ביום שישי האחרון פרסמו סיון קלינגבייל ושני שילה במוסף הארץ את הכתבה "יש לי ארץ אחרת - למה כמעט 40% מהישראלים שוקלים לעזוב". אמנם הכלכלה היתה במקום ראשון, אך גם ההתחרדות והבוז להשכלה משחקים תפקיד בהרגשה שזו לא המדינה שלנו, וגם מה שמכונה העשור האבוד בהשכלה הגבוהה לא תרם לחשק של אנשים משכילים להישאר
ביום שישי האחרון פרסמו סיון קלינגבייל ושני שילה במוסף הארץ את הכתבה "יש לי ארץ אחרת - למה כמעט 40% מהישראלים שוקלים לעזוב". בכתבה מרואיינים יורדים שלא היה להם רע בארץ, אך בכל זאת קמו ועזבו כדי לחיות חיים יותר נורמליים.
"לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההגירה לישראל אמנם חיובית, אבל סקר שערכה בשביל מוסף “הארץ” חברת המחקר מידע שיווקי סי. איי. בהנהלת נעם רז ומרב שפירא, מראה כי 37% מהישראלים מצהירים שהם שוקלים מעבר לארץ אחרת מתישהו בעתיד. ראוי לציין כי רק 2% מכלל הנסקרים מציינים שבסופו של דבר הם ממש בטוחים שיהגרו לארץ אחרת, ומדובר רק בעניין של זמן."
לפי הסקר, מרבית המבקשים להגר הם דווקא המשכילים, ומה שמכונה אשכנזים, שכביכול פעם ייסדו את המדינה והיו כל יכולים (לא חשוב שבפועל מדובר בצאצאים לניצולי שואה, ובכלל בדור השלישי של המדינה כבר רבים מאוד ממוצא מעורב, אם בכלל יש לכך באמת חשיבות בשנת 2013, מלבד במגזר מסוים עליו נרחיב בהמשך) והיום במקרה הטוב הפכו לעוד מגזר. "חוקר הדמוגרפיה נועם מנלה מצוטט בכתבה ומצביע על כך שהקשר הלוקאלי נחלש, משום שהמדינה פרמה במו ידיה את חוט השייכות הקושר בינה לבין אזרחיה בתהליך שנמשך עשרות שנים. השירות הלא שוויוני, ההקצנה הדתית, ההפקרה הכלכלית של החלשים, ההפרטה הטוטאלית. המדינה הופכת דתית יותר ואנשים המגדירים עצמם ליברלים מתקשים להתחבר אליה."
בהמשך, פרסמו מספר כלי תקשורת וחוקרים באקדמיה נתונים לפיהם ההגירה מישראל היא בקנה מידה דומה מבחינת השיעור באוכלוסיה למדינות עולם שלישי ולא למדינות המפותחות. לא נפלתי מהכסא לשמע נתונים אלה.
מי שעקב אחר הסדרה מדינה רדופת שדים בעשור האחרון, יכול היה להבין שמשהו במדינה לא בסדר. במקום לכבד את אנשי האקדמיה והמשכילים, את יזמי ההייטק ואת חתני פרס נובל, מי שזוכה במדינה לכבוד הם הבאבות, מי שזוכה לכבוד אלו גיבורי תרבות עלגים (ג'קי, קותי ועוד שמומלץ לשמוע מה יש לרועי בר-נתן לומר עליהם בתוכנית הסאטירה שלו 'מה נסגר' לפני שערוץ 10 ייסגר).
פרופ' עוז אלמוג כותב: "בנימין זאב הרצל ושותפיו בתנועה הציונית, ראו חברה מערבית הפושטת את לבושה המסורתי ולובשת את לבוש המודרנה, והבינו שמשהו גדול מתרחש לנגד עיניהם. הרצל אהב טכנולוגיה והעריץ מדענים, ממציאים ויזמים טכנולוגיים, כמו פרדינאן דה-לספאס, כורה תעלת סואץ, שהיה גיבור נעוריו. בחזונו ראה גם את המהפכה הציונית נישאת על גל חידושי המדע, והאמין שרק באמצעות השתלבותם של היהודים במהפכת הטכנולוגיה העולמית יושגו עצמאותם וריבונותם."
איפה החזון הזה של הרצל ואיפה המציאות של היום? בסרטון שהפיץ ארגון חרדי מואשם הרצל בהמון חולות רעות, שלא היו ולא נבראו, כאילו הוא רצה לנצר את יהודי וינה כדי שיפסיקו לסבול מאנטישמיות, שרצה לקבל את ההצעה הבריטית להקמת מדינה יהודית באוגנדה, כדי לחסל את הדת ועוד כל מיני שטויות. גם המדע נתפס אצלם כדבר רע. מאז המאה ה-18, המילה השכלה עצמה נחשבת למילה גסה בקרב הממסד החרדי - כן, גם עבור חסידי חב"ד, אותם אלו שדוגלים בחוכמה בינה ודעת, כלומר השכלה, חושבים בדיוק ההיפך.
ידידי ירון ידען, ראש מפלגת אור (אין קשר לשם האתר, לא הכרתיו כשהקמתי את האתר וגם לא מאוחר יותר כשנתתי לו את שמו הנוכחי, ראו גם הערה בסוף הכתבה) אמר כי לישיבות חרדיות אסור להכניס את מהדורת התלמוד של הרב החרדי עדין שטיינזלץ משום שהוא מכיל איורים להמחשת הטקסט ואיור זה דבר רע כי הוא מריח 'השכלה'. החרדים הללו אינם שוכחים להרצל את הערצת המדע שלו.
כל המעשים המכוונים של הממשלות עד כה וגם כל המחדלים של כל אלו שהיו אמורים להילחם בתופעה ולא עשו זאת הביאו אותנו כפי שהתבטא ד"ר דן בן דוד מיד לאחר פרסום הדוח של מרכז טאוב (עליו דיווחנו בגליון הקודם), בראיון לתוכנית לונדון וקירשנבאום: מדינת הלכה בדרך.
למעשה אם פעם החרדים היו משהו שרואים רק כשנוסעים לבני ברק או לכמה שכונות בירושלים או אפילו למה שהיה פעם המובלעת של רמת ויז'ניץ בחיפה לפני שמקטע שלם של הדר הכרמל הפך לרמת ויז'ניץ אחת גדולה), הפך לתופעה כלל ארצית. למעשה ראשי הערים, כן, גם חולדאי שמדבר יפה היום על החינוך הדתי, סללו את הדרך למדינת הלכה כאשר סגרו בתי ספר ממלכתיים ופתחו במקומם בתי ספר חרדיים.
כאשר מחברים את ההתחרדות, ההתדרדרות במצב הכלכלי, הסגידה של הפוליטיקאים והטייקונים לבאבות ולידעונים, התדרדרות מערכת החינוך הממלכתית (הדו"ח שבו לכאורה ישראל השתפרה במתמטיקה מוטל בספק לאור הגילויים שהיו לאחר פרסומו על המניפולציות שנעשו כדי להגיע לתוצאה זו), מגיעים למסקנה שפרופ' בן דוד צודק, ומדינת ההלכה בדרך ורק הפוליטיקאים שלנו לא רואים את הפיל הענק שבחדר.
נ.ב גם הנסיונות לעודד חרדים ללמוד באוניברסיטה בלי לימודי ליבה נעשים בצורה גמלונית ביותר וגורמים להגברת האפליה במקום להפחתתה.
אנו נמצאים היום לאחר עשור אבוד שבו הצטמקו האוניברסיטאות והפסיקו לקלוט מדענים צעירים, לעומת זאת, הוקצו מיליארדי שקלים לעולם הישיבות מבלי לדרוש לימודי ליבה. גם הכלכלה נחטפה מאיתנו כאשר מצד אחד הטייקונים הופכים את המשק למוסד סגור שרק מי ששייך אליו יכול להתקיים ובפני רוב מעמד הביניים ניצבת תקרת זכוכית, ומצד שני ישנה קבוצה שבוחרת בעוני, וחיה על חשבון אותו מעמד בינוני שאין לו כסף לשכור רואי חשבון ולהתחמק ממסים כפי שעושים הטייקונים. במצב כזה, ברור שישנה בקרב אותו מעמד ביניים תחושה שזו לא המדינה שלו.
אנשים כאלה, שגדלו פה, שבאקדמיה אין להם לאן להתקדם וגם בתעשיה (למעט בהייטק) הם מנועים מלהתקדם אם אין להם קשר משפחתי לטייקונים, מרגישים בצדק שגנבו להם את המדינה, במקום לקטר על האשכנזים המפונקים (שבמקרים רבים הם בכלל לא אשכנזים) רצוי לעשות משהו כדי להחזיר את המדינה לאלו שתרמו הכי הרבה עבורה - גם בכלכלה, וגם בבטחון, ולא לטפילים על המערכת. צריך להחזיר למילה השכלה את הקונוטציה החיובית, גם אצל החרדים, וצריך לעשות את המדינה בחזרה מקום שבו מכינים את זוכי פרס נובל הבאים ולא עוד אנשים מבוזבזים עם הכשרה שלא מאפשרת להם לעבוד.
נכון שחלקים גדולים בארה"ב ואולי אפילו רוב שטחי היבשת, נגועים בבורות ובבערות ואלמלא ההגירה של משכילים מכל העולם ארה"ב כבר היתה שוקעת, אך בכל זאת יש עדיין הזדמנויות בחוף המזרחי ובחוף המערבי, ויש את קנדה שזקוקה לאנשים בעלי רוח יזמית. גם המזרח מחכה לאנשים כאלה - סין, הודו, סינגפור. שם אין חסמים לצמיחה כמו שיש אצלנו.
וכמה מילים עלי. מכיוון שדעותי בנושא ידועות, הסכמתי לאחרונה לפנייתו של ירון ידען להתמודד לכנסת ברשימת מפלגת אור (מקום שישי, שלכל הדעות אינו ריאלי). אם הייתי רוצה לעבור לפוליטיקה הייתי עושה זאת במפלגה יותר מבוססת, אלא שכאן מדובר באנשים שמבטאים את אותם רעיונות שאני דוגל בהם. רעיונות שבמקום שיהיו הזרם המרכזי של מדינה חפצת חיים, הם נחשבים ללא לגיטימיים, עד כדי כך שאטילה שומפלבי סרב לבקשתי להפגש ולעשות אייטם על המפלגה ועל דעותיה.