ממשלת ישראל נוקטת בטפשות כשהיא פוגעת אנושות בהשכלה הגבוהה

כך אומר חתן פרס נובל לפיסיקה פרופ' דייויד גרוס, שסיים את שני תאריו הראשונים באוניברסיטה העברית, ומכיר היטב את המדע בישראל * פרופ' גרוס יהיה אורח באירוע ההצדעה המיוחד לציון שישים שנות מדע במדינת ישראל, יחד עם עוד תשעה חתני פרס נובל, ב-19 במאי בטכניון

"בפעם הקודמת שהייתי בחיפה היתה כאשר קיבלתי את פרס הארווי, לפני שמונה שנים, אשמח לבקר שוב." אומר פרופ' דייויד גרוס, חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 2004 בראיון טלפוני לאתר הידען לקראת ביקורו בארץ בחודש הבא כאורח אירוע ההצדעה לציון שישים שנות מדע במדינת ישראל, ביחד עם עוד תשעה חתני פרס נובל. האירוע יתקיים בקמפוס הטכניון ב-19 במאי.

במאמר מוסגר - נפגשתי עם פרופ' גרוס בשטוקהולם בדצמבר 2004, ומספר חודשים מאוחר יותר בכנס באקדמיה הלאומית למדעים בירושלים, שם הצטרפתי לשיחה מעניין שקיים גרוס עם פרופ' יובל נאמן ז"ל על מפגש פיסיקאים שהתקיים בבייג'ינג בדיוק בזמן שבו התרחשו אירועי כיכר טיין אן מן, וכיצד הם נאלצו לצאת מסין בדרכים לא דרכים בשל הפסקת הטיסות.

גרוס נולד בוושינגטון ובגיל 13 הגיע לישראל, במסגרת עבודתו של אביו. למד בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים. את התואר הראשון והשני בפיזיקה קיבל מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואת הדוקטורט עשה באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה.

בשנת 2000 קיבל גרוס בטכניון את פרס הארווי ובשנת 2004 את פרס נובל לפיזיקה. יחד עם גרוס זכו בפרס נובל דייוויד פוליצר מהמחלקה לפיזיקה במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קלטק) ופרנק וילצ'ק מהמחלקה לפיזיקה של MIT. השלושה זכו בפרס בזכות ההסבר שגיבשו באמצע שנות השבעים על אופיו של הכוח הגרעיני החזק, הכוח הפועל בין הקווארקים - חלקיקי היסוד המרכיבים את גרעין האטום. גרוס משמש כמנהל מכון קאוולי לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה וכן הוא מנהל את בית ספר החורף של המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית.

מה דעתך על המשבר בהשכלה הגבוהה, שאתה בוודאי מודע אליו?

הקהילה המדעית בישראל היא קהילה מופלאה. עם זאת אני מודאג ממה שאני שומע מחברי כאן על הירידה החדה בתמיכה במדע. הממשלות האחרונות פגעו מאוד בהשכלה הגבוהה. מרבית הידע שלי מגיע מת"א ומירושלים. זו טעות, וגם עדות לקוצר ראיה של ממשלה זו ושל הממשלות האחרונות שקדמו לה להתעלם ממה שהפך את ישראל למדינה כל כך מצליחה. זה כל כך טפשי. רבים מחברי, ידידי ישראל פשוט הוכו בהלם. אני רגיל לממשלות טפשות. אחרי הכל גם לנו יש ממשלה כזו אבל זה טפשי במיוחד. זה לא מצב טוב בכלל. עם זאת מהבחינה הטכנולוגית, היישומית, ישראל בתעשיית ההייטק שלה מצליחה מאוד אבל ההצלחה הזו מתבססת על רשת התמיכה בהשכלה הגבוהה ובמחקר הבסיסי. ישראל חיה כיום על פירות השקעות העבר. אני מקווה שתהיה לי בישראל הזדמנות לצאת בהצהרה כזו. אני בטוח שזה באמת מטופש. אינני מבין זאת. הייתי מצפה מממשלת ישראל להיות הרבה יותר פקחית. זה נראה כאילו אנשים מסתכלים רק על השנה הבאה. אין כל עדות לתכנון לטווח ארוך. חלק מהגאונות של ישראל באקמיה נובעת מהקשרים עם ארה"ב כי הם הבינו שיש בכך תועלת רבה לטווח הארוך, אבל מה שקורה עכשיו מאוד קשה, מאכזב מאוד לראות את המתרחש."

"יש לישראל פוטנציאל גדול. המוסדות להשכלה גבוהה עדיין מייצרות סטודנטים טובים מאוד. יש בעולם הערכה גדולה לישראל. מדובר בגורם תרבותי. אם אתה נותן הזדמנות לאנשים צעירים, רבים מהם ילכו למדע. אסור לקחת את זה כמובן מאליו ולהתעלם מהצורך הזה. המצב דומה בכל המערב, הסינים ומדינות אסיה משקיעות המון. אני מוקסם מההתרגשות של הצעירים, זה דבר שאי אפשר להחליף ואי אפשר פשוט לקנות."

כחצי ישראלי, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, מה דעתך על הקשרים האקדמיים בין ישראל לארה"ב?

זה מדהים להיווכח כמה פוריים היו קשרי המדע בין ישראל לארה"ב ושהם עדיין נמשכים. זו היתה חלק מהאסטרטגיה הישראלית לפתח קשרים מאוד חזקים אך הדבר הואיל לשני הצדדים, הן לישראל והן לארה"ב.

על מה תדבר באירוע?

נושא הרצאתי יהיה האתגרים בפיסיקה במאה ה-21. פיסיקה הוא תחום רחב, כל דבר מקוסמולוגיה, אסטרונומיה אסטרופיסיקה ועד ביולוגיה בימנו. כל דבר שפיסיקאים יכולים לתרום לו הוא חלק מהפיסיקה. פיסיקה היא גישה חזקה מאוד שמסייעת לתאר את טבעו הפיסיקלי של היקום. לפיכך אדבר על אתגרים בשטחים שונים רבים, החל מהפיסיקה המסורתית, פיסיקה ספקולטיבית ואפילו ביולוגיה.

על מה תדבר בהקשר לביולוגיה?

כרגע לדוגמה יש לנו תוכנית מאוד מעניינת על מדעי העצב – המוח. זה תחום נפלא שבו הפיסיקאים מתעניינים מזה שנים רבות, ולאחרונה הם מנסים לקדם אותו. במיוחד אנשי פיסיקה ניסויית המפתחים טכנולוגיות הדמיה חדשות שהביאו עמם מהפכה בדרך שבה אנו צופים ברכיבים מיקרוסקופיים של המוח, וישנם אנשים שפיתחו מודלים במטרה להבין כיצד המוח פועל – דבר שהוא קשה מאוד מהבחינה התיאורטית. גם אם תמפה את כל המוח, עדיין יהיה קשה להבין כיצד הוא פועל. אם נדע זאת נוכל לבנות מחשב שיעבוד בדרך שבה עובד המוח. זה ממש מדהים, זה מדע צעיר. זה תחום שבו מדעני מוח, ביולוגים ופיסיקאים עובדים ביחד על מידול, על בנייה, בנסיון להוציא תובנה מאות מאוד מורכב. המוח הוא מכונה מאוד מורכבת. אפילו כדי לצפות בו נדרשים מודלים תיאורטיים להקלטת הנתונים. אינך יכול פשוט להסתכל על רכיבי המוח במיקרוסוקופ. ישנם 10 מיליארד נוירונים במו, ולכל אחד מהם יש כאלף קשרים, משמעות הדבר 10 טריליונים – 10 מיליוני מיליונים סינפסות.

מה באשר לפיסיקת חלקיקים?

נושא פיסיקת החלקיקים ובפרט תיאורית המיתרים הוא תחום ההתמחות שלי ובכל זמן פנוי אני עורך מחקרים בתחום תאורית המיתרים. תחום זה מאוד מרגש אותי ואפילו כתבתי עליו ספר. זו גם תקופה מאוד מרגשת בתחום זה כי יש מאיץ חלקיקים שעומד לפתוח את שעריו בז'נבה ואנו צופים שיתבצעו בו תגליות רבות.

איזה מסר יש לך לראשי הטכניון, לאנשי הסגל ולסטודנטים?

"מזל טוב לרגל חגיגות 60 שנה למדינה. הטכניון הוא מוסד מצליח. יש להם כבר שני זוכי פרס נובל, ואפילו קיבלנו את הפרס בשטוקהולם ביחד. מאז גם פגשתי אותם מאז במקומות אחרים בעולם שאנחנו פוגשים בהם זוכי פרס נובל רבים. אני חושב שבפעם האחרונה שראיתי אותם היתה בפטרה בשנה שעברה. אני גם מכיר את פרופ' פריד מורד ואת אלי ויזל, שגם פגשתי אותו בשטוקהולם שם שהה כאורח כבוד. אני מנסה גם לתמוך בכמה מהפעילויות שלו."

ביניים: עשרה חתני פרס נובל ישתתפו בכנס

עשרה חתני פרס נובל הביעו את הסכמתם להשתתף באירוע ההצדעה המיוחד לציון שישים שנות מדע במדינת ישראל, שייערך בטכניון ב-19 במאי, 2008 בסמוך ליום העצמאות. חתני פרס נובל אשר ישתתפו באירוע, יהיו פרופסור טים האנט מבריטניה, פרופסור קורט ווטריך מארה"ב (חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2002), פרופסור פריד מורד מארה"ב (חתן פרס נובל ברפואה לשנת 1998), פרופסור ז'אן מארי ליין מצרפת (חתן פרס נובל בכימיה לשנת 1987), פרופסור גינטר בלובל מארה"ב (חתן פרס נובל ברפואה לשנת 1999), פרופסור דויד גרוס מארה"ב (חתן פרס נובל בפיסיקה לשנת 2004), פרופסור אלי ויזל מארה"ב (חתן פרס נובל בשלום לשנת 1986) והישראלים פרופסור רוברט אומן (חתן פרס נובל בכלכלה לשנת 2005), פרופסור אברהם הרשקו ופרופסור אהרן צ'חנובר (חתני פרס נובל בכימיה לשנת 2004). את האירוע יפתח נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג. בנוסף לכנס המדעי יערוך הטכניון למשתתפים ולבנות זוגם טיולים בארץ, ארוחות חגיגיות וקבלות פנים בהשתתפות סטודנטים, תלמידי תיכון, וחברי סגל.

חתן פרס נובל ברפואה לשנת 2001, פרופסור טים האנט מבריטניה, כתב לפרופסור אבירם כי ישמח להשתתף באירוע הצדעה מדעי למדינת ישראל במלאת לה שישים שנה. "אני מעריך מאוד את החיוניות הרבה, הידע וחוסר הפורמאליות של המדענים הישראלים", כתב.

ביניים: הסתיימה ההרשמה לכנס

מן הטכניון נמסר כי ההרשמה לכנס חתני פרס נובל בטכניון נסגרה, לאחר שכל הכרטיסים הוזמנו בתוך ימים ספורים. מארגן האירוע, פרופסור מיכאל אבירם מהפקולטה לרפואה של הטכניון, מסר כי נוכח הביקוש העצום הוחלט לשדר את האירוע בשידור ישיר באינטרנט ולאולמות נוספים ברחבי קמפוס הטכניון והפקולטה לרפואה.