הידען - Hayadan

המפגש עם השביט הארטלי

חיים מזר ·

Summary: אחד הדברים המפתיעים שנצפו במעבר החללית אפוקסי / דיפ אימפקט ליד השביט הוא שכמויות גדולות של מים המועפות מהשביט מלוות גם בכמויות גדולות של גז  משעה שסיימה החללית Deep Impact את מפגשה עם השביט Temple 1 ביולי 2005 היתה כוונה לנצלה שוב על מנת לחקור שביטים נוספים. המטרה היתה השביט Boettin, אך הוא התפרק. לפיכך הוחלט לשנות את ייעודה והשביט שנבחר היה הארטלי. על מנת להגיע אליו החללית ביצעה טיסת…

אחד הדברים המפתיעים שנצפו במעבר החללית אפוקסי / דיפ אימפקט ליד השביט הוא שכמויות גדולות של מים המועפות מהשביט מלוות גם בכמויות גדולות של גז 

משעה שסיימה החללית Deep Impact את מפגשה עם השביט Temple 1 ביולי 2005 היתה כוונה לנצלה שוב על מנת לחקור שביטים נוספים. המטרה היתה השביט Boettin, אך הוא התפרק. לפיכך הוחלט לשנות את ייעודה והשביט שנבחר היה הארטלי. על מנת להגיע אליו החללית ביצעה טיסת מעבר ליד כדור הארץ כדי לשנות את נתיב טיסתה ולהאיץ את מהירותה ולהגיע אליו ב- 4.11.2010 . הוחלט שהחללית תחלוף במרחק 700 ק"מ ממנו. התקרבות רבה יותר עלולה היתה לסכן את החללית. החשש היה שחלקיקי קרח הנפלטים מהשביט יפגעו בה ויגרמו לה נזק. היה על כן צורך לבצע את המעבר במרחק אופטימלי שיאפשר לחללית לבצע את מדידותיה בלי שיגרם לה נזק. כאשר החללית היתה סמוכה לשביט הופנו אליו גם מכשירי המחקר של לווין המחקר Odin שנועד במקורו לתצפיות אסטרונומיות ואטמוספריות .זהו לווין שנבנה על ידי שבדיה במשותף עם קנדה ופינלנד.

החללית החלה לתצפת את השביט ב-5.9. וכל יום שידרה 2000 תצלומים. במרחק המעבר המינימלי הרזולוציה היתה 7.6 מטר לפיקסל. זמן המעבר תוכנן כך שהחללית תהיה בין השביט לבין השמש מכיוון דרום לגרעין השביט, נקודה בה השביט מצוי בצורה אופטימלית מבחינת אור השמש הנופל עליו. המעבר עצמו נמשך שעתיים והתצפית נמשכה כ-3 שבועות לאחר מכן. סך הכול שודרו ארצה 118,00 תצלומים מהשביט.

על פי הערכות שנעשו טרם המפגש אורכו של השביט 1.2 ק"מ ומרחוק הוא נראה כמו מכונה לייצור אבק. הוא מקיף את השמש פעם ב-6.5 שנים וכי הוא סובב סביב עצמו פעם ב-17 שעות. זמן קצר לפני המפגש בין החללית לשביט ב-28.10.2010 הוא היה מרוחק מהשמש 1.059 יחידות אסטרונומיות. מדידות מקרוב הראו שאורך השביט 2 ק"מ ורוחבו המינימלי 0.4 ק"מ. התברר כי מהירותו הצירית היא נמוכה יותר וכי הוא סובב סביב עצמו פעם ב- 18 שעות. הוא מסתובב גם סביב ציר האורך שלו.

פני השטח שלו מכוסים בשכבת חומר בעובי מספר מטרים. אפשר להבחין ב-3 אזורים בשביט. חלק אחד רחב, חלק אמצעי צר וחלק שלישי רחב גם כן שרוחבו גדול מרוחבו של החלק הראשון. בשני צידיו הרחבים הוא מכוסה במכתשונים קטנים. החלק האמצעי חלק לגמרי ובחלק הרחב יותר אפשר להבחין בשקע באורך עשרות מטרים המחבר בין שני מכתשים. על פני השטח בקצוות השביט מצויים גושי סלעים שגובהם עד 70 מטר.

הגרעין איננו אחיד וכנראה ישנם בו 2-3 סוגי קרח. למרות שההרכב הכימי הכללי הוא אחיד, נראה שמה שהוא חמקמק ולא ברור מתרחש בתוך פנימו של השביט.

פליטות הגז הם ממקומות שונים על פניו. ב-2.10 וב-26.10 הבחינו בשתי התפרצויות של חומרים ממנו. הבחינו בפליטת ציאניד, פליטת מים בקצב של 180-300 ק"ג/שניה, פליטת CO2 ,קרח וחומרים אורגניים. היתה אמנם ידיעה מוקדמת שנפלט ממנו CO2, אך לא בכמויות שנצפו. גבישי הקרח שנפלו ממנו הם גדולים מאוד, ביניהם שגודלם ככדורים של כדורסל, מה שבדיעבד הצדיק את ההחלטה שהתקבלה לא לקרב יותר מדי את החללית לשביט. ענן הקרח הנפלט ממנו הוא ברוחב של עשרות קילומטרים ויותר. גושי הקרח נראים פריכים ומזכירים את הקרח המצוי בהרים גבוהים. מהירות ההפלטות של גושי הקרח היא 8-16 קמ"ש.

אחד הדברים המפתיעים שנצפו הוא שכמויות גדולות של מים המועפות מהשביט מלוות גם בכמויות גדולות של גז. כאשר כמויות המים הנפלטת קטנות, מצטמצמות גם כמויות גז האחרות הנפלטות. מה שנראה בתצפית אחת יכול להשתנות בתצפית אחרת. על פי הערכת החוקרים, גושי המים בגרעין קשורים ביחד עם ה- CO2 המתאדה לפני התאדות המים.