יש כ-100 הגדרות של החיים. גישה חלופית (אך לא מושלמת) מתארת את החיים כ"מערכת כימיקלית עצמית המסוגלת לעמוד באבולוציה הדארוויניסטית." זה מספיק למקרים רבים. העדר ההגדרה היא בעיה גדולה כשמדובר בחיפוש אחר החיים בחלל
מאת: סמנתה רולף, מרצה באסטרוביולוגיה ומנהלת טכנית במצפה הכוכבים של בייפורדבורי, אוניברסיטת הרטפורדשייר
קל מאוד לזהות את החיים. הם זזים, צומחים, אוכלים, מפרישים, מתרבים. פשוט. בביולוגיה, חוקרים משתמשים לעתים קרובות בראשי התיבות "Mrsgren" כדי לתאר את החיים: תנועה, נשימה, רגישות, צמיחה, רבייה, הפרשה ותזונה.
אבל הלן שרמן, האסטרונאוטית הראשונה של בריטניה וכימאית באימפריאל קולג' בלונדון, אמרה לאחרונה כי ייתכן שצורות חיים זרות שאינן ניתנות לזהוי, עשויות לחיות בקרבנו. איך זה אפשרי?
בעוד שקל מאוד לזהות חיים כשרואים אותם, קשה מאוד להגדיר אותם. מדענים ופילוסופים מתווכחים על נושא זה מאות שנים, אם לא אלפים. לדוגמה, מדפסת תלת-ממדית יכולה לשכפל את עצמה, אך לא היינו מכנים אותה יצור חי. מצד שני, הפרד הוא עקר, אך לעולם לא נוכל להגיד כי איננו יצור חי.
מכיוון שאין הסכמה, יש כ-100 הגדרות של החיים. גישה חלופית (אך לא מושלמת) מתארת את החיים כ"מערכת כימיקלית עצמית המסוגלת לעמוד באבולוציה הדארוויניסטית." זה מספיק למקרים רבים.
העדר ההגדרה היא בעיה גדולה כשמדובר בחיפוש אחר החיים בחלל. לא להיות מסוגלים להגדיר יותר מאשר "אנחנו נזהה את זה כשנראה זאת" פירושו שאנחנו באמת מגבילים את עצמנו לגיאוצנטריות, אולי אפילו לאנתרופוצנטריות, כשאנחנו חושבים על חייזרים. אנחנו לעיתים קרובות רואים בדמיוננו יצור דמוי אדם (מעוות אבל עדיין ניתן לזיהוי) אבל החיים התבוניים שאנחנו מחפשים לא חייבים להיות דמויי אדם.
שרמן אומרת שהיא מאמינה שחייזרים קיימים. יתרה מזאת, היא תוהה:"האם הם יהיו כמוני וכמוך, מורכבים מפחמן וחנקן?". אולי לא, יכול להיות שהם נמצאים ואיננו יכולים לראות אותם?
חיים כאלה יכולים להתקיים ב"ביוספירת צל" בה מתקיימים יצורים, מבוססי ביוכימיה שונה, והמשמעות היא שאיננו יכולים להבחין בהם כי הם מחוץ ליכולת ההבנה שלנו. בהנחה שהיא קיימת, ביוספירת צל תהיה כנראה מיקרוסקופית.
אז למה לא גילינו אותה? יש לנו דרכים מוגבלות ללמוד את העולם המיקרוסקופי וכמו כן, רק אחוז קטן של חיידקים מסוגלים לגדול במעבדה. ייתכן שמשמעות הדבר היא שאכן קיימות צורות חיים רבות שעדיין לא איתרנו. כעת יש לנו את היכולת לרצף את ה-DNA של זני חיידקים, אבל אנו יכולים רק לזהות את החיים כפי שאנחנו מכירים אותם – המכילים דנ"א. אבל אם נמצא ביוספרה כזו לא ברור אם נקרא לזה חייזר – וגם אם כן, הדבר תלוי בשאלה האם התכוונו ל"ממוצא חייזרי" או פשוט "לא מוכר"?
חיים מבוססי סיליקון
הצעה פופולרית עבור ביוכימיה אלטרנטיבית היא כזו המבוססת על סיליקון ולא פחמן. זה הגיוני, אפילו מנקודת מבט גאוצנטרית. כ-90% מכדור הארץ מורכבים מסיליקון, ברזל, מגנזיום וחמצן, מה שאומר שיש הרבה הזדמנויות לבניית חיים פוטנציאליים.
הסיליקון דומה לפחמן, יש לו ארבעה אלקטרונים הזמינים ליצירת קשרים עם אטומים אחרים. אבל הסיליקון כבד יותר ומכיל 14 פרוטונים בהשוואה לשישה בגרעין הפחמן. בעוד פחמן יכול ליצור קשרים כפולים ומשולשים חזקים ולהגיע לשרשראות ארוכות המשמשות לתכונות רבות כגון בניית קירות התא, זה הרבה יותר קשה עבור סיליקון. הסיליקון מתקשה ליצור קשרים חזקים, ולכן שרשראות מולקולות ארוכות תהיינה הרבה פחות יציבות.
כמו כן, תרכובות סיליקון נפוצות, כגון צורן דו-חמצני (או סיליקה), הן בדרך כלל מוצקות בטמפרטורות החדר ואינן מסיסות במים בניגוד לפחמן דו-חמצני. אנו רואים שהפחמן גמיש יותר ומספק אפשרויות רבות יותר ליצירת מולקולות.
החיים על פני כדור הארץ שונים ביסודם מהרכב הקרקע של כדור הארץ. טיעון נוסף נגד ביוספירת הצל מבוססת סיליקון היא כי יותר מדי סיליקון לכוד בסלעים. למעשה, להרכב הכימי של החיים על כדור הארץ יש מתאם מקורב עם ההרכב הכימי של השמש. 98% מהאטומים המשמשים את הביולוגיה מורכבים ממימן, חמצן פחמן. לפיכך אם יתגלו צורות חיים מבוססי סיליקון ייתכן שהם התפתחו במקום אחר.
ישנם טיעונים לטובת קיום חיים מבוססי סיליקון על כדור הארץ. לפני כמה שנים, הצליחו מדענים בקלטק להרבות חלבון חיידקי שיצר קשרים עם סיליקון – למעשה הכניס את הסיליקון למערכת החיים. אז אף על פי שסיליקון גמיש פחות לעומת פחמן, אולי הוא יכול למצוא דרכים להרכיב אורגניזמים חיים בנוסף לפחמן?
כשמדובר במקומות אחרים בחלל, כגון ירחו של שבתאי 'טיטן' או כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, איננו יכולים לשלול את האפשרות של חיים מבוססי סיליקון. כדי למצוא אותם אנחנו צריכים איכשהו לחשוב מחוץ לקופסת הביולוגיה הארצית ולמצוא דרכים לזהות צורות חיים שונות ביסודן מאלו מבוססות הפחמן. הרבה ניסויים בוחנים את הביוכימיות החלופיות הללו, כמו הניסוי מקלטק.
ללא קשר לאמונה הנפוצה שקיימים חיים במקום אחר ביקום, אין לנו הוכחות לכך. לכן חשוב להביא בחשבון שהחיים הם יקרי ערך, לא משנה גודלם, כמותם או מיקומם. כדור הארץ הוא הגוף תומך החיים הידוע היחיד ביקום, ולכן לא משנה איזו צורה יכולים החיים במערכת השמש או בשאר היקום ללבוש, אנו חייבים לוודא שאנו מגינים עליהם מפני זיהומים מזיקים, בין שאלו חיים ארציים או חייזרים.
חייזרים יכולים להיות ביננו? אני לא מאמינה שביקרו אותנו צורות חיים המצוידות בטכנולוגיה המאפשרת להם לטוס במרחבי החלל. אבל יש לנו הוכחות לכך שהבסיס לחיים, מולקולות מבוססות פחמן הגיעו אל כדור הארץ על גבי מטאוריטים, לכן אין לשלול גם את האפשרות שהחייזרים יהיו דומים לצורות חיים מוכרות יותר.