"החופש האקדמי נחטף בידי קיצוניים"

כך קובל פרופ' אלן דרשוביץ, שדיבר בשמם של מקבלי תואר ד"ר של כבוד באוניברסיטת תל אביב. שר החינוך גדעון סער דיבר בטקס והבטיח להכפיל את תקציב הקרן הלאומית למדע בתוך חמש שנים ולפעול להגדלת הסגל האקדמי

שר החינוך גדעון סער, הבטיח הערב (מוצ"ש) לאנשי חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב כי יבקש לנצל את ישיבות התקציב לשנים 2011-2012 כדי לשפר את מצבן של האוניברסיטאות. "במהלך החודשים האחרונים הלכתי יחד עם ות"ת כדי לפתח תוכנית חומש שתענה על הבעיה. אנחנו מחויבים לתמיכה במצוינות, והחלטנו להקים 30 מרכזים. הממשלה תקציב 45 מיליון שקל לחמש שנים."

בפניה לתורמים הרבים מחו"ל שהשתתפו בכנס אמר השר סער: "אנחנו מבקשים את עזרתכם לגייס כספים למרכזים הללו. אנחנו גם רוצים להגדיל את הסגל האקדמי שהתדלדל בעשור האחרון. זאת באמצעות הוספת משרות מחקר והוראה. כמו כן נגדיל את התקציב של הקרן הישראלית למדע. היום אנחנו מקציבים 270 מיליון שקל ובתוך 5 שנים זה יגדל ל-500 מיליון שקל."

עוד הבטיח השר סער כי ישראל תגדיל את מעורבותה שלנו במספר קרנות ופרויקטים בינלאומיים. "אני מתכוון להלחם על התקציב של ההשכלה הגבוהה, ואני בטוח שנצליח לעשות זאת לאחר עשור קשה להשכלה הגבוהה. המוח האנושי הוא המקור שלנו לבטחון, אנחנו צריכים לתמוך במוסדות להשכלה הגבוהה הן בכסף והן בעדיפות לאומית. "

אלן דרשוביץ: "החופש האקדמי נחטף בידי קיצוניים"

תארי ד"ר כבוד לפילוסופיה הוענקו לאישים הבאים: פרופ' אלן דרשוביץ (ארה"ב) ד"ר אירווין ג'קובס (ארה"ב), פרופ' מרק פלדמן (ארה"ב), הבנקאי שלמה אליהו (ישראל) פרופ' ארווין נהר (גרמניה), צבי מיתר (אנגליה), ס. לי קורמן (ארה"ב), רון ארד (אנגליה/ ישראל), והשחקנית יבגניה דודינה (ישראל).

אלן דרשוביץ' נשא את דברי התודה ונאום בשם הזוכים. "אף מדינה בהסטוריה של העולם לא תרמה יותר לאנושות והשיגה יותר עבור האזרחי העולם מזה שישראל עשתה. כאחת המדינות הצעירות בעולם ואחת הקטנות ישראל מיצאת יותר טכנולוגיות רפואיות מצילות חיים לנפש יותר מאשר כל מדינה אחרת למרבה הצער ישראל מייצאת את המדענים הטובים ביותר שלה לארהב ואירופה כי מדינת ישראל לא מצליחה לתקצב את ההשכלה הגבוהה כמו שצריך."
"האוניברסיטה בת מחצית היובל, הצליחה להשיג את מרבית האוניברסיטאות בעולם ובמיוחד באירופה במונחים רבים כגון מדד הפרסומים. היא הפכה להיות ההארווארד של המזרח התיכון."

"עד כה דיברתי בשמם של מקבלי התארים האחרים כעת אדבר בעיקר בשם עצמי. כשאני מסתכל על ההשגים של האוני' ב-62 שנה, ישראל ואוניברסיטאות המחקר התפתחו בסימביוזה עם ממשלת ישראל אוניברסיטאות המחקר תרמו רבות לבטחון ישראל, בפיתוח כלי נשק וטכנולוגיות. הצבא גם החזיר בכך שהכין את התשתית לחברות ההייטק, וכמו כן הכין את הצעירים לאתגר של היותם ישראלים בעולם קשה. "

האוניברסיטה חייבת להשתלב במארג של איזונים ובלמים של הדמוקרטיה. ישראל ידועה במיוחד בשמירה באופן מעשי על החופש האקדמי – לפחות מהבחינה המעשית. החופש האקדמי מאפשר לפרופסורים לבקר את החלטות הממשלה ואת הסטטוס קוו. אנשי אקדמיה ישראליים יוצאים נגד הלגיטימציה של ישראל. פרופסורים ישראליים עומדים בראש הקוראים לאוניברסיטאות אחרות בעולם להחרים את ישראל. אנשים מאוניברסיטה זו נמצאים כעת בבוסטון ודורשים לסגור תערוכה המציגה את השיגיה המדעיים והטכנולוגיים של ישראל במוזיאון למדע של בוסטון. זו דוגמה לניצול לרעה של החופש האקדמי.

אותם פרופסורים מנצלים את היוקרה של המוסד ואת יוקרתם שלהם כדי לפגוע בישראל ועוד אומרים "אם אני כפרופסור ישראלי אומר זאת, על אחת כמה וכמה שהדבר נכון". כל עוד אותם פרופסורים לא עוברים על החוק, יש להם את הזכות לטעות. התשובה להכרזות אלה אינם חרמות או השתקה, התשובה צריכה להיות הבאת יותר דעות לשוק הרעיונות. החופש האקדמי לא כולל רק את זכותם של האנטי-ישראלים להתבטא, אלא גם את הזכות להסכים עם הממשלה, לעבוד עבורה, ואפילו להיות פטריוטיים.

אותם אנשי שמאל דורשים לעצמם את החופש האקדמי אך מונעים אותו מאחרים, וטוב עשתה אוניברסיטת תל אביב שלא נכנעה לדרישה שלא להעסיק פרופסורית ששימשה כפרקליטה צבאית. החופש האקדמי גם כולל את הזכות שלא לקבל תעמולה בשיעורים במסווה של חומר לימוד, ושלא לפגוע באמצעים אקדמיים כגון מתן ציונים נמוכים, בסטודנטים שחושבים אחרת, זו הטרדה שיש לאסור אותה כפי שאוסרים הטרדה מינית.

מרבית האוניברסיטאות בעולם סובלות מהבעיה של הקיצוניות – היום זה השמאל הקיצוני, פעם זה היה הימין הקיצוני. הפרופסורים שאינם מסכימים עם הקיצוניים צריכים לא להישאר שקטים רק בגלל שהקיצוניים צעקנים. בארהב אני מופתע מהשקט של פרופסורים פרו ישראלים המביעים את דעתם בשיחות סגורות אך מפחדים לומר זאת בציבור כי הם מפחדים לאבד את היוקרה שלהם בעיני הסטודנטים. אוניברסיטה בלי קונפליקטים מתאימה לסין, אירן או ברית המועצות לשעבר. הצנזורה השקטה לא צריכה להתקיים בדמוקרטיה שואפת חיים. החלופות לקונפליקט הן סטגנציה.

לסיכום אמר דרשוביץ: "ישראל תשרוד את מבקריה וכך גם האוניברסיטה הגדולה הזו. יש לנו מסורת טובה בישראל ובאוניברסיטת תל אביב להביע את כל הדעות. אני משוכנע שמדינת ישראל ואוניברסיטת תל אביב ילכו מחיל לחיל."

שר החינוך שדיבר לפני דרשוביץ התייחס אליו במיוחד ואמר: "אלן דרשוביץ אני מודה לך על המשך ייצוגה של ישראל בזירה הבינלאומית."