מספר המורים ושעות ההוראה במדעים ירד אבסולוטית במשך 15 השנים האחרונות. במתמטיקה נרשמה עליה, אך גם זו אינה מדביקה את הגידול במספר התלמידים * רבים מהמורים למתמטיקה לקראת פרישה והמורים החדשים באים ממקצועות שאינם מדעיים
לימודי המדעים במגזר היהודי התדרדרו מאז שנת 2000. כך עולה מדו"ח שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ב15 השנים האחרונות (2000-2014) ירד מספר המורים למדעים בתיכונים ב-0.3% בכל שנה (בממוצע) ומספר שעות ההוראה ב-0.4% בכל שנה. כלומר ירידה מצטברת של למעלה מ-4% אבסולוטית.
במתמטיקה המצב מעט יותר טוב, אך לא מזהיר, גידול של 4.6% במספר המורים ו-4.9% בשעות ההוראה במגזר היהודי. זאת כאשר הביקוש למדענים ומהנדסים רק עולה.
במגזר הערבי המצב טוב, לפחות מהבחינה היחסית, שם נרשמו גידול של כ-13% במספר המורים ובשעות ההוראה במתמטיקה וכ-6% ונרשמה גם כניסה של בנות ללימודים אלה.
ירידה בהיקף לימוד המדעים - עיקרי הממצאים
- במהלך השנים 2014-2000 היקף הוראת מתמטיקה בחטיבה העליונה גדל בחינוך הערבי בקצב שנתי ממוצע של כ-13% לעומת קצב שנתי ממוצע של כ-5% בלבד בחינוך העברי. במדעים, היקף ההוראה גדל בקצב שנתי ממוצע של כ-6% בחינוך הערבי לעומת מגמת ירידה בחינוך העברי.
- בחינוך העברי, מספר התלמידים לכל מורה במתמטיקה קטן ואילו במדעים המספר גדל. בחינוך הערבי, מספר התלמידים לכל מורה במתמטיקה קטן ואילו במדעים המספר יציב.
- בחינוך העברי והערבי, ממוצע השעות לתלמיד במתמטיקה גדל ואילו במדעים המספר קטן.
- בחמש השנים האחרונות (2014-2010), היקף שעות ההוראה בכימיה גדל ב-25% בחינוך הערבי, לעומת גידול של כ-6% בלבד בחינוך הממלכתי-עברי וירידה של כ-20% בחינוך הממלכתי-דתי. היקף שעות ההוראה במתמטיקה גדל ב-30% בחינוך הממלכתי-עברי, ב-31% בחינוך הממלכתי-דתי וב-43% בחינוך הערבי.
- שיעור בתי-הספר המלמדים כימיה, נמצא במגמת ירידה בכל מערכת החינוך ובאופן בולט בחינוך הממלכתי-דתי. בחינוך הערבי נמצאה מגמת ירידה בולטת בשיעור בתי הספר המלמדים פיזיקה.
- בחינוך הערבי שיעור הנשים בהוראת מתמטיקה ומדעים במגמת עלייה בולטת.
- השכר החודשי (ברוטו) הממוצע בקרב מורים לפיזיקה גבוה בכ-20% משכרם של יתר המורים בחטיבה העליונה, והגיע בשנת 2012 ל-13,186 ש"ח לחודש.
- בחינוך העברי, שיעור המורים למתמטיקה ולמדעים הנמצאים בגיל פרישה ומעלה נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות.
- מרבית המורים החדשים למתמטיקה ולמדעים מגיעים מתוך מערכת החינוך.
- כ-30% מהמורים החדשים במתמטיקה שהגיעו מתוך מערכת החינוך, הגיעו ממקצועות שאינם מדעיים.
פרשנות: רוצים להיות סלב
אין כמעט במה שאנשי הייטק אקדמיה ואחרים מתריעים בפני הסכנה של אובדן היתרון היחסי של ישראל בדורות הבאים, פרופ' דן שכטמן אפילו רץ עם הסוגיה הזו לתפקיד נשיא המדינה. העובדה שקיבל רק קול אחד מעידה עד כמה הנושא חשוב לקברניטי המדינה.
אלישע ינאי, מראשי תעשיית ההייטק מעריך שהגידול השלילי במספר מסיימי בגרות במתמטיקה ומדעים עולה למשק מיליארדי דולרים, שתעשיית ההייטק יכלה למכור יותר לו היו לה מספיק מהנדסים. גם מרצים באוניברסיטאות מרבים להתלונן על ירידה ברמת המתקבלים לתואר ראשון, וכי הם נאלצים להשלים בשנה הראשונה חומרים שהיו אמורים ללמוד בתיכון.
כיום, כשמודל החיקוי הוא האנורקסים בבית האח הגדול, לא פלא שזה מה שהילדים רוצים להיות כשיהיו גדולים.
סיכון קיומי
לפני כשנתיים פרסמה הלמ"ס דוח לפיו החינוך הממלכתי יהפוך למיעוט בתוך כמה שנים, בהינתן מאזן הלידות כיום במגזרים השונים (חרדי, ממלכתי דתי, ממלכתי וערבי).
פרופ' דן בן-דוד, מאקרו כלכלן ומומחה למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב וראש מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל אמר אז בראיון לאתר הידען, כי יש לבעיה שלושה היבטים:
- מה אנחנו בכלל מלמדים את הילדים
- מי מלמד את הילדים – איך מכשירים את המורים ואיך מתגמלים אותם
- איך מנוהל התקציב השני בגודלו של מדינת ישראל אחרי משרד הבטחון.
"בהינתן רמת החינוך שמקבלים אוכלוסיות מאוד גדולות בישראל, אני מאוד מודאג מהיכולת שלנו כמדינה להחזיק משק מודרני, תחרותי, משק ברמת העולם הראשון, בעוד דור או שניים. הדבר עלול להוביל לסיכון קיומי כי ללא משק עולם ראשון לא נוכל להחזיק צבא של עולם ראשון ומה שמתפתח כאן בשכונה לא מבשר טובות למדינה שלא תוכל להגן על עצמה, בלי אפילו לנקוט בעמדה ימנית או שמאלית."
למרבה הצער, התראות אלה לא הגיעו לאוזניהם של שופטי בג"ץ. בדצמבר 2014 קיבל בג"ץ החלטה אומללה שלא לחייב תלמידי ישיבות חרדיים בלימודי ליבה. הטענה שבגינה נדחתה העתירה היתה פטרנליזם. לצערנו המדינה מחליטה להשאיר אנשים בורים ועניים, בלי להבין שזה יוצא מהכיס שלה עצמה ולא מדובר רק בעלויות הישירות של הקצבאות וההנחות אלא באובדן התוצר העצום של כמעט מיליון איש.
הדרת המדע מהתקשורת
הח"מ מעריך שיש קשר הדוק בין התדרדרות הכיסוי המדעי בתקשורת, לבין חוסר הרצון של תלמידים ללמוד מקצועות מדעיים ולפתוח בקריירה מדעית או הנדסית. בשנות השישים והשבעים היה ביקוש עצום למקצועות המדעיים וההנדסיים בעקבות מבצע אפולו, דבר שהוביל לחשיפה עצומה של המדע בתקשורת.
מה עשו המוסדות האקדמיים, הנפגעים מהמגמה בנידון? שום דבר, הם מסתכלים על העיתונות כגורם חיצוני. ירצה יאכל, לא ירצה לא יאכל והעיתונים/פורטלים אוכלים פחות ופחות. עוד לא נתקלתי באחד שמבין את הקשר הזה.