לתגלית הקוואזי גבישים של פרופ' דני שכטמן יש השלכות על הכימיה, הפיזיקה, הנדסת החומרים ואפילו על האמנות
לכתבה מקיפה עם דני שכטמן שערכתי ב-31 במארס 2011
/
אבי בליזובסקי
פרופ' דן שכטמן מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון זכה לבדו בפרס נובל לכימיה לשנת 2011 על גילוי הקוואזי גבישים.
בקוואזי גבישים אנו מוצאים הדגמה של הפאזלים המצויירים על קירות מסגדים משוכפלים ברמה האטומית: תבניות סדירות שאינן חוזרות על עצמן. ואולם התצורה הנמצאת בקוואזי גבישים נחשבה בלתי אפשרית, ודניאל שכטמן נלחם קרב קשה כנגד המדע הממוסד. פרס נובל לכימיה לשנת 2011 מוקדש לדרך שבה רואים הכימאים את החומר המוצק.
היה זה בבוקר ה-8 באפריל 1982, תמונה הסותרת את חוקי הטבע הופיעה במיקרוסקופ האלקטרונים של דן שכטמן. בחומרים מוצקים האטומים דחוסים בגבישים בתבניות סימטריות החוזרות על עצמן באופן מחזורי שוב ושוב. עבור מדענים, החזרה הזו היא חלק מההגדרה של גביש.
התמונה שראה שכטמן במיקרוסקופ הראתה כי האטומים בגביש שלו היו דחוסים בתבנית שלא היה ניתן לחזור עליה. תבנית כזו נחשבה בלתי אפשרית משום שהיא יוצרת מעין כדורגל המורכב מטלאים משושים בלבד, כאשר התצורה דורשת מחושים ומשושים לסירוגין. הגילוי שלו היה שנוי במחלוקת. במהלך הצורך בהגנת הממצאים שלו הוא נאלץ לעזוב את קבוצת המחקר שבה עבד, ואולם לבסוף הקרב שלו חייב את המדענים לחשוב מחדש על התפיסה שלהם אודות טבעו של החומר.