פרות מחממות

פרות וכבשים רועות באחו היא תמונה יפה ויש שיאמרו טבעית, אלא שאליה וקוץ בה שכן פרות מגהקות וגיהוקן פולט גזי חממה. מעלי הגירה מגהקים דו תחמוצת הפחמן ( CO₂) ותחמוצת חנקן ( N2O), אבל יותר מכך פרות כמו יתר מעלי הגירה מגהקות מתאן (CH₄) שהוא גז חממה פעיל פי 28% יותר מדו תחמוצת הפחמן

כל גיהוק של מעלה גירה מעלה את הטמפרטורה ותורם להתחממות העולמית. על פי הגוף הבין ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) ) מעלי הגירה ובעיקר חיות משק כמו צאן ובקר גורמים ל 14% מכלל פליטות גזי חממה כאשר רוב הגזים נפלטים בגיהוק.

הכרה והבנת המצב גורם למדענים לחפש אפשרויות לפיתוח חיות שיגהקו פחות מתאן, אם על ידי התאמת המזון, על ידי פיתוח גזעים שיגהקו פחות, או נטיעת עצים בשטחי מרעה, העצים קולטים גזי חממה וכך יפצו על פליטות הגיהוקים.

חיות מרעה בויתו לפני כ-10.000 שנים ומאז מעט השתנה, הגיע הזמן לשיפור ולשדרוג. לשם כך יש יזמה של Bezoar Laboratories לפיתוח תוסף פרוביוטי, בקטריות או שמרים שפותחו ינתנו כתוסף מזון ויפעלו במערכת העיכול

להפחתת ייצור המתאן נסיונות ראשוניים בתוסף הפרוביוטי הראו ירידה של 50% בגיהוק מתאן.

בניו-זילנד, אחרי מחקר של כעשור והכלאות חוזרות הצליחה חברה ( New Zealand's AgResearch) לפתח כבשים שמגהקות 10% פחות מתאן, דוברת החברה אומרת כי: ״אם כבשה אחת פולטת 10% פחות הרי שזה נתון משמעותי ביותר כאשר מביאים בחשבון כי באי יש כ-20מליון כבשים. אותו צוות עסוק עכשיו במחקר על בקר ואיילים.כאשר מיחסים לחקלאות בניו-זילנד כחצי מכל פליטות גזי החממה של המדינה, נעשים מאמצים להגיע למצב שבו החקלאות תהיה ניטרלית בפליטות.

בהודו יש מיזם להגברת תנובת החלב של פרות ותאואים ( buffalos) על ידי שימוש בתכנת הזנה שתאפשר את ההזנה המתאימה ״אישית״ על-פי הפרופיל הפיזי של כל חיה. על פי הפרופיל התכנה מכווינה תזונה מתאימה ותוספת מינרלים. הדיאטה המותאמת ״אישית״ גרמה לעליה בתנובת חלב ולירידה של כ-14% בפליטת מתאן. בחמש השנים האחרונות יושמה התכנית במשקים בהםכ-2.5 מיליון פרות ותאואים .

בקניה בודקים מדענים מיני עשבי-מרעה כדי לשפר את גידול החיות מיני עשבי-מרעה שיפחיתו את הפליטות יחסית לייצור חלב או בשר. הפרות נבדקות בתא נשימה שבו מודדים את פליטות המתאן אחרי שאכלו סוגים שונים של מזון שנגישים במזרח-אפריקה, מצפים לתוצאות במחצית 2019 ואז יהיה על החוקרים לשכנע את החקלאים והרועים לעבור לסוגי מזון מתאימים שכן ״אם יש לך פרה בריאה שניזונה כיאות סיכויה לשרוד בצורת גדולים״.

חוואים באמריקה הלטינית מנסים את שיטת ה ״מרעה-מוצל״ (agroforestry ) או ( ilvopastoralism). נטיעת עצים בשטחי המרעה, העצים מספקים צל לבעלי החיים, משפרים את איכות הקרקע ואת המגוון הביולוגים. יש עצים שיכולים להוות תוספי מזון, אבל מעל לכל העצים שסופחים דו תחמוצת הפחמן מקזזים ומפצים על הגחהוקים והפליטות.

על פי דוברת ״ארגון האו"ם לחקלאות ומזון״ ( FAO) על ידי שיפור ביעילות הייצור ( productivity) של חיות משק, יש אפשרות להפחית את פליטות המתאן ב-30%״. הארגון מפתח רשת (תקשורת) שתאפשר לחוואים וחוקרים לחשב איך שינויים בדיאטה משפיעים על הפליטות.

כאשר יותר ויותר צרכנים מודעים לבעיות סביבתיות מעלי הגירה מושמצים ומוכפשים כגורמים שליליים בגלל הפליטות ובגלל השטחים הגדולים שנדרשים לגידולם, הביקורת מכוונת בעיקר מול חוות ענק לגידול בקר לבשר שגורמות לפליטות שלכ-40% מכלל גידול חיות משק,

ארגון גרינפיס ( Greenpeace) מזהיר כי המשך הגידול בצריכת בשר ומוצרי חלב יפגע בהסכמי פריס לעצירת ההתחממות העולמית. הארגון קורא לצימצום ייצור וצריכת הבשר והחלב לחצי עד 2050,. אלא שקריאה כזו מתעלמת מאוכלוסיות ילידיות של רועים באסיה, אפריקה ודרום-אמריקה, רועים שחיהם תלויים בעדריהם. לצרכנים בארצות עשירות יש את האפשרות וזכות-היתר לצמצם בצריכת בשר, אלא שיש חברות ואוכלוסיות שבהן מזון מהחי מהווה את העיקר ולהן אין תחליף. באותן אוכלוסיות לחיות שימושים נוספים כמו נשיאת משאות, הובלת מים, חריש, ייצור דשן וכו׳,

לכן יש צורך באיזון בין צרכני הבשר בארצות עשירות לבין אלה שחיות המשק הן מקור קיומם העיקרי. כמו כן יש לאזן בין מדינות כמו אוסטרליה, ארה׳׳ב וארגנטינה, בהן צורכים כ 100ק"ג בשר בשנה לבין ארצות בהן צורכים רק ארבעה ק"ג.,

אנחנו בישראל נמצאים במקום ה״מכובד״ בצריכה שלכ-86 ק"ג בשנה מהם 56 ק"ג עוף והיתר בעיקר בשר בקר, מה שמציב אותנו בין ראשוני הקרניבורים בעולם.

כהמשך ישיר יורשה לי (הקטן) להציע כי: אוכלי הבשר בארצות המערב וגם באוסטרליה, ניו-זילנד, ארגנטינה ועוד יצמצמו את צריכת הבשר לשליש וכך יגדלו פחות, יצמצמו את פליטות המתאן ויהרסו פחות שטחים טבעיים.

על כך כמובן נוסף כל המשתמע מה״מוטו״ הקבוע שלי - הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

עוד בנושא באתר הידען: