוגיות ביו-הדמיה חדשות מאפשרות לנו להתחקות אחר חלבונים בתאים חיים בזמן אמת, אך עדיין לא ברור כיצד מאות אלפי הסוגים השונים של חלבונים פועלים הדדית כדי ליצור את תופעת החיים . פריצןת דרך בשיטות הביו-הדמיה יבהירו רבים מאירועים אלה ויעמיקו את הבנתנו בחיי התא .
השלמת פרויקט הגנום האנושי, בידוד תאי הגזע ממקור אדם המסוגלים להתמיינות רב- רקמתית והבנת מורכבות הבסיס לסרטן מנבאים שהמאה העשרים ואחת תביא למהפכה ברפואה ותהפוך אותה לאישית . כבר בעתיד הקרוב נעבור לשימוש בתרופות ה"תפורות" לפי מידותיו של החול ה, המתייחסות למטען הגנטי שלו ולדרכים בהן הוא מושפע מהמחלה ומגיב לטיפול בה, וזאת כתחליף לטיפולים הבלתי- ספציפיים הנמצאים בשימוש כיום . חשוב לציין שאוכלוסיות מזרח תיכוניות מפתחות מחלות תורשתיות עקב מוטציות אחרות מאלה שסובלות מהן אוכלוסיות אחרות, כפי שהראו ב. כרם וחבריה במקרה של סיסטיק פיברוזיס . איתור הגנים האחראים לכל ההפרעות התורשתיות יאפשר בעתיד הקרוב אבחון גנטי טרום- לידתי או טרום-השרשה, כדי לצמצם תחלואה . בשילוב הפריית מבחנה, יהיה אפשר למנוע מראש הריונות שיסתיימו בילודים חולים . האבחון המולקולרי גם יאתר נטייה של מבוגרים לאי-ספיקת לב, לחץ דם גבוה והפרעות עצביות ניווניות, והאבחון והניתוח הגנומי של הסרטן התקדמו במהירות מאז שהתגלה כי מחלות ממאירות נגרמות על ידי פגיעות חוזרות ונשנות בגנום . הטיפול הגנטי, שעדיין נמצא בחיתוליו, צפוי למנוע את נזקיהן של הפרעות גנטיות שונ ות באופן מוכוון לחולה . לבסוף, הבידוד לאחרונה של תאי גזע עובריים מאדם מעצב מחדש את גישתנו לטיפול בחבלות בעמוד השדרה, מחלת פרקינסון, סוכרת ועוד. תאי גזע שמקורם בחולה עצמו לא יידחו לאחר השתלה, מה שמנבא את האפשרות של טיפול מותאם לחולה באמצעות תאי גזע . כל זה יחייב תגליות מדעיות חדשות, מימון הולם של מחקר בסיסי וניסויים קליניים, וקורא גם ליישומן של ההשלכות האתיות של מהפכה כזו.
מדעי הקוגניציה וקידום היכולות השכליות
בעשור האחרון הביא חקר מדע המוח לטיפולים חדשניים במחלות, לפיתוח מחשבים מהירים במיוחד ולבניית מכונות חכמות שונות. לכך יש השלכות חשובות בתחומים מגוונים, מהמדע והאומנות ועד לפילוסופיה, משפט ורפואה.
טכנולוגיות מחקר חדשות מאפשרות התקדמות בשיטות הדמיית מוח וכלי מחקר מתוחכמים מאפשרים את חקר המוח ברמה המולקולרית, התאית והעצבית . חוקרי מדע המוח באוניברסיטה העברית מעורבים במגמות-על אלה, כולל למידה ובקרת תנועה, מדע מוח חישובי ותיאורטי ותפיסה אנושית . המחקר מקיף שלושה קמפוסים ופקולטות) הקמפוס למדע על שם אדמונד י . ספרא; עין כרם, רפואה; והר הצופים, מדעי החברה(. חוקרי מדע המוח משתמשים בשיטות חדישות כדי לשחזר את המבנה האנטו מי של המוח ואת קישוריותו, לחשוף יחסי מבנה /תפקוד בהתנהגות בעלי חיים ולחשוף מנגנונים מסוימים העומדים ביסודם של תפקודים חושיים ומוטוריים . שיטות הדמייה מודרניות בלתי-חודרניות, פרדיגמות תפיסתיות והתנהגותיות מחמירות, ומחקר סינרגטי הכולל בני אדם ובעלי חיים, מחזקים את הקשרים בין מאפייני המוח ברמת המעגלים העצביים לבין התפיסה וההכרה האנושית . חקר המעגלים העצביים מוביל גם לפריצות דרך בתחום החסך המוטורי והשיקום ממחלות ופגיעות מוחיות . יחסי הגומלין והסינרגיה בין תיאוריות, שיטות חישוב וניסויים מחייבים פיתוח אלגוריתמים חזקי ם של נוירו-אינפורמטיקה ומעגלים בקנה מידה גדול, לחיבור הדינאמיקה העצבית לתפקודי מוח ולפתולוגיות שלהם . חקירת המנגנונים שביסוד הפעילות העצבית, כמו גם ההתפתחות והגמישות של המעגלים העצביים על ידי גירויים ביוכימיים וחשמליים מחוללת הבנה חדשה של מחלות עצביות ניווניות והשלכותיהן הטיפוליות .
בלימודי הממשק מוח-מכונה (BMI) שואפת רשת רב-תחומית עולמית לחשוף כיצד "יודעים" התאים במוחנו איך לפעול זה על זה ולחולל אינטליגנציה , רגשות ויצירתיות . כדי לתפוס את משמעות האותות הנמדדים מהמוח יש צורך בתיאוריה גלובאלית יותר ושיטות מדידה טובות יותר. לימוד מגבלות הלמידה והביצועים המוטוריים האנושיים בתנאים משתנים מאפשר למדעני מוח חישוביים לנטר את פעילות המוח ולבקר התנהגות תוך הסתגלות מתמשכת לשינויים. כך יוכלו גם חולים משותקים לגמרי ללמוד כיצד לשלוט בתנועות במהירות רבה למדי (דקה או שתיים), למרות שפעילות מוחם משתנה באורח תדיר . השליטה על תנועת מתקן מחשב או רובוט (זרוע, כסא גלגלים, יד וכו') תוביל בסופו של דבר לשליטה, באמצעות כוח המוח בלבד, באיבר הטבעי אך המשותק . בהמשך לכך יעלו האתגרים ארוכי הטווח של ריסון הפרעות תפקוד קוגניטיביות ופסיכיא טריות, כגון תסמונת טורדנית כפייתית, דיכאון ושסעת.
פריצות הדרך הבסיסיות כבר נעשו: ניסויים בגירוי מוח עמוק ובטיפולים התנהגותיים מנבאים הצלחות מבטיחות במיוחד, אך דרושה עבודה רבה כדי להגיע למעגלי רישום- גירוי מדויקים במעגל סגור, שיכשירו את פעילות המוח לעבור מדפוסי מחלה לדפוסים נורמאליים של פעילות חשמלית . הרחבה זו של השימוש הקליני תעלה סוגיות אתיות נכבדות, שיציבו עוד אתגר ברמה של מגמת- על בפני האנושות. מדענים מתחומים שונים דנים ברצינות באתגר מוסרי חדש זה.
חשיבות המדיניות ברמה האסטרטגית
כדי לאתר מגמות-על ביעילות ולרתום את המחקר והטכנולוגיה, מאמצות מדינות מתקדמות מדיניות אסטרטגית עבור ההשכלה הגבוהה, המדע, הטכנולוגיה והחידוש (ESTI). אלה מהווים את הרמה הביצועית, מה שמגולם בישראל כיום במועצה להשכלה גבוהה ובמשרד המדען הראשי (משרד המסחר והתעשייה). מדיניות ESTI קובעת חזון כולל ובכלל זה מטרות-על לאומיות (כגון צמיחה, שוויון, בריאות, שיפור איכות הסביבה וכו') ומערכת סדרי עדיפויות אסטרטגיים ויעדים הקשורים אליהם בתחומים ובמגזרים הכלכליים הנוגעים בדבר (כגון ביו-רפואה, אנרגיה ותעשיות ההיי-טק והמים). קביעת רמה אסטרטגית של מדיניות ESTI מחייבת יכולות ונהלים שונים ולעתים שינוי בניהול הכולל של תת-מערכת המוסדות הנוגעים בדבר . היבט חשוב של רמת מדיניות ESTI אסטרטגית המתפקדת היטב הוא הבטחת עקביות בין החזון/סדרי העדיפות של ה- ESTI מצד אחד ותיק המדיניות מצד שני. מדינות מתקדמות רבות, אם לא רובן, וכמה מאלה המתועשות, התאמצו בעשור האחרון לקבוע מדיניות אסטרטגית . ישראל, שבעבר הצליחה מאד במדיניות ESTI, משתרכת כיום מאחור מבחינה זו .
מן הראוי שקביעת סדרי עדיפות אסטרטגיים תהיה המרכיב המרכזי של תהליך מדיניות ה- ESTI בגלל הסביבה הגלובאלית הסוערת ואי הוודאו ת הקיצונית הנלווית לה העומדות בפני קובעי המדיניות . סביר שקווי המדיניות שייאכפו בפועל לא יהיו רלבנטיים לסביבה הגלובאלית /המקומית של היום, ובכלל זה אתגרים והזדמנויות . כדי להגיע לצמיחה כלכלית ומטרות- על לאומיות אחרות, יהיה צורך בהתאמה חוזרת ונשנה של מערכת ה- ESTI . רמת מדיניות אסטרטגית מיושמת היטב עשויה להקל על ההתאמה הנדרשת אם תאתר ותתייחס באופן שיטתי ומתואם למטרות מדיניות ESTI מעודכנות ותספק מצע חדש לביטוי סדרי עדיפות אלה בקווי מדיניות חדשים .
שיקולים שווקיים טהורים יתקשו תמיד להקצות משאבים למדע, לטכנולוגיה ולתשתית השכלה גבוהה ולתחומים מסוימים של חידוש– מרכיב חשוב של מדיניות ESTI – שם עשוי להתעורר צורך בסובסידיות או סוגים דומים של תמיכה. זאת ועוד, ההסתמכות על השווקים בלבד (שאולי אינם קיימים ולא יופיעו אוטומטית) עלולה להטות את הקצאת המשאבים באופן מסוכן כלפי הטווח הקצר, ובכך ככל הנראה לחזק עוד יותר את ההטייה הטבעית לפעילות קצרת טווח של ממשלות רבות אם לא רובן . ואולם, רמת תכנון אסטאטגי אינה תכנון מרכזי ועל התכנון לכלול סוגיות "רוחביות/פונקציונאליות" כגון "קידום המצוינות במדע " וסוגיות "תמאטיות/אופקיות" כגון "קידום התפתחותו של אשכול ביו-רפואי." לכן לעולם לא תהיה קביעת סדרי העדיפות והפיכתם לקווי מדיניות חדשים תהליך המתקדם מלמעלה למטה; נהפוך הוא,על נציגי המגזר העסקי, האקדמיה וכו' להיות מעורבים בכל השלבים כדי ששיקולים מלמטה-למעלה יהיו תמיד במרכז.